הנשק החדש נגד מלריה: יתושים
מדענים מארה"ב הִנדסו גנטית יתוש זוהר-עיניים בעל סיכויי הישרדות גבוהים שאינו נושא את טפיל המלריה ואמור להכחיד את היתושים שכן נושאים את המחלה
סיכויי ההישרדות של היתוש הזה גבוהים מאלו של היתוש הרגיל, ולפיכך החוקרים סבורים כי בעתיד יתאפשר למגר את המחלה על-ידי שחרורו לטבע וניצול עקרונות הברירה הטבעית.
מלריה היא מחלה זיהומית טרופית הנגרמת על-ידי טפיל הנקרא פלסמודיום, אשר מספר זנים שלו מזהמים בני-אדם. הטפיל זקוק לשני מארחים על-מנת להשלים את מחזור חייו: האחד – יתושה מסוג אנופלס, והשני – דמם של בעלי-חוליות.
מאחר שיתושות נזקקות לארוחות-דם על-מנת לקבל את החלבון החיוני ליצירת הביצים שלהן, בתהליך המציצה הן אוספות את הטפיל מדמו של אדם נגוע ומעבירות אותו לאדם שאינו נגוע.
את הניסיון לשבש את תהליך ההדבקה הזה הוביל ד"ר מאורו מרלי מאוניברסיטת ג'ון הופקינס שבבלטימור, מרילנד.
ד"ר מרלי כבר הוביל מחקרים קודמים שבהם הוכח כי ניתן להנדס גנטית יתושי אנופלס כך שלא יוכלו לשאת את הטפיל, אבל זהו המחקר הראשון שבו הצליחו החוקרים להראות כי ליתושי המעבדה האלו יש פי שניים סיכויי הישרדות לעומת יתושים רגילים.
כדי להבדיל בין יתושי המעבדה ובין היתושים הרגילים, הוחדר לגנים של יתושי המעבדה גן נוסף, אשר גורם לעיניהם לזהור בצבע שונה. צבע העיניים השונה אפשר לחוקרים להבחין בכך שכאשר ניזונו יתושי המעבדה מדמם של עכברים נגועים,
לדעת ד"ר מרלי ועמיתיו, הנתון הזה הוא שיאפשר למקד את ניסיונות מיגור המחלה במאמץ להכחיד את החרקים האחראים להעברתה.
מחלת המלריה (שמקור שמה בחיבורן של שתי מילים באיטלקית – mala aria – 'אויר רע') היא מחלה זיהומית טרופית שידועה גם בשמה 'קדחת הביצות'.
לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO) המחלה אחראית למותם של יותר ממיליון אנשים בשנה, רובם ילדים מדרום אפריקה.
בארץ, מספר לא רב של חולים מאובחנים מדי שנה, על-פי-רוב מדובר במטיילים ששבו מאפריקה ובמיעוט המקרים מדובר בתיירים ששבו מהמזרח הרחוק.
המלריה נגרמת על-ידי ארבעה זני פלסמודיום עיקריים, השניים הנפוצים מביניהם הם ה- Plasmodium Falciparum, הנחשב למסוכן ביותר, וה-Plasmodium Vivax. יתושה מסוג אנופולס מוצצת את דמו של אדם נגוע, ולאחר מכן הטפיל שוכן בבלוטות הרוק שלה, כך שכאשר תמצוץ את דמו של אדם אחר יועבר הטפיל גם אליו.
נכון להיום אין חיסון נגד מחלת המלריה והדרך היחידה למנוע אותה היא טיפול מניעתי אשר לעיתים קרובות (בעיקר במקרים המתרחשים בדרום אפריקה) ידם של החולים אינה משגת.
התסמינים של המלריה כוללים כאבי-ראש, קוצר נשימה ודופק מואץ (למעשה תסמינים דומים לאלו של אנמיה), כמו-גם תסמינים כלליים כמו חום, צמרמורות, בחילות, כאבים דמויי שפעת, וכמובן הזעות – אחד ממאפייניה המובהקים של המחלה. במקרים קשים המחלה יכולה לגרום לקומה ובמקרים החמורים ביותר גם למוות.
נא להמתין לטעינת התגובות
