תחום פרוץ
פריצת דיסק היא תופעה מכאיבה ומעיקה. הגורם אליה לא ידוע, יש אי הסכמה בקהילה הרפואית בקשר לטיפול בה, וגם הניתוחים המסובכים ביותר לא יפתרו את הבעיה לגמרי. הכה את המומחה
האם ידוע עד כמה גורמים סביבתיים משפיעים על פריצת דיסק?
בקרב חוקרי הרפואה יש מחלוקת בנוגע להשפעת גורמים סביבתיים על הסיכוי לפריצת דיסק. בחלק מהמחקרים נמצאה שכיחות גבוהה יותר של ניוון הדיסק בבני אדם החשופים לויברציות של כלי רכב ולתנועות כיפוף והרמת משא כבד. עוד נמצא קשר בין ניוון הדיסק לעישון. כפי שאין פעילות אשר באופן מובהק גורמת לפריצת דיסק, כך לא ניתן לקבוע המלצות להתנהגות המונעת פריצת דיסק. ככלל, פעילות גופנית סדירה היא היחידה אשר הוכחה כמורידה שכיחות כאבי גב.
מה מתרחש בגוף כשדיסק נפרץ?
הדיסק הבין-חולייתי הוא מפרק שמורכב ממעטפת חזקה ומגרעין של ג'ל. לעיתים המעטפת מתנוונת, ונוצר בה אזור חלש יחסית, שממנו פורץ גרעין הדיסק. כתוצאה מהפריצה, הג'ל הנמצא בגרעין מגיע לתעלת השדרה, שם הוא פוגש בשורשי העצבים. מרבית הסימפטומים של פריצת הדיסק מתרחשים בשל הלחץ המיכני וכן גירוי כימי ודלקתי שגרעין הדיסק מחולל בשורש העצב.
אילו סימפטומים מאפיינים את התופעה?
בניגוד למיתוס הרווח, כאב ברגל הוא סימן יותר מובהק לפריצת דיסק לעומת לכאב גב. הכאב לאורך הרגל, הנובע מתהליך דלקתי שנוצר בין גרעין הדיסק ושורש העצב, הוא למעשה הסימפטום העיקרי של פריצת דיסק בעמוד השדרה המותני.
סימפטומים נוספים הם כאב גב תחתון, תחושת נמלול וירידה בתחושה ברגל. במקרים הקשים ביותר פריצת הדיסק עלולה לגרום לשני מצבים שדורשים טיפול דחוף, אחרת הם עלולים להיות בלתי הפיכים: הראשון הוא אצירת שתן, המובילה לאיבוד שתן, והשני הוא חולשת שרירים.
חלק גדול מפריצות הדיסק מתרחש באזור שבין החוליות L4-L5 בעמוד השדרה המותני. שורשי העצבים הנמצאים שם אחראים להרמת כף הרגל (תנועה הנקראת 'דורזי-פלקסיה'). לכן, פגיעה בהם תוביל לחולשה של השרירים המרימים את כף הרגל ולצניחתה.
כיצד מטפלים בפריצת דיסק?
הפתרונות הרפואיים לתופעה מתחלקים לטיפולים שמרניים וטיפולים ניתוחיים. למעשה, אף אחד מהטיפולים אינו מתקן את הבעיה הבסיסית, כלומר לא פותר את העובדה שהדיסק מתנוון.
הטיפולים השמרניים כוללים פיזיותרפיה, תרופות לשיכוך כאב, תרופות נוגדות דלקת, טיפולים אלטרנטיביים והזרקות לחלל האפידורלי או לשורש העצב. מחקרים הראו כי מנוחה בשכיבה אינה משנה את המהלך הטבעי של פריצת דיסק או מקצרת את משך הסימפטומים.
הטיפול הניתוחי הוא כריתת הדיסק ומטרתו להרחיק את גרעין הדיסק שפרץ לתעלת השדרה ובכך להסיר את הלחץ והגירוי הכימי והדלקתי משורש העצב. בניתוח לא מבוצעת כריתה של הדיסק כולו אלא של חלק הדיסק שפרץ בלבד.
איזו מחלוקת קיימת בקרב הרופאים בנוגע לטיפול הרצוי?
מרבית המומחים בתחום מסכימים על כך שהטיפול השמרני מתאים לרוב הסובלים מפריצת דיסק, וכי יש להתמיד בגישה השמרנית כשלושה חודשים. מרבית הרופאים ימליצו על ניתוח דחוף במקרים בהם מופיעה הפרעה במתן שתן או חולשה ברגל, אך אין הסכמה מלאה בשאלה איזו דרגת חולשה מצדיקה ניתוח.
קיימת אי הסכמה באשר לסוגי ניתוחים מסוימים. לדוגמא, שאיבת דיסק היא פרוצדורה שאינה מקובלת על מרבית המומחים בעולם, אך עדיין מבוצעת על ידי חלק מהמנתחים. גם התועלת הטמונה בשיטות חדשות ופחות פולשניות לכריתת הדיסק מצויה במחלוקת בקרב המומחים. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש שתלים שמטרתם לייצב את החוליות ללא קיבוען. חלק מהמנתחים ממליצים על שימוש בשתלים אלו כתוספת לכריתת הדיסק, אך התועלת בהם עדיין לא נחקרה מספיק.
נא להמתין לטעינת התגובות
