להוציא הכל בקלות
החשש מסרטן המעי הגס הופך להיות משמעותי בגיל 50. איך נבדקים? חלק שני בסדרה
כיצד ניתן למנוע את הופעת סרטן המעי הגס?
ישנן כמה המלצות המועילות במניעת גידולים ממאירים במעי הגס. כדאי להקפיד על תזונה שכוללת צריכה קבועה של ירקות ופירות טריים, להקטין בצריכת בשר אדום המספק שומן מן החי ולאכול יותר סיבים תזונתיים (הנמצאים במזונות כגון לחם מחיטה מלאה, אורז מלא וקטניות). בנוסף, מומלץ לבצע פעילות גופנית באופן קבוע ולהימנע מעישון פעיל או סביל. הקפדה על אורח החיים המומלץ מקטינה את הסיכון לחלות בסרטן מסוגים שונים ובמחלות כרוניות, כגון מחלות לב וסוכרת.
מהי הבדיקה המומלצת לאיתור גידולים במעי הגס?
משרד הבריאות ממליץ לנשים ולגברים מעל גיל 50 לבצע מדי שנה את הבדיקה לגילוי דם סמוי בצואה. מדובר בבדיקה לא פולשנית ופשוטה לביצוע שניתנת חינם בכל קופות החולים. הבדיקה דורשת הכנה של שבוע לפני הבדיקה.
מטרת הבדיקה היא לגלות עקבות של דם בצואה, שאינו נראה לעין. הופעת דם סמוי בצואה יכולה להצביע על נוכחות של גידול קדם-ממאיר (פוליפ – אדנומה), או של גידול ממאיר. אם אותר פוליפ שעדיין לא הפך לממאיר, ניתן לכרות אותו באמצעות קולונוסקופיה, ובכך להקטין את הסיכוי לפתח סרטן של המעי הגס בעתיד. גם אם נתגלה גידול ממאיר בבדיקה, הוא מאותר בדרך כלל בשלב מוקדם, מה שמקטין את הסיכוי לתמותה ב-30%.
מה המשמעות של תוצאות הבדיקה?
תוצאות חיוביות בבדיקה, המעידות על הימצאות גידול, מתקבלות רק אם הוא אמנם מדמם ביום שבו מתבצעת הבדיקה, ולכן היא מתבצעת במשך שלושה ימים רצופים. ניתן לגלות באמצעותה כ-50% מהפוליפים או הגידולים הממאירים הגדולים.
ישנם
אילו בדיקות נוספות מאתרות גידול במעי הגס?
בדיקת פי הטבעת באצבע – בדיקה שאינה נחשבת לאמינה לצורך גילוי מוקדם של גידול במעי הגס.
הסתכלות ישירה במעי הגס – בדיקה המבוצעת על פי המלצת הרופא לקבוצות בסיכון גבוה, או כחלק מתהליך האבחון, כאשר מתעורר חשד לממצא כלשהו. בשנים האחרונות ישנן המלצות לערוך אותה מגיל 50, אחת לעשר שנים, כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של גידול במעי הגס.
כיצד מתבצעת הבדיקה?
הבדיקה נערכת תוך שימוש במכשירים האופטיים סיגמואידוסקופ וקולונסקופ. המכשיר הראשון מאפשר בדיקה עמוקה של עד 60 ס"מ מפי הטבעת, אשר גורמת לאי-נוחות מסוימת לנבדקים. יש לבצע חוקן לפני עריכתה, והיא נמשכת דקות ספורות. הבדיקה מאפשרת לאתר גידולים במעי הגס, ולקחת דגימה לבדיקה פתולוגית.
הקולונוסקופ הוא מכשיר ארוך וגמיש המאפשר לבדוק את המעי הגס לכל אורכו. מדובר בבדיקה מהימנה ביותר, המבוצעת במכונים הגסטרואנטרולוגים בארץ. לפני ביצועה נהוג לתת למטופל חומר לטשטוש ולבצע חוקן. הבדיקה נמשכת כ-10 עד 20 דקות. יתרונותיה על פני שאר הבדיקות טמונים ביכולת להגיע לכל חלקי המעי הגס, ובאפשרות לכרות פוליפים שפירים ללא קושי, כדי למנוע את התפתחותם לגידולים סרטניים.
קולונוסקופיה וירטואלית הינה שיטה חדשה, הנמצאת בשלבי בדיקה ועדיין אינה מקובלת בעולם כאמצעי לבדיקת סקר לגילוי מוקדם. כיום מקובל להשתמש בשיטה זו בנבדקים בהם ביצוע קולונוסקופיה רגילה עלולה להוות סיכון, בשל גילם או מצבם הבריאותי או לחילופין, עבור מטופלים שלא הצליחו לבצע קולונסקופיה מלאה בשל בעיה טכנית.
בדיקה זו מתבצעת באמצעות החדרת אוויר דרך פי הטבעת, תוך שימוש במכשיר CT. היא מחייבת הכנה של המעי הגס, על ידי חומרים משלשלים, ובמהלכה נעשה שימוש בכמות קטנה יחסית של קרינה. ממחקר שפורסם לאחרונה עולה שהבדיקה מאפשרת לשלול גידולים במעי הגס בדרגת דיוק גבוהה ביותר.
מי נמצא בקבוצת סיכון גבוה לחלות במחלה?
על פי הנתונים הקיימים, הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס גבוה יותר לאנשים מגיל 50 ומעלה. בנוסף, מגיל 56 ישנה עלייה חדה במיוחד בתחלואה, אצל גברים ונשים במידה שווה.
במקרים הבאים ניתן להגדיר אנשים באוכלוסייה הכללית כבעלי סיכון גבוה לפתח את המחלה:
• אנשים בגיל 40 ומעלה, בעלי קרוב משפחה אחד או יותר שחלו בסרטן המעי הגס.
• אנשים שחלו בעבר במחלות ממאירות, או במחלות הנחשבות קדם ממאירות - פוליפ שפיר (אדנומה), בגידול ממאיר במעי הגס, בדלקת כרונית של המעי הגס, או בגידול ממאיר של מערכת המין הנקבית (שד, רחם, שחלות).
• אנשים עם תסמונת משפחתית של סרטן או פוליפים מרובים במעי.
לאנשים בריאים, המצויים באחת מקבוצות הסיכון הגבוה המצוינת לעיל, מומלץ לבצע קולונוסקופיה מלאה לאיבחון מוקדם. על מועד ביצוע הבדיקה ותדירותה יש להיוועץ ברופא מומחה.
באדיבות מומחי מכבי שירותי בריאות
נא להמתין לטעינת התגובות
