היזהרו מאגרוף
חומרים מדבירים וחבלת-ראש מעלים את הסיכון לחלות במחלת פרקינסון, כך עולה ממחקר אירופאי חדש. המלצות: פחות 'משחק ראש' בכדורגל, ואת הג'וקים תהרגו ברגליים, או אל תהרגו בכלל
במהלך המחקר בוצע מעקב אחר 2,000 אנשים בריאים, ו-959 אנשים שחולים בפרקינסון או סובלים ממצב אחר שמתבטא ב'פרקינסוניזם' (מצב רפואי שבו אדם סובל מתופעות דומות לאלה של המחלה על-שם פרקינסון. מחלות רבות עלולות להביא למצב הזה, למשל המחלה על-שם וילסון, או המחלה על-שם קרויצפלד-יעקב. בנוסף, לעיתים אין מדובר בביטוי של מחלה כלשהי, אלא בתופעות לוואי שעלולות להיגרם בגלל חשיפה לתרופות מסוימות, בעיקר לתרופות פסיכיאטריות). כל הנחקרים נשאלו לגבי חשיפה לחומרים מדבירים, לברזל, לנחושת ולמַנְגָּן, הן בנסיבות תעסוקתיות והן בנסיבות אחרות. הנחקרים נשאלו גם לגבי נטילת תרופות וגם לגבי הרגלים שונים, כגון עישון. בנוסף הם נתבקשו לדווח על מספר הפעמים שבהן אבדו את הכרתם, אם בכלל, ונדרשו לציין האם מישהו ממשפחתם חלה בפרקינסון.
מתוצאות המחקר עולה כי חשיפה לרמות גבוהות של חומרים מדבירים מעלה את הסיכון לסבול מפרקינסוניזם ב-41 אחוזים. חשיפה לרמות נמוכות יותר מעלה את הסיכון ב-13 אחוזים.
לדברי העורך הראשי של המחקר, ד"ר פינלי דיק מהמחלקה לרפואה סביבתית ותעסוקתית שבאוניברסיטת אברדין שבבריטניה, במהלך המחקר לא נעשתה הבחנה בין סוגי המדבירים השונים, כך שעל-מנת לזהות את החומרים המדבירים המסוכנים ביותר נדרשים מחקרים נוספים.
ההיסטוריה המשפחתית היא קריטית
מבחינת הסכנה שמציבות חבלות הראש, התוצאות כדלקמן: לעומת אנשים שלא איבדו את הכרתם מעולם בגין חבלת ראש, לאנשים שאיבדו את הכרתם פעם אחת, יש סיכון גבוה ב-35 אחוז לפתח פרקינסוניזם. לאנשים שאבדו את הכרתם מספר פעמים יש סיכון גבוה ב-150 אחוזים.
יחד עם זאת, ראוי לציין כי לדברי החוקרים 'היסטוריה משפחתית' (כלומר, קרבה משפחתית לחולי פרקינסון) היא גורם הסיכון המשמעותי ביותר לפתח את המחלה, גורם סיכון שבלט יותר מהחשיפה למדבירי מזיקים או לחבלות ראש.
ד"ר דיק סבור כי המסר העיקרי של המחקר, מעבר להמלצה להימנע ככל שניתן מחשיפה לחומרים מדבירים, הוא שהימנעות מחבלת-ראש היא דרך טובה ומומלצת להפחית את הסיכויים לחלות במחלה. לעובדה הזו יש השלכות על ענפי ספורט שונים, ובעיקר על האגרוף. בהקשר הזה החוקרים כמובן אינם שוכחים להזכיר את מוחמד עלי, המתאגרף האגדי שבימים
אלו סובל ממחלת פרקינסון מתקדמת.
לדברי ד"ר מיכאל אוקון, ראש המכון האמריקני לפרקינסון, תוצאות המחקר חוברות לאוסף ראיות הולך ומצטבר שמוכיח זיקה בין גורמים סביבתיים ובין מחלות ניווניות של מערכת העצבים. ד"ר אוקון משער שהחשיפה הסביבתית משפיעה על גנים ש'מעודדים' את התפתחות המחלה. "בדרכים מסוימות", כך הוא טוען, "חשיפה לגורמים סביבתיים גורמת לסדרת אירועים שסופה מחלות ניווניות קשות".
על-אף שהמחלה על-שם פרקינסון עודנה נחשבת למחלה 'אידיופאטית', או 'קריפטוגנית' (שני מונחים שמצביעים על כך שסיבת המחלה אינה ידועה), ד"ר אוקון משוכנע ששילוב של גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים הוא שאחראי להתפתחותה. לדבריו, "זו תהיה טעות להניח שהמחלה קשורה ישירות ובאופן בלעדי לחומרים מדבירים, בדיוק כפי שזו תהיה טעות להניח שהגורמים שאחראיים לה הם גנטיים בלבד".
נא להמתין לטעינת התגובות
