הפרעת חרדה חברתית: החשש מלהיות במרכז
גם אתם חוששים לאכול מול אחרים, לרקוד במסיבות, או אולי לצאת לדייטים? אז גם אתם חיים עם ההפרעה
מצבים יומיומיים כמו קריאה למלצר, פניה לאדם לא מוכר, דיבור מול קבוצה של חברים - פעולות שעבור רבים מאיתנו הן עניין שבשגרה - הופכות עבור הסובלים מהפרעת החרדה החברתית למשימות בלתי אפשריות.
המקור לתחושות המצוקה מול אחרים טמון בחשש שיקרה לאדם משהו מביש, משפיל, או מבזה ואז הוא יהפוך למושא ללעג לעיני כל. עולה גם החשש שהתגובה תעורר ביקורת ואפילו זעם. אל מול חששות כבדים ותסריטים איומים אלו, נוקטים מרבית הסובלים מההפרעה בטקטיקה של הימנעות ופסיביות.
הם שולחים אנשים אחרים במקומם, ממתינים בסבלנות שיפנו אליהם ופעמים רבות משכנעים את עצמם לוותר על מה שרצו ופוטרים זאת בטענה שהדבר "לא מספיק חשוב".
פנים מגוונות להפרעת החרדה החברתית. ייתכנו מופעים שונים, לעתים יחודיים להפרעה. לדוגמה חשש הקשור באכילה או שתיה בנוכחות אחרים, לרקוד במסיבות, שימוש בשירותים ציבוריים, כתיבה תחת עין צופה של אחרים, קריאה בקול רם, יציאה לדייטים ופחד להופיע בפני קהל. ככל שההפרעה רחבה יותר ופוגשת התנהלות שגרתית יותר, כך המחיר שהיא גובה כבד יותר.
חרדה חברתית, כמו מצבי חרדה אחרים, היא תופעה אנושית המוכרת. רגש של בושה, שהוא אחד השחקנים המרכזיים בהפרעה, נצפה כבר עם תחילת התפתחות ההבנה החברתית בגיל שנתיים ואף מוקדם מכך. כמו כל תופעות החרדה, גם לזו בהקשר החברתי יש ערך וחשיבות. היא עלולה לעכב את התגובה שלנו, לאפשר לנו ללמוד את השטח טוב יותר, לשקול ולהעריך לפני שאנחנו קופצים לפעולה.
המצע להתפתחותה של הפרעת החרדה החברתית טמון בכולנו, אך הוא בא לידי ביטוי בכשישה אחוזים מהאוכלוסיה הבוגרת. קשה לענות בצורה חד משמעית על השאלה מהן הסיבות להתפתחות ההפרעה. כמו בהפרעות אחרות מתחום הנפש והרפואה, מדובר בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים.
לרבים מהסובלים הורה עם הפרעת חרדה כזו או אחרת. בממצא זה אין כדי להוכיח בשאלת התורשה אל מול הסביבה, אך הוא מחזק את הסברה כי רגישות מולדת גבוהה לגירויים
לסביבה החברתית בה אנו גדלים תפקיד מכריע. חוויות אמיתיות של הנאה, שמחה והערכה, כמו גם כבוד לביטויים שונים של הילד ולפעילויות שונות שהוא מבצע, מעודדים הקניית כישורים חברתיים ומיומנויות בין אישיות. לעומת זאת, אווירה של נוקשות, התעלמות ממה שהילד מבטא, או ביקורת ואשמה, מדכאת חוויות של יכולת, משחק וחיפוש המאפיינים תקשורת גמישה ויעילה.
אחת החוויות המרכזיות שעומדות בבסיס ההפרעה החברתית, קשורה לאמונה כי האדם לא מסוגל לתקשר אם אחרים בצורה בהירה ויעילה. הסובלים מההפרעה משוכנעים כי אין בכוחם להסביר את עצמם, לשכנע או להיות מובנים. כשהעולם מתחלק לנכון ולא נכון ויש תכלית אחת לכל עניין, עובר מסר של צמצום ונוקשות ומתגבשים דפוסי מחשבה מעוותים שהופכים אוטומטים גם בבגרות.
אפשר לבחון את מופעי החרדה החברתית בהסתכלות רחבה יותר על האישיות כביטוי או תסמין לערך עצמי פגוע. כאשר תחושת הערך העצמי תלויה במידה רבה בתגובות חיצוניות ובאישורים של אחרים, הופכים אלו לקריטים עבור האדם וכך הוא עלול לנסות להימנע בכל מחיר מתגובות שיש בהן כדי לערער על תחושת הערך השבירה.
פעמים רבות מתפתחת הפרעת החרדה החברתית אצל אנשים הסובלים מלקויות למידה שונות. על רקע הפערים ביכולות השונות, עלולה הייתה להתעצב חוויית ערך עצמי פגועה ולא רציפה הנותנת פתח להיווצרות הפרעת חרדה חברתית. לעתים מסתובבים הסובלים מההפרעה עם סוד אישי או משפחתי שיש להסתירו. לעתים חווית הסוד או לקות הלמידה מוטבעת ומשאירה את חותמה שנים רבות לאחר שאין לה עוד קיום במציאות.
אחרים הסובלים מההפרעה, מתאפיינים דווקא באישיות פרפקציוניסטית. הם אלו שמחפשים אחר התגובה המתאימה ביותר, האמת האחת והיחידה. אותה תשובה נכונה וכשהיא לא מגיעה הם מתייסרים. כל משוב לא חיובי מהאחר מערער אותם, פוגע בביטחון העצמי שלהם ומחזק דפוסים של הימנעות.
חשוב לציין כי רבים מהסובלים מההפרעה ונמנעים מלבטא עצמם במסגרת חברתית או בזוגיות רבת שנים, צוברים תסכול וזעם. בלי פתח לשחרור, מופנה הכעס פנימה והופך פעמים רבות לדיכאון ולהתנהגות של הרס עצמי. רבים מהסובלים מההפרעה מחזיקים באמונה כי אם יתנו מקום ללשונם ולרגשותיהם יצאו מהם דברים בלתי מווסתים, אלימים ואף הרסניים. כך הם עלולים להסתובב עם חוויה של פצצה מתקתקת שמזינה את החשש מביטוי ומשמרת אותו.
כחלק מהפתרון חשוב להודות בקושי ולהכיר במחיר שמשלמים. עובדה מעניינת היא כי למרות שנשים רבות יותר סובלות מהתופעה, הרי שמרבית הפונים לטיפול על רקע הפרעת חרדה חברתית הם גברים. במקרים של הפרעות חרדה שונות, מקובל להמליץ על טיפול ממוקד קוגנטיבי-התנהגותי במסגרתו מטפלים בעיוותי החשיבה האוטומטיים השגויים וחושפים בהדרגה את המטופל למקורות החרדה.
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית באתר doctors.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם