על שומה ולמה
הסרת שומה לצורך בדיקת סימנים לסרטן העור נחשבת להליך פשוט, אך מחקר חדש מגלה שהיא מגדילה משמעותית את רמת החרדה. מדריך קייצי: מתי כדאי להיבדק?
ל', בת 68 מתל אביב, הגיעה לפני חודשיים לבדיקה שגרתית אצל רופא המשפחה, שלפתע הבחין בשומה חדשה וחשודה שצמחה על כף ידה הימנית. ל' הופנתה לבירור אצל רופא עור, אבל מבטו המודאג של הרופא לא הותיר מקום לספק: מדובר בנגע הדורש הסרה ובירור פתולוגי, כדי לבדוק אם זה סימן ראשון להתפתחות סרטן העור.
ל' הוזמנה לכירורג פלסטי לכריתת השומה. בימים שקדמו לכריתה התקשתה לישון בלילות. "חששתי מאוד, וביקשתי מילדיי שילוו אותי לבדיקה. ידעתי שמדובר בסימן חשוד לסרטן העור, וגם רופא העור לא הסתיר זאת. הגעתי לבדיקה עם בתי, ורק קיוויתי שהיא כבר תסתיים. גם קיבלתי זריקת טשטוש שעזרה לי, כי הייתי מתוחה מאוד".
לאחר הכריתה נשלחה השומה לבדיקה פתולוגית. התברר כי אכן מדובר בגידול סרטני בעור, אך בירור רפואי נוסף הבהיר כי הגידול כולו הוסר. כעת נמנית ל' עם קבוצת הסיכון, ומעתה תיאלץ לעבור בדיקות שגרתיות בכל חצי שנה לאיתור שומות חדשות.
הסרת נגעים עוריים נחשבת פעולה שגרתית ופשוטה בקרב הכירורגים והכירורגים הפלסטיים. זו אחת הפעולות הכירורגיות הנפוצות, יותר מ-100 אלף ישראלים עוברים אותה בכל שנה. ברוב המקרים מוזרק חומר טשטוש או נעשית הרדמה מקומית למנוע כאבים בעת ההסרה, אבל המטופל נותר בהכרה, וכעבור דקות ספורות הוא כבר יכול לצאת מחדר הרופא ולעבור חבישה אצל האחות. אבל מחקרים חדשים מצביעים כי פעולה זו, ששכיחותה עולה בחודשי הקיץ, עשויה להיות מלווה בחרדה כללית אצל המטופל, ודורשת התייחסות רגישה יותר מצד המערכת הרפואית.
בימים אלה, עם בוא הקיץ, האגודה למלחמה בסרטן עם קופות החולים מציינות את חודש העלאת המודעות לסרטן העור. במשרד הבריאות מדווחים במקביל על עלייה במספר החולים בסרטן העור מסוג מלנומה בארץ. בשנת 2006 אובחנו 1,208 חולים חדשים בישראל עם סרטן העור מסוג מלנומה, לעומת 960 חולים חדשים בשנת 2003 ו-887 חולים חדשים בשנת 2000 - עלייה של 36 אחוז.
העלייה ניכרת בעיקר במחלה הממוקדת ללא גרורות, ומדווחת גם אצל נשים, אך בעיקר אצל גברים ילידי הארץ. אגב, עד שנות האלפיים אובחנו בישראל בעיקר נשים עם סרטן העור מסוג מלנומה, אבל בהמשך חל היפוך, וכיום מאובחנים במחלה בעיקר גברים, עשרה אחוזים יותר מנשים.
במחקר שנעשה במסגרת המחלקה לחינוך רפואי בפקולטה לרפואה בטכניון, התגלה כי מטופלים שעברו כריתת שומה סבלו מחרדה כוללת לקראת האירוע, שיכול להביא לגילוי מוקדם של סרטן העור. במחקר שערכה ד"ר רחל ברנד בהנחיית ד"ר חיים אישך, כיום מרצה בתחום חינוך רפואי מאוניברסיטת בן-גוריון, נבדקו 100 מנותחים ישראלים כ-30 דקות לפני שעברו כריתת שומה. המטופלים התבקשו למלא שני שאלונים לבירור מידת החרדה. התברר כי הסרת נגעים בעור מגבירה אצלם משמעותית את רמת החרדה, בהשוואה לקבוצת ביקורת.
חרדה דווחה גם אצל מטופלים צעירים בני 15 עד 25 שהופנו להסרת שומות, אך הורגשה והיתה בעלת משמעות סטטיסטית בעיקר אצל בני 25 עד 75. החרדה תועדה אצל מטופלים משני המינים, אך היתה רבה יותר דווקא אצל גברים שהמתינו לטיפול.
החוקרת ממליצה לרופאים לפתח גישות ייחודיות להפחתת חרדה אצל גבר המועמד לניתוח הסרת שומה, משום שעל פי המחקר הגעה עם ליווי, הכרת שלבי הניתוח, וקבלת הסברים רפואיים מהרופא לא עזרו להפחתת רמת החרדה. כצפוי, הסרה קודמת של שומה הקטינה משמעותית את רמת החרדה של המטופל, שכבר הורגל בתהליך.
"גם טיפול אמבולטורי קל יכול לכלול אלמנט נפשי שדורש התייחסות מצד הרופא", אומר ד"ר
בין היתר ממליץ ד"ר אישך להקל על המטופל בשלב החתימה על טופס הסכמה לניתוח הסרת נגע בעור. היום מוגש למטופל מסמך שחיברה ההסתדרות הרפואית, ובכיתוב קטן מצוינים בו כל הסיכונים של הטיפול. ללא הסברים נוספים בעל פה, המסמך עלול להגביר את רמת החרדה. בין הסכנות המוזכרות בו: אודם, נפיחות, כאב, אי נוחות, צלקת באזור הנגע, דימום מקומי, זיהום מקומי, פתיחת תפרים, צלקות בולטות, שינויים בפיגמנטציה של העור ופגיעה בעצבים פריפריים.
באגודה למלחמה בסרטן ניתנת תמיכה נפשית רק למטופלים שכבר אותר אצלם סרטן העור. "כל בדיקה לאיתור מוקדם של סרטן עלולה לגרום חרדה לקראת התוצאות", אומרת מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן מירי זיו. "בסרטן העור אנחנו דואגים להעלות מודעות לצורך לבדוק שומות חשודות, והציבור באמת מפנים את המסר ופונה מוקדם יותר. אנו מפיצים חומר בנושא, וגם אם באמצעותו אנחנו מעוררים חרדה, זו אינה חרדה משתקת, אלא חרדה שמעוררת לפעולה. מטרתנו שאנשים ייבדקו נגד סרטן העור, כי כך תאותר המחלה בשלב מוקדם, כשסיכויי הריפוי מהמחלה קרובים ל-100 אחוז".
אגב , בשלבים מאוחרים סרטן העור מסוג מלנומה נחשב לאחד מסוגי הסרטן הקטלניים, בדומה לסרטן הריאות. לפי נתונים השוואתיים של הסוכנות הבינלאומית לסרטן, ישראל במקום השלישי במספר החולים בסרטן העור אחרי אוסטרליה וניו זילנד. האזור המרכזי בגוף להתפתחות סרטן העור מסוג מלנומה בארץ הוא עור בית החזה, ואחריו עור הגפיים העליונות והכתפיים, עור הקרקפת והעורף, ועור האוזן החיצונית - האפרכסת. הבשורות הטובות הן שרוב הישראלים החולים בסרטן העור שורדים במחלה (78 אחוז).
הרופאים ממליצים על איתור שומות חשודות כבר בבית בכל שלושה עד שישה חודשים, ועל בדיקה תקופתית אחת לחצי שנה עד שנה אצל רופא עור או פלסטיקאי לאיתור נגעים חשודים בעור. את הבדיקה הביתית מומלץ לבצע בחדר מואר היטב, לבחון את הגוף מלפנים ומאחור, ולהיעזר במראת יד המכוונת מול מראה גדולה. חשוב להתבונן בקפלי הגוף, בין השערות ובין האצבעות בידיים וברגליים. לבדיקת הקרקפת והגב מומלץ להיעזר באחרים. נקודות חן שמתפתחות בגיל הילדות וההתבגרות מגבירות את הסיכון לסרטן העור.
שומות מעוררות חשד הדורשות פנייה לרופא עור, הן שומות לא סימטריות (כשחצייה האחד של השומה אינו דומה לחציה האחר), שומות בעלות גבול שאינו עגול בבירור, שומות בעלות גוון שאינו אחיד שכוללות מספר צבעים כמו חום, שחור וורוד, במיוחד שומות המשנות את צבעיהן, שומות גדולות מחצי סנטימטר (קוטר של עיפרון) ושומות המתחילות להתרומם לגובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
