התוכנית: תנאים קבועים להפלות מאוחרות
כיום, כל ועדה להפסקת היריון מפעילה שיקול דעת עצמאי - ומחליטה אם לאשר הפלה אחרי השבוע ה-27 להיריון. במשרד הבריאות מבקשים לגבש כללים אחידים
במועצה למיילדות וגינקולוגיה המייעצת למנכ"ל משרד הבריאות בענייני לידות התקבלו לאחרונה דיווחים על נשים שוועדות מסרבות לאשר להן הפלות, אולם פניות בהמשך לוועדות אחרות מניבות תשובה חיובית. "יש צורך לכנס את כל הוועדות להפסקת היריון הפועלות בבתי החולים בישראל, ולקבוע עמדה אחידה בנושא הפלות מאוחרות", אמר אתמול בכיר במשרד הבריאות.
בישראל מתבצעות 138 הפלות לכל אלף לידות. לפי דוח הפסקות היריון של משרד הבריאות, 98 אחוז מהפניות לוועדות להפלות מאושרות. 278 הפלות אושרו בשנת 2004 מתחילת החודש השביעי, עלייה בהשוואה ל-2003 (188), מתוכן 26 הפלות בגלל יחסים אסורים.
במשרד הבריאות ידונו בצורך לקבוע הנחיות ברורות ליועצים הגנטים בדבר המלצות להפסקת היריון לאחר איתור סיכונים למומים בבדיקות גנטיות.
לפי עבודה שבוצעה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, היועצים הגנטיים בישראל נוטים לעודד הפלות במקרים של אבחון תסמונות גנטיות בעובר לעומת יועצים מקבילים בגרמניה. נמצא, כי יועצים גנטיים ישראלים מדגישים היבטים שליליים כשמאותר עובר הסובל
"באילו אחוזים אפשר לקבוע על הפלה באופן גורף? לא ניתן לנסח חוק אחיד, שייקבע אילו מומים יתאפשרו הפלות ובאילו לא", אמר אינסלר בדיון בנושא ההפלות המאוחרות שהתקיים אתמול ביוזמת מכון גרטנר לחקר מדיניות בריאות. "איננו יודעים מה האפשרות בוודאות שבעובר יהיה פגום, כי הכל תוצאה של הנחות סטטיסטיות", הוסיף.
הציפיה ללדת תינוקות מושלמים הפכה את האם הישראלית לשיאנית הבדיקות לאיתור הפרעות אפשריות אצל העובר. לפי סקר שנערך בשירותי בריאות כללית, 80 אחוז מהזוגות הישראלים עוברים בדיקות לאיתור מחלות גנטיות אפשריות של הנולד לקראת ההיריון או בתחילתו.
בדיקת דיקור מי שפיר כרוכה בסיכון, ואחת לכל 300 נשים עלולה להפיל את העובר בעקבותיה, אבל זה לא מונע מ-25 אחוז מהישראליות לעבור את הבדיקה, כשלפי הנתונים רק שבעה עד עשרה אחוזים נזקקות לה מסיבה רפואית.
בנוסף, לפי סקר שנערך בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, ישראלית עוברת בממוצע שבעה צילומי אולטראסאונד במהלך ההיריון כדי לברר על סיכונים אפשריים של העובר, לעומת ארבעה צילומים בלבד המומלצים רפואית.