"כמיהה עזה לאהבה"
לאחר המקרה של האם שהזריקה חומרים מזהמים לבתה התינוקת ביקשנו לברר כמה פרטים על תסמונת מינכהאוזן, הקרויה על שם הברון עם הסיפורים הדמיוניים. הלוקים בתסמונת לעולם לא יוותרו על תפקיד החולה, גם במחיר קטיעת איברים. הם רוצים קצת תשומת לב
תסמונת מינכהאוזן יכולה להופיע בווריאציות שונות. במקרה מנתניה מדובר ב"תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח", בה הלוקה בתסמונת פוגע באנשים התלויים בו, כדי להוכיח את אהבתו ואת טיפולו המסור. כך יכולים הלוקים בתסמונת לפגוע בבני זוגם בילדיהם או בהוריהם, ולגרום לאשפוזם בבית חולים, מתוך צורך כפייתי לזכות בתשומת לב באמצעות יצירת תלות וניכוס עצמי של דימוי המושיע.
"לא מדובר פה בהתחזות או בהעמדת פנים", מסביר ד"ר ערד קודש, פסיכיאטר מחוזי במכבי שירותי בריאות. "הרי האנשים האלו לא מרוויחים שום דבר, לא תביעות נזיקין, לא ימי חופשה. הם גורמים לעצמם נזקים גופניים ממשיים והרווח שלהם הוא מעצם תפקיד החולה".
"זה גם לא סיפור על מחלה כי האנשים האלו חולים באמת. הלוקים בתסמונת גורמים לעצמם להיות חולים, אחרי שהם עושים מחקר רציני על המחלה. הם גורמים לעצמם לחום גבוה מאד, מגיעים עם בדיקת שתן מזוהמת, שבדרך כלל עורבבה עם צואה, הם מגיעים עם תמונת מחלה מלאה ואמיתית, והם גם מוכנים לספוג כל תוצאה: בדיקות חודרניות, ניתוחים מסוכנים ואפילו קטיעת גפיים. בעצם הם מוכנים לסכנת מוות ממשית. הם לעולם לא יוותרו על תפקיד החולה".
"במקרה שלפנינו מדובר באמת במקרה של תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח, בה הלוקים בתסמונת פוגעים באדם הנמצא תחת חסותם. אגב, אימהות יותר מעורבות במקרים הללו".
איך המערכת הרפואית מתמודדת עם זה?
"קשה לעלות על הלוקים בתסמונת כי הם מתוחכמים ויודעים להגיע עם תמונת מחלה אמיתית. בדרך כלל מזהים אותם על ידי התמונה הדרמטית והקיצונית שהם יגיעו איתה, כשהמקור למחלה לא לגמרי ברור. גם בדרך כלל אפשר לגלות במעקב שהם מופיעים בבתי חולים שונים עם תסמיני מחלה דומים".
"כשאמא מגיעה עם ילד כזה לבית חולים אחרי שהיא הזריקה לו חומר רעיל, מצד אחד היא מלאת דאגה, אך מצד שני היא גם רוצה לשמור עליו חולה, ופה הרבה פעמים היא ניתנת לזיהוי".
ואפשר לטפל בה?
"בתסמונת השליח הדרך הכי טובה לטפל היא לנתק בין האדם שנתון לחסות לבין החולה בתסמונת, על מנת למנוע נזקים מצטברים. הטיפול בתסמונת עצמה הוא מורכב כי יש במחלה היבטים מודעים אך גם הרבה היבטים לא מודעים. החולה בתסמונת לא מבין למה הוא עושה את מה שהוא עושה. בדרך כלל הסובלים מההפרעה סובלים גם מהפרעות נפשיות מגוונות, כמו הפרעת אישיות קשה, ופעמים רבות יש להם היסטוריה של התעללות, תוך כמיהה עזה לקשר, למגע, לחסות. אנחנו מנסים לטפל בהם בטיפול פסיכותרפי, כדי לנסות ולהציף את החלקים הלא מודעים, של הגורמים שהביאו אותם לפגוע
דוגמא מפורסמת לתסמונת מינכהאוזן בידי שליח בישראל, הוא המקרה של "מזריק הנפט". בשנת 1984 משה לוי אישפז את חברתו לחיים סוזאן אמויאל, בבית החולים דונולו ביפו בגלל מורסות (מוגלה) קשות שכיסו את גופה. לאחר שהתברר בבית החולים שקיים דמיון בין מקרה זה למקרה קודם שאירע ארבע שנים קודם לכן אצל מי שהיתה רעייתו של לוי ומתה בשל המורסות, נפתחה חקירה משטרתית בה הודה לוי בהזרקת נפט לרעייתו, ולאחר מכן לחברתו. לוי נידון למאסר של 46 שנים, אך בבית הכלא לא חלד ממעשיו ופגע באותה דרך באסיר שעימו התיידד.
נא להמתין לטעינת התגובות
