מהפכת הריטלין

הבעיה: ילדים שצורכים ריטלין ללא צורך, זמן המתנה ארוך לאבחון. הפיתרון - משרד הבריאות מסדיר את אבחון הפרעות הקשב: יותר רופאים מאבחנים אך במס' שיטות מצומצם ואחיד

אלה הר-נוי | 27/3/2008 10:29

ילדים שנוטלים ריטלין ללא צורך, מבוגרים שאינם מאובחנים וזמני המתנה של חודשים כדי לזכות באבחון – תחום האבחון של הפרעות קשב וריכוז בישראל הוא פרוץ, וכעת משרד הבריאות מנסה לארגן אותו מחדש: יותר רופאים יוכשרו כדי לבצע אבחונים, והמטפלים יוכלו להשתמש במספר מצומצם ומוגדר של שיטות כדי לאבחן האם ההפרעה קיימת.

לפי הערכות, בין 5 ל-8 אחוזים מהילדים בגיל בית הספר סובלים מהפרעות קשב וריכוז. למרות זאת, התחום עדיין פרוץ, ואין תנאים מוגדרים לאבחון של הבעיה. בעקבות פעילות של ועדה מיוחדת של משרד הבריאות בנושא, יופץ בימים הקרובים חוזר חדש של מנכ"ל משרד הבריאות המיועד לרופאים ולקופות החולים.

עד היום, הנוהל היחיד של משרד הבריאות בנוגע לאבחון של הפרעות קשב וריכוז היה קביעה של מי רשאי לבצע אבחון: לפי הנוהל הישן, רק נוירולוגים של ילדים, פסיכיאטרים של ילדים ונוער ורופאי ילדים עם ניסיון להתפתחות הילד היו מורשים לבצע את ההליך.

החוזר החדש מרחיב למעשה את מספר הרופאים שיכולים לעסוק בתחום, וזאת על מנת להקטין את זמן ההמתנה לאבחון. מעתה, גם רופאים שיעברו הכשרה מיוחדת בנושא יוכלו לעסוק באבחון הפרעות קשב וריכוז. החוזר ממליץ להם להתייעץ במידת הצורך במומחים שונים, כגון פסיכולוגים או מאבחני ליקויי למידה.

כדי לוודא שאורכם של התורים לאבחונים לא יגדל, הוכשרו לאחרונה כמאה רופאי ילדים שיוכלו מעתה לעסוק באבחון ובטיפול בהפרעות קשב וריכוז. הרופאים השתתפו ב-30 הרצאות של מומחים בתחום, ועברו 20 שעות של עבודה מעשית במרפאות ייעודיות לאבחון הפרעות קשב וריכוז.

התרופה הפופולארית ריטלין

TOVA רק ככלי עזר

החוזר מתמודד עם בעיה נוספת, הנוגעת לאחידות האבחנות: כיום אין אף בדיקת מעבדה שמאפשרת "אוטומטית" קביעה בנוגע להפרעת הקשב. לכן, את האבחנה מקבל הרופא, בעקבות התרשמות מהתנהגותו של המטופל.

במצב הנוכחי כל רופא יכול למעשה לאבחן את מטופליו כרצונו, ולבחור את דרכי האבחון בעצמו, בין אם מדובר בשאלונים שונים , או בתוכנות כמו ה- TOVA, מבחן ממוחשב הדורש קשב מתמשך. חלק מהרופאים נוהגים לאבחן מטופלים ללא כלי עזר בכלל.

"לפעמים אותם ילדים ומתבגרים באו לרופאי ילדים, והזמן שהיה להם לאבחון היה לא מספיק, ובמקרים רבים היו להם רק דקות ספורות לצורך האבחון", מסביר פרופ' אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד הבריאות. "במצב כזה עלול להינתן טיפול תרופתי לילד שבעצם סובל מהפרעה אחרת, ואז הטיפול לא ישפיע ועלול אף לגרום לתופעות לוואי. בנוסף היו ילדים שסבלו מהפרעות קשב וריכוז שלא אובחנו ולא טופלו. רצינו להסדיר שהאבחנה תהיה מהימנה ככל האפשר".

בין התנאים שקבעה הוועדה: זמן האבחון שיינתן לכל מטופל הוא 45 עד 60 דקות. כלי האבחון שיעמדו לרשות המאבחן: מספר קטן של שאלונים אותם ימלאו המטופלים (אם הם מספיק בוגרים לשם כך), הוריהם, והצוות החינוכי במוסד בו הם לומדים. תוכנת האבחון הפופולארית TOVA לא נמצאת

בין השאלונים המורשים לאבחון, אבל ניתן יהיה להשתמש בה מעתה ככלי עזר נוסף.

החוזר מסדיר גם את תחום הפרעות הקשב והריכוז בקרב מבוגרים, הנמצאים כיום לפי הערכות בתת-אבחון, וקובע המאבחנים המורשים למבוגרים יהיו פסיכיאטרים ונוירולוגים. "הפרעת קשב בקרב מבוגרים שאינה מטופלת גורמת להם לבעיות רבות כמו התמכרות לאלכוהול, סיגריות וסמים", מדגיש פרופ' אור-נוי. "מחקרים הראו כי מבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מעורבים פי 3 עד 4 יותר באי ציות לחוקי תנועה ובתאונות דרכים. ובנוסף, בבתי הסוהר 40 עד 50 אחוז מהאסירים סובלים מהפרעות קשב וריכוז".