כן לאקדמיה, לא לאקדמיזציה
ההומאופת יאיר שמר מתנגד להצעה לדרוש תעודה אקדמית מכל העוסקים ברפואה משלימה
אני תומך לגמרי בכניסת האקדמיה לתחום הרפואה המשלימה. צעד שכזה, אם יתבצע בתבונה, יעצים את הלגיטימציה של התחום בארץ. הבעיה שלי היא עם האקדמיזציה. משרד הבריאות מתכוון להכיר במסלול אקדמי בלבד, ואם לא יעניק הכרה למסלול נוסף, הוליסטי, שגם הוא יהיה תחת מנגנון פיקוח וקריטריונים שייקבעו מראש, המצב יחמיר.
בישראל פועלים היום כ-10,000 מטפלים שלמדו באחד מ-60 מוסדות להכשרה מקצועית ועוסקים באחד או יותר מתחומי הרפואה המשלימה. כ-4,000 תלמידים משתלבים בתחום מדי שנה, במסלולים ארוכים של 4 שנים או במסלולים קצרים של עד 3 חודשים. בין הכוחות החדשים שמצטרפים לרפואה המשלימה ניתן לזהות בעיקר צעירים משוחררי צבא ועולים חדשים.
אקדמיזציה של התחום תביא עימה השלכות שליליות. הנה כמה מהן:
1. קרקע הגידול ההוליסטית של המקצוע בישראל - בתי הספר הקיימים - תיהרס ותעלם. המורים שאינם בעלי תעודה אקדמית, אך עם ניסיון מעשי רב מאוד, לא יוכלו ללמד, מה שיגרום לרמת לימודים נמוכה באקדמיה.
2. עלול להיווצר מצב של מטפלים סוג א' - אקדמאים, שיועסקו על ידי מוסדות ממשלתיים, וסוג ב' - בוגרי מכללות הוליסטיות שלא יוכלו להתקבל לעבודה, אולם ירכשו רמת מקצועיות גבוהה יותר.
3. המל"ג לא יודע להציב קריטריונים לפיקוח על ההכשרה ברפואה משלימה.
4.
5. מסלול התואר האקדמי ברפואה משלימה עמוס מידי בידע תיאורטי ואנליטי. כך קשה ללמוד וללמד רפואה אנרגטית ואינטואטיבית, במסלול ההוליסטי יש מיקוד הרבה יותר גדול בשעות של קליניקה וצבירת ידע מעשי.
6. המל"ג ומשרד הבריאות מעדיפים לעשות רגולציה רק במקצועות בעלי גוף ידע אקדמי: נטורופתיה, רפואה סינית והומיאופתיה. מה שמותיר את כל מקצועות המגע, כגון שיאצו ועיסוי, ללא שום פיקוח.
חשוב לזכור גם כי אין מקום בעולם שבו הרישיון לעסוק ברפואה משלימה תלוי בתואר אקדמי. בכל המדינות שהסדירו את הרפואה המשלימה, כמו אנגליה, גרמניה, ארצות-הברית ואוסטרליה, יושם מודל שאינו מחייב תואר אקדמי כתנאי לעיסוק.
כעיקרון אני סבור כי מדינת ישראל איננה חייבת להיות שונה ממדינות מתקדמות במערב, ולדרוש אקדמיזציה של התחום. מדוע לא לקחת דוגמא ממדינות אלה, הדואגות לבריאות הציבור לא פחות מהרשויות בישראל? למה לא לאפשר מסלול הכשרה אקדמי לצד מסלול הכשרה מקצועי שאינו אקדמי, ושהציבור יחליט מה הוא מעדיף?
המודל שאני מציע לוקח בחשבון את הצרכים המיוחדים של ההכשרה ברפואה משלימה, ודומה לאופן בהם התמודדו עם הנושא בעולם. במקביל למועצה להשכלה גבוהה המפקחת על המוסדות האקדמיים ראוי שיפעל גוף רגולטורי מקצועי, שייצור רישום של מטפלים בתקן מקצועי גבוה, ויפקח על המכללות המקצועיות להכשרת מטפלים.
הלשכה למקצועות בריאות משלימים כבר הקימה את "מועצת ההסמכה הארצית", בה יושבים אנשי מקצוע בעלי ניסיון מקצועי רב בתחומי הרפואה המשלימה. המועצה פועלת על בסיס קריטריונים רציניים המאפשרים פיקוח נאות על המכללות המכשירות מטפלים בתחום. בנוסף, היא הכינה פנקס מטפלים בו רשומים כל מי שלמדו בבתי הספר המוכרים על-ידה, ושעמדו בכל הקריטריונים לקבלת תעודת מטפל מוסמך. כיום חברים כ-1,000 מטפלים בפנקס זה.
יאיר שמר הוא הומאופת מוסמך, יו"ר הלשכה למקצועות בריאות משלימים, ארגון הגג לרפואה משלימה בישראל וחבר בוועדת משרד הבריאות להסדרת העיסוק ברפואה משלימה (ועדת זיידס).
נא להמתין לטעינת התגובות
