שערוריית הבדיקות לנשים המורדמות
תחקיר מעריב מגלה: סטודנטים לרפואה בבתי חולים בארץ מבצעים בדיקות ואגינליות בנשים מורדמות, ללא אישורן וללא ידיעתן. סטודנטית: "הרופא אמר שזו הזדמנות לניסוי". משרד הבריאות: נקים ועדה שתבדוק את הנושא
"הגניקולוג צריך להרגיש את הרחם, והוא עושה את הבדיקה בכל מקרה", מספר נ'. "נכנסתי והיה ברור שאצפה, ובזמן שהיא היתה מורדמת הרופא אמר 'בוא, שים כפפות ותכניס מהר את היד ותרגיש'. אני לא יודע אם זה נעשה מרצון להסתיר, אבל הרגשתי שזה יכול להתבצע אחרת. לבקש אישור, למשל. אני חושב שבאופן כללי לא מדברים עם מטופלות על זה, זה משהו שלא נעים לדבר עליו ולבקש מנשים. זו לא תוכנית פעולה שחוזרת, אלא משהו בהתאם למוטיבציה של סטודנט, כמה שהוא רוצה להשתתף".
משיחות עם עשרות סטודנטים מכמה בתי ספר לרפואה בארץ עולה כי לא מדובר בתופעה חדשה בבתי החולים האוניברסיטאיים. היא אמנם היתה יותר רווחת בעבר, אך גם היום עדיין נעשות לא מעט בדיקות אינטימיות בחולים מורדמים ללא ידיעתם, ולמטרות לימודיות. סטודנטים מעטים שלא נתקלו בסיטואציה מגדירים אותה כאגדה אורבאנית, מזועזעים מהעניין ומשוכנעים כי יש לבקש הסכמה ברורה ממטופל לפני הרדמתו. כל השאר ששמעו על כך מחברים קרובים, נכחו במעמד או אף לקחו בו חלק, מדברים על שטחים אפורים וגבולות מטושטשים. לבדיקה זו ישנה חשיבות גדולה, לדבריהם, אך לבקשת ההסכמה יש נסיבות מקלות. למרות שהבקשה לביצוע הבדיקה מגיעה מלמעלה, הצידוקים, ההתחבטויות וגם ההחלטה אם לבצע או לא נותרים בידי הסטודנטים.
בית חולים אוניברסיטאי הוא כזה המסונף לאוניברסיטה או שחלק ממחלקותיו מסונפות לה. לאחר שעמד בקריטריונים שנקבעים ע"י האוניברסיטאות, בית החולים רשאי ללמד סטודנטים לרפואה.
"זה סיפור מוכר לסטודנטים לרפואה, שעושים בדיקות גניקולוגיות למורדמות ללא אישור שלהן", אומרת ת', סטודנטית שביצעה את הסבב הגניקולוגי בבית חולים כרמל והתבקשה לבדוק מורדמות ללא אישורן. "אני מכירה את זה יותר מסבב הכירורגיה, שם עושים בדיקות רקטאליות ללא הסכמה במורדמים".
בחדר הניתוח, ו' עצרה. "אמרתי:'רגע, דיברתי עם הבחורה לפני שנייה ולא יצא לי לשאול אותה'. אמרתי לרופא שאני לא רוצה לעשות את הבדיקה, והוא המשיך בעבודה שלו. זה לא הפריע שסירבתי. הוא ורופאים אחרים המשיכו ללמד אותי במחלקה, וזה לא השפיע על הציון שלי או על היחס".
"בתור פציינטית בעצמי", היא מסבירה, "אין
"אמרתי שאני יודע שזה חלק מהלימוד, והנזק שנגרם לה מינימלי". רופא בכיר במחלקת הגניקולוגיה באיכילוב, ומי שהיה אחראי על הסטודנטים בסבב זה, טען באוזני נ' כי זהו דבר מקובל ושאף אחד לא צריך להרגיש לא בנוח אם הוא לא רוצה לבצע את זה. "הוא אמר שזה משהו שאפשר לעשות, אין בעיה אתית לעשות בדיקות וגינאליות תוך כדי הרדמה, אבל אם מישהו מרגיש לא בנוח לעשות את זה הוא לא מחויב".
ז', שלקחה חלק בסבב הגניקולוגי בשנה שעברה בבית חולים בני ציון, ביצעה את הבדיקה הגניקולוגית בין פעמיים לשלוש פעמים על נשים מורדמות, ופעם אחת על אישה ערה. גם י', שביצעה את הסבב, התנסתה בשני המקרים.
"פעם או פעמיים יצא לי גם לבצע בדיקה גניקולוגית באישה מורדמת ללא ידיעתה". להערכתה , מחצית מקבוצת הסבב שלה שמנתה בין 10-12 סטודנטים, עשו בדיקות גניקולוגיות על נשים מורדמות ללא ידיעתן או הסכמתן. "יש רופאים שנוהגים לשאול לפני אם היא מסכימה שסטודנט יבדוק אותה כשתהיה מורדמת, ויש כאלה שלא שואלים ואומרים שזו בדיקה רוטינית לפני הניתוח, נותנים לסטודנטים לעשות אותה במקומם, ויש פעמים שהם חוזרים עליה".
בחוק זכויות החולה שנחקק בשנת 1996 נקבע כי "לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך הסכמה מדעת". החוק מחייב את המטפל למסור למטופל מידע רפואי הדרוש לו, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע. "המטופלת גם לא נותנת אישור ספציפי שעובד יגלח אותה או שאחות תפתח לה את הרגליים ותנקה אותה", מספרת י', " וזה לא נראה לי שונה. יש לזה כאילו כותרת של בדיקה גניקולוגית אז זה נשמע יותר, אבל אני לא רואה הבדל גדול.
ברגע שנותנים אופציה לסרב, הרוב יסרבו ואז סטודנטים לא יהיו ולא ילמדו. אני מבינה שזה לא הופך את זה לבסדר, אבל כל המהות שלנו בתור סטודנטים זה להיות חלק מהצוות. אני בטוחה שאם ישאלו כל חולה, לא רק בבדיקות גניקולוגיות, אם לדוגמה סטודנט יכול לקחת דם, הוא לא יסכים".
"היתרון של הבדיקה הוא להכיר את התחושה ולמה נכנסים", מספר נ'. " עכשיו אני מרגיש שאם באיזה מקרה כירורגי יתגלה דימום מאישה שאינה בהיריון, אדע איפה לשים את היד ואיפה לחפש את הדימום. זה משהו שהוא כן מלמד וכן חשוב ולא תמיד יוצא לעשות".
שנה לפני שס' הגיעה לסבב בבית חולים בירושלים ושמעה על הדברים הללו, היא חשבה שזה מזעזע. "אבל כשאת מגיעה לשם את מבינה שזה קצת יותר מורכב", היא מספרת. "מעמידים אותך במצב שאת לא יודעת מה לעשות עם עצמך. להגיד לך שבחיים שלי לא עשיתי - בוודאי שאני לא יכור לה להגיד. את נכנסת לניתוח ראשונה, ואומרים לך 'יאללה, תבדקי'. ואז תגידי 'לא, זה נראה לי לא מוסרי'? אומרים לך שאת יכולה ללמוד יותר טוב, השרירים של האישה רפויים, והיא יודעת שזה בית חולים אוניברסיטאי שיש בו סטודנטים. את פשוט עומדת במצב שבו את יכולה להגיד לא, אבל זה לא משהו מקובל. הייתי מדברת עם הרופאים במקומך, ברור לך שזה לא בא מהסטודנטים".
בבדיקה חד פעמית שביצעה ל', סטודנטית בבית חולים בצפון הארץ לפני שנתיים, היא התבקשה לבצע בדיקה גניקולוגית באישה מורדמת. אותה בדיקה מכבידה עליה עד היום. "נכנסנו לחדר ניתוח כי רצו להראות לנו משהו, היינו 2-3 סטודנטיות עם אחד הבכירים, שאמר שזו הזדמנות שמישהי מאיתנו תתנסה בבדיקה גניקולוגית, כדי לראות את התחושה. רק אני ניסיתי, התקילו אותי. הרגשתי מאוד מאוד לא נעים, הרגשתי שחיללתי אותה.
בכל הפעמים אח"כ החולות ידעו שאנחנו סטודנטים, הן היו ערות וקיבלנו אישור. היו גם מקרים בהם ביקשו אישור מחולה לפני שהורדמה". הרציונל שהיא מצאה מאחורי ביצוע אותה בדיקה היה ההזדמנות הלימודית. "זה לא עשה לי טוב כשעשיתי את זה, ואני יודעת שאני נשמעת מאוד קרה, אבל זה עניין של ניצול הזדמנויות לימודיות. אמרתי שזו הדרך שלי ללמוד ממרצים בכירים, זה מקצוע של שוליות, אם אני לא ארגיש בעצמי בחיים לא אגיע למצב שאדע. אני לא חושבת שזה משהו שנובע מרצון להתעלל בחולה, אלא באמת שרוצים ללמד אותנו וזו הזדמנות".
וההזדמנות הזאת מגיעה מלמעלה. "שמעתי על רופאים שלא ראו בזה בעיה אתית", היא מספרת. "אולי יש מקום באמת ליישר קו. צריך מודעות מצד הצוות המטפל והצוות המדריך, ואז הם יוכלו להנחיל את זה הלאה לסטודנטים, כי באמת יש כאלה שלא רואים בזה בעיה. אני מקווה שזה יעזור לשנות דברים, מקווה שזה יצור שינוי".
למרות ההתקדמות לעבר זכויות החולה והמגמה להפחית את הישנות המקרים הללו, ט' משוכנעת כי הם עדיין קורים. "בגניקולוגיה יש בעיה גדולה לסטודנטים בנים בסבב", היא מסבירה. "אם היא מורדמת אז אולי זה בסדר, כי אחרת היא לא היתה מוכנה לבדיקה. אף אחת לא היתה מסכימה, וסטודנטים היו מסיימים את הסבב בלי לעשות את הבדיקה. בעולם אידיאלי היה הכי טוב לעשות הכול בהסכמת החולים, אבל אנחנו לא חיים בעולם אידיאלי ולפעמים האדם על שולחן הניתוחים ואנחנו נכנסים לראות ובאותה הזדמנות נותנים לנו לבדוק".
ו', שסירבה לבצע את הבדיקה על אישה מורדמת ללא הסכמתה, הגיעה לסיטואציה מוכנה מראש. לפני שהתחילה את הסבבים בבתי החולים, היא קראה על הבדיקות הללו בפורומים באינטרנט וחשבה על הנושא. "שמעתי שזה עלול לקרות והיתה לי תשובה מוכנה מראש, אבל אני יכולה להבין מאוד סטודנט שבסיטואציה שמתקילים אותו עושה את הבדיקה. עצם זה שדיברתי על הנושא לפני כן עזר לי". הפתרון לדבריה הוא פשוט לא לעשות את הבדיקה אלא אם מקבלים את הסכמת המטופל מראש. "תחת ההשגחה שלי, זה לא יקרה".
"אם המטופלת הגיעה לחדר הטיפולים מורדמת, קודם שהספיקו ליטול ממנה רשות לבדיקה בידי סטודנט, אז הסטודנט צריך לצאת אחר כבוד מהחדר ולא להשתתף בבדיקה. לא כצופה, ובוודאי שלא כבודק", אומר עו"ד אבנר פינצ'וק, הממונה על קידום הזכות לפרטיות באגודה לזכויות האזרח. "גם הרופאים יודעים שאסור לאפשר לסטודנט לבצע בדיקה "לימודית" אם לא מקבלים תחילה הסכמה מהמטופלת. יש כאן הפרה של חוק זכויות החולה, ואף חמור מכך - תקיפה".
ד"ר דפנה מיתר, מרצה בחוג לחינוך רפואי בבי"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א, מסכימה שהבדיקה הגניקולוגית בעייתית מבחינת קבלת אישורים בארץ ובעולם. "הרבה מאוד נשים לא רוצות שעוד מישהו יבדוק אותן, אבל בכל מקרה אנחנו אומרים לסטודנטים שלא עושים בדיקה בלי הסכמה", היא מדגישה.
"פעם היה מובן מאליו שאדם שוכב בבית חולים וכל אחד יכול לבדוק אותו. למזלנו הרב, חוק זכויות החולה הציף דברים ועדיין, ההתנהגות הבסיסית שקיימת היום בעולם הרפואה לא קרובה למה שהייתי מאחלת לך לקבל, ומה שאנחנו רוצים בתור מטופלים הרבה פעמים לא ניתן בשטח. וזה חבל מאוד. אני מדברת עם סטודנטים ואומרת להם: 'אם תתקלו, תקשיבו לעצמכם. יש לכם למי לפנות, אי אפשר לחייב אתכם'".
גניקולוגים ורופאים בכירים איתם היא מדברת מציינים כי סטודנטים מסיימים סבב גניקולוגי מבלי לקיים בדיקה וגינאלית אחת. "זה אבסורד, והרופאים מתלבטים בעצמם מה לעשות ואיך ללמד. חלק גדול מהדילמות יכול להיפתר בתקשורת טובה. אם מסבירים לאנשים הם מסכימים, גם לבדיקות אינטימיות".
במקרה של סירוב, האלטרנטיבה שהיא מעלה היא סדנאות סימולציה עם שחקנים. "אלו שחקנים מקצועיים שעוברים הכשרה מיוחדת לצורך העניין, בתשלום. זה מאוד מקובל בצפון אמריקה". בימים אלו עובדים על פיתוח הסדנאות באוניברסיטת ת"א, וד"ר מיתר מקווה שהן ייכנסו לשימוש בשנה האקדמאית הבאה.
בעקבות המידע החדש מינה אתמול מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, ועדה בתיאום עם ארבעת הדיקנים של בתי הספר לרפואה לבחינת מעורבות סטודנטים לרפואה בפעילויות תחת הרדמה. "הוועדה התבקשה לסקור את הפעילויות שבהן משותפים סטודנטים במסגרת לימודיהם, ולסקור את מה שמקובל היום בעולם," הוא אמר. "בנוסף, הוועדה התבקשה להמליץ על סוגי ההכשרה שבהם ישולבו סטודנטים לרפואה בעת לימודיהם ואת אופי ההתנהלות מול החולים המטופלים."
פנינו לארבעת בתי החולים האוניברסיטאים המוזכרים בכתבה, לקבלת תגובתם. מהמרכז הרפואי בני ציון בחיפה נמסר כי "במידה ואירעו מקרים כאלה בעבר הם יופסקו מיידית. הוראה ברוח זו הועברה לכל הנוגעים בדבר, ובמקביל זומן דיון בנושא בכללותו בהשתתפות דיקני בתי הספר לרפואה בארץ ומנהלי בתי החולים."
מבית חולים הדסה נמסר כי "השתתפות סטודנטים בפעילות הקלינית מהווה נדבך חיוני בהכשרתם המקצועית. החתימה על הסכמה לניתוח נחשבת גם כהסכמה לבדיקות, אשר נעשות עם הרדמה וללא הרדמה לפני ניתוח והמהוות חלק בלתי נפרד מתהליך הניתוח. חלק מבדיקות אלה יכול להיעשות על ידי סטודנטים לרפואה ובתנאי שיהיו תחת פיקוח של רופא מנוסה, תוך שמירה על כבוד החולה. בטופס הבקשה להתקבל לבית החולים עליו חותם כל מטופל בטרם אשפוזו כתוב בין השאר: "ידוע לי כי בית החולים הדסה הוא בית חולים אוניברסיטאי ובהערכה ובטיפול נוטלים חלק סטודנטים בפיקוח מלא."
מהמרכז הרפואי "איכילוב" נמסר כי "בניתוחים, לרבות ניתוחים גניקולוגיים, בהם משתתפים הסטודנטים, לא נהוג לבקש הסכמה מיוחדת לפני הניתוח להשתתפות הסטודנט בפרוצדורה הרפואית. חולים המגיעים לטיפול בבתי החולים האוניברסיטאיים אמורים לדעת שביחד עם רמת הטיפול הגבוהה יותר לה הם זוכים, הם יחשפו ויבדקו גם על ידי סטודנטים לרפואה."
מהמרכז הרפואי "כרמל" נמסר: "אנו פועלים על פי הנחיות מנהלים של משרד הבריאות. במידה ותגענה הנחיות חדשות, נפעל על פיהן."
נא להמתין לטעינת התגובות
