ישראל באירופה, אבל מערכת הבריאות לא
שיעור מיטות האשפוז נמוך בהשוואה למדינות אירופה, וההוצאה הפרטית גבוהה מדי. ישראל מול החברות ב-OECD
על פי הממצאים, שמצביעים על תמונת מצב הנכונה לשנת 2007, אוכלוסיית ישראל צעירה ביותר ביחס למדינות החברות ב-OECD. אחוז הקשישים עומד על 9.8%, לעומת ממוצע של 14.7% בחברות האחרות בארגון.
אחוז התושבים מתחת לגיל 14 בישראל הוא השני בגובהו בין המדינות החברות בארגון, ועומד על 28.4% לעומת ממוצע של 17.7% במדינות הנוספות. חיבור הנתונים האלו וחישוב יחס התלות שבא לבטא את היחס שבין מספר התושבים הצעירים מגיל 14 ואלה שמעל גיל 65 לעומת שאר התושבים (בגילאי 64-15), הוא הגבוה ביותר מבין המדינות החברות בארגון, ומציג את הנטל המוטל על גילאי 64-15 בחברה.
תוחלת החיים בישראל גבוהה מבמדינות ה-OECD, כשמשך חייו הממוצע של גבר בישראל גבוה בשנתיים וחצי בהשוואה לממוצע הגברים במדינות האחרות, ועומד על 78.8 שנים לעומת 76.2. בקרב הנשים, הפער נמוך יותר ועומד על 0.7 שנים בלבד (82.5 לעומת 81.8).
שיעור תמותת התינוקות בישראל נמצא מתחת לממוצע הקיים במדינות הארגון, ועמד בשנת 2007 על 4.1 מיתות לאלף לידות חי. מדובר בשיעור הנמוך מזה הקיים בארה"ב, קנדה ובריטניה, אולם גבוה יותר מגרמניה ובצרפת.
באשר לתשתיות הפיזיות והאנושיות - שיעור מיטות האשפוז הכללי בישראל הוא הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD מלבד מקסיקו, ועומד על שתי מיטות ל-1,000 נפש, לעומת ממוצע של 3.8 במדינות האחרות.
שיעור מכשירי ה-MRI בישראל הוא הנמוך ביותר גם כן בקרב מדינות הארגון. עם זאת, במהלך שנת 2010 צפוי מספר המכשירים במדינה להיות
שיעור האחיות ל-1,000 נפש בישראל נמוך ביחס למדינות ה-OECD, ונמצא במגמת ירידה מתמדת. בשנת 2007 הוא עמד על 5.7, לעומת ממוצע של 9.6 במדינות ה-OECD. לעומת זאת, שיעור רופאי השיניים בישראל הוא השני בגובהו במדינות הארגון ועומד על 1.08 רופאי שיניים ל-1,000 נפש לעומת ממוצע של 0.62 במדינות הנוספות.
ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל כאחוז מהתוצר הלאומי הגולמי היא נמוכה ביחס למדינות ה-OECD, ועומדת על 7.7% לעומת 9% במדינות הארגון ואילו אחוז ההוצאה הפרטית לבריאות הוא מהגבוהים במדינות הארגון ועמד בשנת 2007 על 43% לעומת 27% בלבד במדינות האחרות.
"ההשוואה לשאר החברות בארגון מראה כי מצב הבריאות בישראל טוב יותר מאשר במדינות האחרות בעוד שהתשתיות המושקעות בבריאות נמוכות יותר באופן יחסי", אמר ד"ר טוביה חורב, סמנכ"ל לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות ומי שעומד מאחורי הדוח יחד עם ניר קידר.
"ראויה לציון העובדה, ששיעור המימון הציבורי במערכת הבריאות בישראל נמוך בהשוואה למקובל במדינות ה-OECD. שיעור גבוה של מימון פרטי במערכת בריאות עלול להשפיע לרעה על הנגישות של אוכלוסיות חלשות כלכלית לשירותי בריאות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם