"זה לא אני, זה ההורמונים"
נמצא ההורמון האחראי להתנהגות ה'קריזיונרית' של מתבגרים. זה טוב, אבל יהיה טוב יותר אם יימצא ההורמון שיעזור לנו לסבול אותה
מתוצאות המחקר מתברר שההתנהגות הבעייתית של בני-הנוער קשורה בתגובה בלתי-צפויה שה- THP מעורר. כאשר ההורמון נקשר לקולטנים שנמצאים על-פני תאים מסוימים במוחם של מבוגרים, הוא משרה רוגע ושלווה. אבל מתברר שבמוחם של מתבגרים הוא גורם לתגובה הפוכה. אצלם ההורמון מעורר עצבנות ומתיחות. כיצד תבוא לידי ביטוי אותה מתיחות; האם היא תתבטא בהתקפי זעם או בהתקפי בכי למשל – התשובות לשאלות האלו קשורות באופיו של האדם. למתיחות עצמה, מכל מקום, כנראה אחראי ההורמון.
מדובר בניסוי מורכב למדי. באחד משלביו הוכנסו עכברות מבוגרות ועכברות מתבגרות לתאים קטנים במיוחד, ובתנאים הקלסטרופובים הללו הן בילו 45 דקות. החוקרים הבחינו בכך שהעכברות המבוגרות נרגעו מהר יותר מהעכברות המתבגרות, ובשלבים אחרים של הניסוי נמצא שהשוני בתגובה תווך על-ידי ה-THP.
החוקרים מסבירים שה-THP הוא אחד ממספר הורמונים שמופרשים כאשר אנו מצויים תחת לחץ, אולם הם מציינים שמדובר בהורמון יוצא דופן. לדבריהם ההורמון נועד לאפשר לנו לנהוג בשיקול-דעת ובריכוז גם כאשר אנו נמצאים במצוקה. מדוע זה יוצא דופן? משום שבניגוד להורמון הזה, למרבית החומרים שמופרשים במצבי לחץ יש השפעה שונה לגמרי: הם מעוררים תגובה הידועה כתגובת Fight-or-Flight (מאבק או בריחה).
'Fight-or-Flight' הוא כינוי לתגובה פיסיולוגית שמתווכת על-ידי מספר חומרים, המפורסם מביניהם הוא האדרנלין. מדובר בתגובה שנועדה
ה-THP הוא אם-כן הורמון מסוג אחר. אין מדובר בהורמון אופייני שנועד לגייס את אותן מערכות החירום שתכליתן תוארה לעיל, אלא בהורמון שתכליתו דווקא להרגיע; להפחית את רמת החרדה ולאפשר תפקוד מנטלי ממוקד.
על תאי המוח ה-THP משפיע באמצעות קולטנים ("רצפטורים"). במהלך ההתבגרות, לעכברות היו אמנם קולטנים רגילים, זהים לאלו של המבוגרות, אשר הפעלה שלהם מתחילה תהליך שמעורר תחושת רוגע. אך בנוסף היו להן גם רמות גבוהות של קולטנים מסוג אחר, סוג שמגיב אחרת ל-THP. הרמות הגבוהות של הקולטנים הללו הן שאחראיות לתגובה הפרדוכסלית.
הניסויים נערכו על-ידי צוות חוקרים בהנחייתה של פרופ' שריל סמית' (Sheryl Smith), חוקרת מאוניברסיטת ניו-יורק, ולמעשה הם מציעים הסבר ראשון לתופעה שמוכרת היטב. בעוד שבשנים האחרונות נערכו לא מעט מחקרים שתיעדו וניתחו התנהגויות שונות של בני-נוער, מחקרים שמנסים להעניק הסבר ביולוגי לתופעה היו מעטים.
הסברים שכן הוצעו הם הסברים אבולוציוניים. אצל חיות רבות, ההתבגרות היא השלב שבו החיה עוזבת את סביבתה ויוצאת לחייה העצמאיים. חוקרים רבים מאמינים שהמתיחות היא הצד הנוסף, הפחות נעים, של עסקת חבילה משתלמת. המתיחות הזו נלווית לערנות, לזהירות ולחשדנות הקשורים בסיכויי הישרדות טובים יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
