סקר: מכבי במקום ה-1 במדד שביעות הרצון
סקר מכון ברוקדייל לבחינת שביעות רצון הצרכנים מספקי שירותי הבריאות, הציב את מכבי ראשונה בין קופ"ח
ממצאי הסקר התקופתי, שנערך בסוף השנה שעברה בקרב 1,903 בני אדם בני 22 ומעלה, הראו כי ב-2009 90% מהנשאלים דיווחו על רמה גבוהה של שביעות רצון מהקופה בה הם חברים, לעומת 88% בדוח הקודם. מבין הקופות, במכבי עמד שיעור המרוצים והמרוצים מאד על 93%, בקופת חולים מאוחדת מדובר ב-92%, בלאומית 91% ובשירותי בריאות כללית 88%.
בשנה שעברה נרשמה במקביל גם עליה בשיעור המרוצים מאד במרבית תחומי השירות של הקופות שנמדדו: הרמה המקצועית של רופא המשפחה והרופא המומחה, יחס האחיות והפקידים, הקלות בה ניתן לקבל הפניות ותרופות, שירותי המעבדה, מבחר התרופות ונקיון וטיפוח מתקני הקופה.
זמן ההמתנה לרופא מומחה עמד ללא שינו משמעותי בדוח האחרון. 42% מהנשאלים המתינו עד שבוע, 17% המתינו בין שבוע לשבועיים ו-41% המתינו למעלה משבועיים. יש לציין כי 55% מהממתינים למעלה משבועיים ענו שזמן ההמתנה "לא סביר" מבחינתם.
שיעור חברי הקופות שענו כי "קשה/קשה מאד לקבל טפול רפואי כשנזקקתי" עמד על 14%. בניתוח לפי קבוצות אוכלוסיה, נמצאה עליה בשיעור המשיבים "קשה" או "קשה מאד" בקרב בעלי הכנסה נמוכה (18% ב-2009 לעומת 13% ב-2007), דוברי ערבית (12% ב-2009 לעומת 4% ב-2007) וקשישים (17% ב-2009 לעומת 11% ב-2007).
בכל הקשור לרפואה מונעת, המשיכה מגמת העליה מאז שנת 1999 בשיעור ביצוע בדיקות הממוגרפיה בנשים בנות 50 ומעלה: 70% ביצעו ממוגרפיה בשנתיים האחרונות לעומת 66% ב-2007. נמצא שיפור גם בקרב נשים דוברות רוסית (72% ב-2009 לעומת 59% ב-2007). עם זאת, נמצאה ירידה בשיעורי ביצוע הממוגרפיה בקרב נשים בעלות הכנסה נמוכה (60% ב-2009 לעומת 77% ב-2007).
באשר לעלות הבדיקות, נמצאה עליה באחוז המדווחים כי התשלומים לבריאות מכבידים במידה רבה (24% ב-2009 לעומת 22% ב-2007), וירידה באחוז המדווחים כי התשלומים לא מכבידים בכלל (21% ב-2009 לעומת 30% ב-2007). נרשם שיעור גבוה של מדווחים על הכבדת תשלומי המשפחה בקרב בעלי הכנסה נמוכה (36%), וחולים כרוניים (35%).
בסקר נבחנו גם בעיות נגישות לשירותים הקשורים בתשלומים, מרחק, והגבלות מנהליות, ויתור על טיפול רפואי או על תרופה בגלל המחיר. לא נמצא שינוי
28% מהמרואיינים דיווחו כי ויתרו בשנה האחרונה על טיפול שיניים בשל המחיר לפחות פעם אחת. שיעור המוותרים על טיפולי שיניים גבוה בקרב בעלי ההכנסה הנמוכה (38%) ובקרב צעירים (30%). לא חל שינוי בשיעור המדווחים כי ויתרו על טיפול רפואי בגלל המרחק (11%) לפחות פעם אחת בשנה שחלפה.
לעומת זאת, חלה עלייה בשעור המוותרים על טיפול רפואי בגלל המרחק בקרב החולים הכרוניים (13% ב-2009 לעומת 9% ב-2007), ובקרב הערבים (10% ב-2009 לעומת 4% ב-2007). ב-2009 שיעור הוויתור על טיפול רפואי בגלל המרחק היה גבוה יותר בקרב בעלי הכנסה נמוכה (14%), נשים (13%) וחולים כרוניים (13%).
ב-2009 שיעור גבוה יחסית של נשאלים בכללית ובמכבי דיווח על קבלת הפנייה או התחייבות אחרי מאמץ או בקושי (22% ו-21% בהתאמה) לעומת לאומית (16%), ומאוחדת (10%). 83% מהמרואיינים דיווחו כי פנו לרופא המשפחה בשנה האחרונה. כצפוי, שעורי הפניה גבוהים יותר בקרב קשישים (94%) חולים כרונים (94%) ונשים (85%).
14% מהמבקרים אצל רופא משפחה בשנה האחרונה ענו כי בביקור האחרון רופא המשפחה לא הסביר להם מספיק על המצב הרפואי והטיפול (לעומת 17% ב-2007). בנוסף, ירד שיעור המדווחים כי בביקור האחרון רופא לא הסביר להם מספיק על המצב הרפואי והטיפול (14% ב-2009 לעומת 18% ב-2007).
23% מהאוכלוסייה הבוגרת דיווחו על מצוקה נפשית בשנה האחרונה איתה התקשו להתמודד בכוחות עצמם (ללא שינוי מובהק לעומת 2007). שיעורי המצוקה הנפשית גבוהים במיוחד בקרב חולים כרונים (36%), קשישים (29%), בעלי הכנסה נמוכה (27%) ונשים (29%).
היקף האיתור של מצוקה נפשית נשאר נמוך. רק 16% מכלל האוכלוסייה דיווחו כי "בשנה האחרונה רופא משפחה שאל או דיבר איתי על מצוקה נפשית, דיכאון, מצב רוח, עייפות, בעיות רגשיות, בעיות ריכוז וכדומה". יתרה מכך, רק 36% מאלו שחשו מצוקה נפשית בשנה האחרונה דיווחו כי רופא המשפחה שאל או דיבר איתם על כך.
מבחינת מאפייני בריאות האוכלוסיה על פי קופת החולים, 36% מבין מבוטחי לאומית דיווחו על הערכת מצב בריאות כבינוני או גרוע, לעומת כללית (26%), מכבי (23%) ומאוחדת (19%). הדיווח על מצוקה נפשית בשנה האחרונה גבוה בקרב מבוטחי לאומית (31%) לעומת כללית (23%), מכבי (22%) ומאוחדת (19%).
40% מהמרואיינים ענו שבשנה האחרונה צרכו תרופות מרשם באופן קבוע. חמישה אחוזים צרכו בקביעות תרופות ללא מרשם (מדי יום במשך חודש לפחות). שיפור ניכר נמצא בתשובה לשאלה: "האם רופא הסביר לך מספיק על התרופות שאתה לוקח"? 76% ממי שצרכו תרופה כלשהי השיבו בחיוב לעומת 62% שענו כך ב-2007.
המרואיינים נשאלו גם שאלה כללית על תפקוד מערכת הבריאות: "באופן כללי, האם אתה מרוצה מאד, מרוצה, לא כל כך מרוצה או לא מרוצה ממערכת הבריאות בישראל?". שאלה זו מתייחסת לתפקוד של כלל הגורמים במערכת הבריאות (קופות החולים, בתי החולים ואחרים).
מהממצאים נראה כי נמשכת מגמת העליה בשיעור המרוצים או המרוצים מאד ממערכת הבריאות (69% לעומת 63% ב-2007), אך שיעורי שביעות הרצון ממערכת הבריאות נמוכים משביעות הרצון משירותי קופות החולים (90% ענו שהם מרוצים או מרוצים מאד באופן כללי מקופות החולים).
שביעות רצון גבוהה יותר ממערכת הבריאות נמצאה בקרב ערבים (85%) וקשישים (76%). המרואיינים התבקשו גם לבחור את המשפט המתאר בצורה המדויקת ביותר את דעתם על מערכת הבריאות בישראל.
44% ענו שלדעתם המערכת פועלת די טוב בסך הכל, ונדרשים רק שינויים קלים כדי לשפר אותה; 48% אמרו שיש כמה דברים טובים אבל נדרש שינוי יסודי כדי לשפר אותה; ו-8% אמרו שמערכת הבריאות כל כך בעייתית שצריך לבנות אותה לגמרי מחדש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם