אימון בהישרדות
רופאים טוענים שפעילות גופנית חשובה לבריאות, אבל רק בשבוע האחרון מתו שני ספורטאים על המגרש. איך נדע מתי העיסוק שלנו בכושר פוגע בנו? המדריך לכל מי שמזיז את עצמו
בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לחשיבותה של הפעילות הגופנית. "ההשמנה היא המחלה הקשה ביותר של המאה ה - 21", מספרים לנו אנשי הרפואה שוב ושוב, ומטיפים לנו ולילדינו לבצע פעילות ספורטיבית כלשהי, בין שמדובר בצעידה, בריצה, ברכיבה על אופניים, ובין באימון בחדר הכושר השכונתי או במשחק כדורגל וכדורסל עם החברים.
בסוף השבוע שעבר, במהלך משחק פתיחת העונה של קבוצתו הספרדית סביליה, צנח אנטוניו פוארטה בן ה - 22 על המגרש בשל דום לב. בתחילת השבוע הוא מת בבית החולים. יומיים לאחר מכן הגיעה האימה גם לישראל, כשחלוץ הפועל באר שבע מהליגה הלאומית, צ'סאווה נסופוואה, צנח במהלך משחק אימון ומת. בשני המקרים לא התגלו כל סימנים מקדימים לטרגדיה. נסופוואה, למשל, עבר בדיקות מקיפות למדי במרכז לרפואת ספורט של מכבי חיפה ב - 31 ביולי. התוצאות היו תקינות לחלוטין ולא חשפו כל ליקוי בריאותי.
אז אנחנו עדיין בטוחים שספורט זה בריא? "מקרי המוות הפתאומיים הם נדירים מאוד", מסביר ד"ר יוני ירום, מנהל המרכז הרפואי מדיקס שליד הוועד האולימפי בתל אביב, "אבל כל מקרה כזה עושה המון רעש".
איך קורה שספורטאי מקצוען מת פתאום?
"השאלה החשובה שצריך לשאול היא אם אנשים שעושים פעילות גופנית נמצאים יותר בסיכון ממי שלא עושים פעילות גופנית. ברור לחלוטין שאנשים שעושים פעילות גופנית הם במצב טוב יותר, לכן מצמצמים את הסיכוי שלהם ללקות במחלות ולמות, לעומת מי שלא עושים פעילות גופנית".
ועדיין , שני ספורטאים מתו בפתאומיות על המגרש בשבוע אחד, ועוד ספורטאי באנגליה ניצל בנס.
"נכון כי יש גם צד שני. הלב של אנשים שעושים פעילות גופנית עובד במאמץ רב יותר. כל מערכות הגוף עובדות ברמה גבוהה יותר, ואנשים הסובלים מבעיות בריאות לא מזוהות או מזוהות חלקית, מגבירים
למה בדיוק נועדו הבדיקות הללו?
"קודם כול לבחון את התחום הקרדיאלי והלבבי, ולראות אם יש סיכון במערכת הלבבית או במערכת הנשימתית. נוסף על כך, הבדיקות האלו מגלות המון דברים על האדם, למשל מצב המערכת האורתופדית שלו. ייתכן שבן אדם לא ימות מפעילות גופנית מסוימת, אבל ייפגע בגלל בעיות אורתופדיות ויהפוך לנכה. מדובר בבדיקות זהות אצל חובבנים וגם אצל מקצוענים".
מי בסיכון רב יותר?
"חד משמעית, החובבנים בסיכון רב יותר. קיימת סלקציה טבעית לטובת ספורטאים מקצוענים שנבדקים בצורה יסודית יותר. זה קצת ציני להגיד, אבל זו סלקציה טבעית כזאת. את תקן הבדיקות קובע משרד הספורט בשיתוף משרד הבריאות, כשהמטרה היא לא להכביד יותר מדי אבל כן לנסות להקיף ולמצות. כל הנושא עדיין בחיתולים".
וכל המרכזים הללו באמת בודקים על פי התקן?
"יש מרכזי ספורט שבהם עושים בדיקות מצוינות, ויש מקומות שבהם מחפפים, או עושים את הבדיקות בתנאים לא טובים או בציוד מיושן. דווקא בהרבה ליגות מקצועניות הבדיקות הן חובבניות, כי הקבוצות רוצות לחסוך. אם מישהו שעבר בדיקה מחופפת, התאמן ונפגע, בסופו של דבר זה פוגע בקבוצה ובספורט. הכי חשוב להגן על בריאות הספורטאי, לכן צריכים להיות ערים לכל סימפטום חשוד".
יש הבדל בבדיקות בתחומי הספורט שונים?
"בהחלט. יש ספורט שבו אתה מתמקד במאמץ המערכת הלבבית. יש ספורט שבו שמים דגש על המערכת השרירית. יש מיומנות בדיקה לכל ספורט שהוא. הדגש הוא יותר אורתופדי - נשימתי".
עם כל הכבוד לספורטאי המגרש, המקום הפופולרי יותר בשנים האחרונות הוא דווקא חדרי הכושר, שעמוסים בנערים, בצעירים, בבוגרים ואף במבוגרים, שמגיעים לחטב את גופם ולעשות ספורט בתנאים קצת סטריליים יותר.
לדברי בנימין קוזי, מנהל חדר הכושר "ביונד" בתל אביב, אין חוק המחייב את חדרי הכושר לדרוש מהמתאמנים לעבור בדיקות מקיפות. "לפני כל הרשמה אנחנו מבקשים אישור מרופא משפחה או רופא ספורט", הוא מסביר. "אנחנו לא יכולים לחייב אף אחד לעבור בדיקה ארגומטרית, שהיא בדיקה במאמץ".
זה לא מסכן את הספורטאים?
"בדרך כלל הרופאים בכל קופות החולים מקפידים להעביר את המתאמן הפוטנציאלי בדיקה ארגומטרית. בעבר היו רופאי המשפחה נותנים אישור רק על סמך ההיסטוריה הרפואית, אבל כיום לא לוקחים סיכונים מיותרים".
ואתכם זה ממש לא מעניין?
"אנחנו כן מתחקרים את המתאמנים שלנו על מצבם הגופני. כל מי שנרשם מקבל שאלון רפואי שבו הוא נדרש לתאר את מצבו, ולספר על בעיות שהיו לו בעבר. מבחינתנו, כל אדם יכול להתאמן, אבל צריך להתאים לכל אחד תוכנית אימונים ספציפית בהתאם ליכולותיו ולמגבלותיו. למעט מאוד אנשים אסור להתאמן בהוראת רופאים".
בהמשך לדברים, יש לציין כי חדרי הכושר אינם כלולים בחוק הספורט, לכן אינם צריכים לבצע בעצמם בדיקות מקיפות או לחייב את המתאמנים בבדיקות כאלה.
"רק פעילות במסגרת האגודות והעמותות כפופה לחוק הספורט. רק ספורט תחרותי", מסביר ד"ר גל דובנוב - רז, רופא מהמרכז לרפואת ספורט הדסה אופטימל בירושלים. "כדי להתאמן בחדר כושר רגיל, אתה צריך רק אישור של רופא משפחה ולהישמע להוראות המדריכים".
מהן ההוראות בדרך כלל?
"צריך לעבוד בהדרגה במכשור השונה בחדר הכושר, ולהעלות את משך האימון ואת עומס המשקלים או הריצה. צריך לתת לגוף להסתגל, והוא ילך וישתפר מאימון לאימון. מי שרוצה ייעוץ נוסף מוזמן לבקר אצל רופא ספורט לקבל סיוע".
המרכז לרפואת הספורט בירושלים נותן ליווי רפואי לשלושה סוגי אוכלוסייה. "אנחנו מטפלים בספורטאים מקצועיים, כמו בקבוצת בית"ר ירושלים, החל בענייני פציעות וכלה בתזונה נכונה", מסביר ד"ר דובנוב - רז. "הסוג השני הוא אוכלוסייה כללית בכל הגילים, שאנחנו מעודדים אותה לעשות פעילות גופנית".
"הסוג השלישי הוא ליווי אוכלוסייה הסובלת ממחלות כרוניות כמו אסתמה וסוכרת או השמנת יתר. זו אוכלוסייה שהפעילות הגופנית מיטיבה איתה במיוחד. בשביל אוכלוסייה זו אנחנו מפעילים תוכנית לטיפול בהשמנת ילדים שנקראת 'הנאה בהנעה'".
הורים ששולחים את ילדיהם לחוגי ספורט שונים או לחדרי כושר, צריכים לשלוח אותם לבצע בדיקות?
"עוצמת המאמץ אצל ילדים שעושים ספורט היא קטנה יותר, אבל מי שרוצה להיות שקט מוזמן להיבדק אצל רופא ספורט". מסביר ד"ר דובנוב - רז. "בני נוער ומבוגרים שעוסקים בפעילויות תחרותיות מחויבים על פי חוק הספורט לבצע בדיקות תקופתיות, כדי להגן על שלומם".
מה כוללות הבדיקות?
"לילדים ובני נוער מתחת גיל 17 די בשאלון רפואי, בבדיקה גופנית ובבדיקת אק"ג במנוחה, שאת כולם יש לבצע בתחנה לרפואת ספורט בלבד, מכיוון שכדי להתחרות צריך לקבל אישור מרופא ספורט. אנשים בני 17 עד 35 מוסיפים לבדיקה הזו גם בדיקת מאמץ אחת לשלוש שנים".
מה קורה בבדיקה הזאת?
"ריצה של הספורטאי על מסילה נעה, כשדרגת הקושי הולכת וגדלה. הוא צריך לרוץ בין שמונה ל - 12 דקות של מאמץ מירבי. אחרי הריצה נבדקים לחץ הדם של המטופל והפעילות החשמלית של הלב. הפרעות בפעילות החשמלית של הלב עשויות להצביע על בעיה לבבית. מגיל 35 אותה בדיקה צריכה להיעשות בכל שנה".
מה כולל השאלון?
"פרטים כללים על מצבו הבריאותי של הנבדק. בעזרת השאלון בודקים אם היו לנבדק בעיות רפואיות בעבר כמו סחרחרות, הזעת יתר, בעיות נשימה ועוד. על פי השאלון גם אפשר לאבחן בעיות בריאותיות גנטיות, למשל אם יש סיפור משפחתי לבבי. הבדיקה הגופנית שבאה אחרי מילוי השאלון, כוללת בדיקה רגילה, כשעיקר הדגש הוא בבדיקת הלב וכלי הדם ובחינת ההיבט האורתופדי ויציבות הגוף. הרופא מאזין ללב הנבדק בכמה צורות, הן בישיבה, הן בשכיבה והן בעמידה. חשוב שפענוח האק"ג ייעשה על ידי אדם מנוסה".
על פי מחקר רפואי שנערך בארצות הברית בשנים האחרונות, התברר כי גיל המוות הממוצע הנובע ממאמץ הוא 17, וכי 90 אחוזים מהמתים הם גברים. הסיכון קיים ב - 13 ענפי ספורט שונים, כשהנפוצים שבהם הם כדורסל ופוטבול.
"עם זאת, מקרי מוות עשויים להתרחש גם בענפי ספורט אחרים, כמו כדורגל, אתלטיקה, בייסבול, שחייה, כדורעף ועוד", אומר ד"ר דובנוב - רז. "90 אחוז מהספורטאים קרסו במהלך אימון או בתחרות או מיד לאחריהם".
איך נגרם מוות כזה?
"הרוב הגדול של הסיבות למוות פתאומי של ספורטאי במאמץ הן לבביות. כאשר מדובר במוות פתאומי אצל אדם צעיר, מדובר לרוב במום מולד, שבו קיים עיבוי מוגבר של שריר הלב, מה שגורם הפרעה לחשמל בלב, ואז הספורטאי נופל ומת. סיבות נוספות הן מומים מולדים של עורקי הלב או מחלות גנטיות שמשפיעות על ההולכה החשמלית בלב, דלקת ויראלית של שריר הלב ועוד".
האם אפשר למנוע מוות פתאומי במאמץ?
"עד לפני כשנה וחצי היתה התשובה לא. לפני כשנה וחצי הבנו שזה אפשרי. עם השאלון הרפואי, עם הבדיקה הרפואית, עם האק"ג ועם בדיקת המאמץ, אפשר למנוע רוב גדול של מקרי מוות פתאומי במאמץ. עד לפני שנה וחצי לא נעשו כל הבדיקות הללו. ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שמחמירות בבדיקות האלו כיום, אבל מנגד יש הרבה מאוד מכוני ספורט ותחנות לרפואת ספורט שהשאלון שלהם לא כולל את הפרטים הדרושים, והבדיקה הגופנית מינימליסטית עד כדי גיחוך".
איך אדם יכול לדעת שמי שבודק אותו עושה עבודה טובה?
"צריך לראות שהשאלון כולל את השאלות הרלוונטיות, ולוודא שבודקים אותו מכף רגל עד ראש, ומבחן המאמץ נמשך בין שמונה ל - 12 דקות ומגיעים בו עד ל - 85 אחוז לפחות מהדופק המקסימלי החזוי לגיל. גם יש צורך בארבע דקות התאוששות אחרי המאמץ. כל זה אורך שעה וחצי של בדיקות. אני ממליץ לעשות את הבדיקה במכונים שמופעלים במסגרת בתי החולים וקופות החולים".
נא להמתין לטעינת התגובות
