תהליך השראת השינה: הסברים ודוגמאות
בתהליך זה מתבססים על ההשערה שהאדם יודע מהי הנשימה הנכונה עבורו, עד הבאת הגוף למצב סף שינה
מדובר בתהליך טבעי שפוקד את כל בעלי החיים. ככל שמוחו של בעל החיים מפותח יותר, השינה היא צורך חשוב יותר. הפסיכולוגיה האבולוציונית טוענת שלשינה תפקיד במניעת היחשפות לטורפים, כשאי התנועה לזמן ממושך מקטינה את הסיכוי לזיהוי על ידי חיית טרף.
שינה תקינה בנויה ממחזורים של שעה עד שעה וחצי. כל מחזור מחולק לארבעה עד חמישה שלבים, החוזרים על עצמם בתדירות משתנה. השלב הראשון הוא הנמנום; שלב שני - שינה שטחית וקלה; שלב שלישי ורביעי - שינה עמוקה; שלב חמישי - החלום. בשלב זה העיניים מרצדות, כאילו אנחנו צופים בחלומות שלנו. לקראת סוף השינה, אנחנו חולמים יותר.
עם רדת החשיכה, בלוטת האצטרובל במוח מפרישה את הורמון המלטונין, שאחראי על הסדרת מחזורי השינה של הגוף. שעות רבות של אור ביממה מעבר למצב הנורמלי, משבשות את פעילותו. כיום אנחנו באמצע תהליך מעבדתי כלל עולמי של יצירת תבנית חסר שינה כשהתוצאות עדיין לא ידועות.
כשאנחנו נתקלים בדבר צפוי, ההתמודדות קלה. בתהליך השראת השינה יוצרים בתוכנו משהו צפוי אליו נכנסים במודע ונעזרים בגירויים הבנויים מתנועות גופניות קבועות ונשימה מוכרת. הפעילות המוחית נרגעת בזכות היכולת שלנו לצפות מה יקרה. כשהדברים צפויים הגוף והנשימה מתארגנים: המוח מתועל, מכיר, רגוע.
אי אפשר להפסיק את הסטרס רק עם ההגעה לשעת השינה. ככל שהאינסומניה ממושכת יותר, כך צריך לקחת יותר הפסקות לתרגול במהלך היום. הפרס הוא ירידה ברמת הסטרס וכשמגיע הלילה השינה מרגיעה ורגועה יותר. הטכניקות שנבצע בשעות היום, בשעת השינה או במהלכה, עובדות באינטגרציה לבניית שיטתיות בהשראת השינה.
תהליך השראת השינה החל להתפתח בזכות מורה אמריקאי לפלדנקרייז שחווה לילות רבים נטולי שינה. שיטת הפלדנקרייז מדברת על ארגון הגוף. היא מאתרת את היכולות שלנו, מפרקת אותן לגורמים, מרכיבה מחדש ומאפשרת התמודדות חדשה. מתוך הסתכלות על תנועות תינוק נובעת ההערכה שאם הטבע יצר עבורנו ידע מולד של תנועה שאינו דורש למידה חיצונית, התנועה הזו, אופן השימוש בגוף - זה מה
תהליך השראת השינה בנוי מהתייחסות תודעתית דומה: ישנה הערכה מחשבתית ראשונית וביצוע תנועתי מינימלי מתוך ידיעת התנועה. הקונקרטיות, ההתמדה והחזרה על התנועות מבדילים את תהליך השראת השינה משיטת הפלדנקרייז.
בתהליך השראת השינה אנחנו מתבססים על שלוש השערות: אדם בוגר יודע מהי הנשימה הטבעית הנכונה עבורו, אפשר להשתמש בתנועה כדי להיכנס לדמדומי שינה והשילוב בין הנשימה הטבעית וביצוע תנועות קטנטנות ורגועות מביא לדמדומי שינה.
עבור רוב בני האדם, כניסה למיטה ועצימת עיניים יספקו את הגירוי הנדרש להרדם, אבל יש אנשים שזה לא מספיק בשבילם. בקרב מרבית המתקשים להרדם, מתקיים קשר ישיר בין אורח חיים רווי מתח לבין הקושי להיכנס לשינה.
בתהליך השראת השינה נעזרים ביכולת לנשום נשימה טבעית ולבצע תנועות קטנטנות בו זמנית. תוך כדי ביצוע תנועות החוזרות על עצמן, מסונכרנות, ריתמיות, קטנות ואיטיות, יחד עם תמלול יוצרים האטה בפעילות האנטומית והמטבולית המאפשרת כניסה לדמדומי שינה.
תנועות מינימליות מסונכרנות ומתומללות מלוות בנשימה, מייצרות מקום בטוח וצפוי וממלאות את מקום הרפלקס החסר. הם יחליפו גם את מקומן של המחשבות הטורדניות ויאפשרו לדמדומי השינה להגיע.
תהליך הבאת הגוף לסף שינה ולשינה ללא התעוררות, אורך בין שלושה לארבעה שבועות. את תקופת הלמידה הזו עוברים במשותף, בסדנא שמתקיימת אחת לשבוע. כל התרגילים נלמדים תוך כדי התנסות, רובם בשכיבה.
תרגיל נשימה פשוט להתנסות עצמית: שבו בנוחות על כיסא והשעינו את הראש. שימו לב לקצב של הנשימה. בכל שאיפת אוויר הבחינו איך הנשימה ממלאת את הגוף ושימו לב איך הגוף מתרוקן. הרשו לנשימה להגיע בקצב שלה.
הגוף יודע כמה אוויר הוא רוצה להכניס וכמה להוציא. עצמו את העיניים. אחרי כמה מחזורי נשימה פקחו שוב את העיניים וחוו את התחושה. האם עכשיו היא נינוחה יותר?
הכותבת היא מנחת קבוצות להשראת שינה על פי שיטתו של מייקל קרוגמן: sounder sleep system המבוססת על שיטת הפלדנקרייז
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם