ושלא ימרחו אותנו
תכשירי ההגנה מהשמש שהתרגלנו למרוח בבילוי הקייצי בבריכה ובים נועדו למנוע התפתחות של סרטן העור. אבל חוקרים טוענים שדווקא בקרמים יש חומרים חשודים, שנקשרו בדיוק עם אותה המחלה. משרד הבריאות: המסננים מכילים חומרים שאושרו על ידי הרשויות העולמיות
- מקדם שריפה: 5 עצות לשימוש תבוני בקרם הגנה
"יש קשר סטטיסטי ברור בין חשיפה לשמש בגיל צעיר והתפתחות כוויות שמש, לבין הופעתו של סרטן העור המסוכן ביותר – מסוג מלנומה - בגיל מבוגר, וכל הסימנים מעידים על כך שהמודעות של הציבור להיבטים הללו הולכת וגדלה", קובע פרופ' אריה אינגבר, מנהל מחלקת עור בביה"ח הדסה עין כרם. המודעות הגוברת הזו הובילה ככל הנראה דווקא לעלייה במספר מקרי הסרטן, ולא להפך.
"במשך שנים טענו שהסיבה היא פגיעה באוזון, בעקבותיה קרני השמש מגיעות בעוצמה גבוהה יותר לכדור הארץ, אבל זה כנראה לא הסבר מספק", מציין פרופ' אינגבר. "אם בודקים באילו גידולים השכיחות עולה, רואים שמדובר במלנומות קטנות בשלב מוקדם מאד. זה עשוי ללמד על כך שייתכן שהסיבה לעלייה היא פשוט שיש יותר מודעות היום. אנשים מוצאים שומות וכתמים על העור, מה שלא נעשה בעבר, ופונים לאבחון. הם מוציאים את השומות, ולכן השכיחות של מלנומות קטנות עולה".
בשבוע המודעות שערך השנה משרד הבריאות, נקראו אזרחי ישראל לא להסתפק במריחת קרם הגנה נגד קרניים מסוג UVB, שאורך הגל שלהן בינוני, והן פוגעות בחלק החיצוני של העור וגורמות לכוויות שמש. ההמלצה היא לדאוג לקרם שפועל גם נגד קרני UVA, הקרן הארוכה יותר, שחודרת עמוק לעור ולא משאירה סימן ויזואלי של כוויה.
"בעבר, התעשייה ייצרה תכשירים שיעילים בעיקר בסינון UVB , וחשבנו שאם לא השתזפנו - לא חטפנו קרינה", אומר ד"ר זיאד קיזיל, מהיחידה הביו-רפואית, המחלקה להנדסה כימית בשנקר. "אבל מאז שהוכח מדעית שקרינת UVA פוגעת בחומר הגנטי, נכנסו לשימוש תכשירים שמסננים גם אותה".
"בשוק יש שני סוגי מסננים", מסבירה ד"ר אריאלה הפנר, מנהלת המרפאה לפצעים קשי-ריפוי ורופאת עור בכירה במחלקת העור בביה"ח איכילוב. "המסננים הכימיים, כלומר האורגניים, סופגים במידה משתנה את קרני UVB ו-UVA, אבל חלק מהחומרים שמרכיבים את הקרם עלולים להתפרק בחשיפה לשמש, ולאבד מיכולת ההגנה שלהם, וחלקם עלולים לגרום לתגובות אלרגיות".
הסוג השני של מסננים נקרא "מסננים פיזיקליים", והם מבוססים על חומרים אנאורגניים כמו טיטניום דיאוקסיד או צינקוקסיד, ופועלים בדרך של פיזור של הקרניים.
ד"ר הפנר מציינת שהחיסרון העיקרי של המסננים הפיזיקליים הוא במרקם. "מדובר בקרמים סמיכים שאינם נוחים למריחה, והרבה פעמים הם משאירים שכבה לבנה נראית לעין על העור. בשנים האחרונות מנסים בחברות רבות לפתח תכשירים ללא הפגם האסתטי הזה".
ד"ר קיזיל שחוקר בארבע השנים האחרונות את יעילותם של מקדמי ההגנה, ממליץ על השימוש בהם, אבל במקביל, הוא גם מזהיר מפני החומרים שנמצאים בתוך התכשירים השונים. "אין ספק שכל כימיקל, ולא משנה אם מדובר בקוסמטיקה או מסנן קרינה, יש בו פוטנציאל לנזק", הוא קובע. "היום ידוע שמסנני הקרינה הם גורם עיקרי לדלקות ולאלרגיות עור.
"המבנה של החומרים הללו הוא בעל שלד שנקרא ארומטי ומתאפיין במבנה טבעתי. רוב החומרים הארומטיים מוגדרים בתור קרצינוגניים, כלומר, חומרים בעלי פוטנציאל מסרטן. יש לא מעט מחקרים שקושרים בין הופעתם של גידולים בגוף ובין חומרים ארומטיים כמו למשל אוקסיבנזון ובנזופנון.
אמנם עד כה לא נאספו ממצאים מבוססים על כך ששימוש בתכשירי הגנה מהשמש עלול לגרום בעצמו לגידולים, אבל קיימות כבר עדויות מסוימות לפיהן התכשירים עודדו הופעה של סרטן בבעלי חיים.
החשש מהתכשירים הללו מספק תמריץ לפיתוחם של תכשירים טבעיים, אבל לדברי ד"ר קיזיל, "אני לא מכיר שום תחליף טבעי יעיל יותר מהמסננים המוכרים".
ממשרד הבריאות נמסר כי "החומרים עליהם מבוססים מסנני הקרינה, דוגמת האוקסיבנזון והבנזופנון, מאושרים לשימוש על ידי כל רשויות הפיקוח המרכזיות, לרבות אלו שבארה"ב, באירופה, באוסטרליה ובישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
