דמעות בעיניים
שמחת בוא האביב מבשרת גם את האלרגיות, האפצ'ים והעיניים הצורבות. מהי אלרגית האביב ואיך מתמודדים איתה?
מגע האלרגן הזר עם מערכת החיסון הוא הגורם להפרשת החומר היסטמין, שמביא ליצירת התגובה האלרגית המתבטאת במערכת הגוף בצורת נזלת, סינוסיטיס, שלשולים, הקאות, תפרחות ועוד.
שיעור הלוקים במחלות נשימתיות על רקע אלרגי בקרב האוכלוסייה הוא כ20- אחוזים, אך למעשה כל אדם עשוי לפתח רגישות לחומר כלשהו במהלך חייו.
האלרגיה מופיעה בדרך כלל בגילאי העשרה ונמשכת עד גילאי 50 לערך. אלרגיות יכולות להימשך לאורך כל השנה ויכולות לפגוע באף, בסינוסים, בלוע, בריאות, בעור, בדרכי העיכול, בלב ובכלי הדם ולמעשה בכל איבר בגוף, ובמקרים קיצוניים אף לגרום למוות.
עקיצה של דבורה, למשל, יכולה להיות קטלנית עבור אדם שאלרגי לחומר המועבר בעקיצה, וגם חשיפה לתרופה דרך עירוי או אכילת מזונות מסוימים יכולות להסתיים במוות.
קיימים סוגים שונים של אלרגיות, חלקן עונתיות, כשהעיקריות בהן הן קדחת השחת ודלקת הלחמית. אלרגיות אלו, המכונות אלרגיות האביב, נפוצות בעיקר בחודשים פברואר-אוקטובר, ומקורן בהתפזרות של אבקות שונות המצויות בצמחי בר, צמחי מדשאות ועצים שונים כגון ברוש, זית, פקאן, אלון, תמר ואקליפטוס, וכמובן עשבי בר על פני מרחבים גדולים.
הנזלת היא התופעה האלרגית הנפוצה ביותר, שנגרמת לרוב על-ידי חשיפה לאבק הבית ולאבקת פריחה. היות שמדובר בחשיפה דרך מערכת הנשימה, חלקי הגוף המושפעים ביותר הם העיניים, האף, הסינוסים ודרכי הנשימה העליונות. תופעות אלו מציקות ויוצרות קושי להירדם, או גורמות ליקיצות מרובות במהלך הלילה, דבר הפוגם בערנות החולה ובתפקודו במהלך היום.
הסימנים החיצוניים של האלרגיה דומים, למעשה, לסימנים של הצטננות. אך ההצטננות מלווה בשיעולים, בכאבי גרון ולעתים אפילו בחום, ואילו האלרגיה
אין תשובה מדעית חד-משמעית לשאלה מדוע חלק מהסובלים מאלרגיה מגיבים לאלרגן מסוים, ואילו אחרים לחומר אחר. כיוון מחקרי אחד גורס כי חשיפה מוקדמת ועקבית לחומר מסוים מפתחת עמידות, ולכן ככל שילד גדל בתנאים סטריליים יותר, כך גדלה הסבירות כי יפתח תגובה אלרגית לחומרים שונים שייחשף אליהם בעתיד.
זהו הסבר חלקי בלבד, היות שחלקנו מפתחים תגובה אלרגית כלפי חומר שכבר נחשפנו אליו בעבר, ואילו חומרים חדשים שאנו נתקלים בהם לראשונה בסביבות עבודה חדשות, לדוגמה, אינם גורמים לכל תגובה אלרגית. כמו כן, ידוע כי קיים מרכיב תורשתי לסיכויים לפתח אלרגיה, מרכיב שאופיו שונה אצל כל אדם.
הדלקת האביבית לאו דווקא מתרחשת באביב, והיא נקראת "אלרגית" אף-על-פי שלא נמצא שום גורם סביבתי המחולל אותה. התסמינים הם הפרשה ותחושת צריבה בעיניים, ובמקרים קיצוניים תיתכן אף פגיעה בעיניים.
תסמיני האלרגיה, כאמור, מגוונים ותלויים באלרגן שמחולל את התגובה ובמערכת שקולטת את האלרגן בגוף. מכאן שאלרגיית האביב, שנגרמת כתוצאה משאיפה לתוך מערכת הנשימה, באה לידי ביטוי בעיקר במערכת הנשימה (קשיי נשימה) או בעור (תפרחות וגרד.(
האלרגיות ככלל מתבטאות בכמה דרכים: עיגולים שחורים מתחת לעיניים (נפוץ בעיקר אצל צעירים,( בחילות, הקאות, כאבי בטן ושלשולים, אודם, גירוי בעפעפיים ונפיחותם, ראייה מטושטשת, גרד בחך, בצוואר או מאחורי האוזניים, ליחה, צפצופים, שיעולים ותחושת חנק בגלל התכווצות של דרכי הנשימה התחתונות.
את בעיית האלרגיה יכול רופא אלרגולוג לאבחן על-ידי בדיקה גופנית והיסטוריה רפואית. לרשות הרופא כמה אמצעי אבחון לאיתור גורם האלרגיה. ביניהם בדיקה עורית - שבה מטפטפים על העור כמות קטנה של חומר המכיל חומרים הידועים כגורמי אלרגיה ובוחנים את התגובה העורית, או בדיקת דם שבודקת את נוכחותו של הנוגדן ,E שמופיע בזמן תגובה אלרגית בדם.
ניתן לטפל באלרגיות האביב בכמה דרכים, כשהראשונה היא כמובן להימנע ממגע ישיר עם צמחים ועצים מסוימים. היות שאופציית ההימנעות קשה, אם לא בלתי אפשרית במקרה של אלרגיות אביב, קיימת קשת של טיפולים קונבנציונליים.
במקרים קלים יחסית ניתן להסתייע בתכשירים אנטי-היסטמיניים מהדור החדש לטיפול בנזלת ובדמעת, כגון כדור לנטילה יומית שמקל על הסימפטומים של האלרגיה או תרסיסים המכילים כמויות זעירות של סטרואידים, שמדכאים את ההפרשה של ההיסטמין.
במקרה שהמטופל לא מגיב לתכשירים אלה, יש רופאים הממליצים על חשיפה הדרגתית ומבוקרת לאלרגן, במטרה ליצור "התרגלות." אף-על-פי שהתגובה האלרגית נוצרת מחשיפה תדירה לאלרגן, מערכת החיסון יכולה "להתרגל" לחומר מסוים ולא לפתח תגובה אלרגית.
יתרון הטיפול, שאם הוא מצליח הוא מחליש את האלרגיה לתקופה מסוימת. החיסרון העיקרי הוא כמובן הסבל הנגרם למטופל עד השגת התוצאה הרצויה. טיפול כזה מתבצע באמצעות הזרקה הדרגתית במינונים הולכים וגדלים של אותו אנטיגן היוצר את התגובה האלרגית. מדובר בטיפול הניתן במשך מספר שנים, שבמהלכו המטופל מפתח סבולת כלפי האנטיגן.
לצד הטיפולים הללו קיים הטיפול התומך, קרי, אחריותו של החולה לנטרל את האלרגנים המצויים בסביבתו הטבעית. עם זאת, ההמלצה היא להתחיל טיפול אצל רופא משפחה, ובמקרה שהמענה לא מספק, רצוי להגיע למומחה.
הכותב הוא מנהל המרכז לאלרגיה ואסטמה, המרכז הרפואי תל אביב
נא להמתין לטעינת התגובות
