"הבדיקות האינטימיות שבוצעו בנשים-אונס"
בעקבות תחקיר מעריב שחשף כי סטודנטים לרפואה מבצעים בדיקות לנשים מורדמות, טוענים משפטנים: לא מדובר בעבירה מוסרית בלבד, אלא באונס. עם זאת, הנשים יתקשו להגיש תביעה
עבירת אונס מוגדרת בחוק כבעילת אשה המבוצעת ללא הסכמתה או כאשר ההסכמה הושגה במרמה. כמו כן, בעילה תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האישה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית, היא אונס. העונש המרבי בגין העבירה בנסיבות אלה הוא 16 שנה. "הבדיקות הפולשניות אינן תקיפה מינית בלבד אלא אונס", אומרת עו"ד עילית רפאל, המתמחה ברשלנות רפואית ונזקי גוף. "אם אדם אחד בלבד החדיר את החפץ או האיבר לגופה של האישה בעת שהיתה מחוסרת הכרה, ללא הסכמתה, ויתר הנוכחים צפו, הרי שמדובר באונס קבוצתי לפי החוק".
בהתייחס לטענת בתי החולים האוניברסיטאיים, כי הנשים ממילא לא היו נותנות הסכמתן לביצוע הבדיקה הפולשנית במסגרת לימודי רפואה, וכי לא ניתן ללמוד רפואה כראוי מבלי שהסטודנטים יעברו הכשרה שכזו, מבהירה עו"ד רפאל כי טענה זו רק מעצימה את חומרת העבירות. "כל אישה לא היתה נותנת הסכמתה לאונס", היא אומרת. "אנו מצויים בעידן בו לא ניתן לחבק אישה ללא הסכמתה, או להעיר לה הערה המהווה הטרדה מינית, לא כל שכן החדרת גוף כלשהו לגופה ללא ידיעתה והסכמתה המפורשת".
ד"ר נילי קרקו אייל, העומדת בראש הקליניקה לזכויות החולה בבית הספר למשפטים של המכללה למנהל, טוענת אף היא כי מבחינה משפטית כל טיפול רפואי באדם ללא הסכמתו מהווה מעשה תקיפה והוא למעשה עבירה פלילית. "הדין מתיר במקרים מסוימים ביצוע בדיקה באדם ללא הסכמתו, אך טיפול שמטרתו הקניית מיומנות למטפל ותו לא אינו בגדר מקרה כזה", היא אומרת.
אך על אף הטענה כי מדובר בעבירה פלילית, מדגישה ד"ר קרקו אייל כי יכול להיות קושי להגיש תביעה. "נסיבות המקרה מעמידות קושי ניכר בפני נשים החוששות שמא בוצעה בהן בדיקה ללא הסכמתן", היא אומרת. "גם אם ינסו לטעון כי סבלו נזק נפשי עקב הגילוי על הבדיקות, הרי שתביעה מסוג זה אינה פשוטה".