על הכוונת: ההטבות לנכי צה"ל
הקיצוץ בתקציב הביטחון עשוי לפגוע גם באלה הנושאים על גופם את צלקות השירות הצבאי. משרד האוצר מבקש לבחון מחדש את הקריטריונים לפיהם נקבעות זכויותיהם של כ-90 אלף נכי צה"ל, משטרה ושב"ס
גורמי ביטחון אישרו אתמול כי מתנהלים מגעים סביב דרישת האוצר לבצע רפורמה במדיניות התגמולים של האגף לשיקום נכים, לבחון מחדש את זכאותם של נכים ולהקשיח את הקריטריונים. אם משרד הביטחון ייענה לדרישות, המשמעות עשויה להיות פגיעה קשה בתנאים של נכי צה"ל. הכוונה היא בעיקר לזכויות הנלוות המוענקות לנכים, כמו טיפול רפואי, רכב רפואי, עובד סיעודי צמוד ועוד. כדי לשנות את התגמולים הקבועים, המשולמים לנכי צה"ל על פי חוק, על הממשלה להעביר בכנסת תיקון לחוק.
צה"ל טוען כי הקיצוץ בתקציב, הפיטורים הנרחבים, הקטנת סדר הכוחות וביטול הפרויקטים הביאו אותו אל תחתית הסיר. במשרדי האוצר והביטחון החלו לחפש מקורות חדשים לקיצוץ ולהתייעלות, וכך עלו על הכוונת אגפי השיקום במשרד הביטחון: האגף לשיקום נכים והאגף למשפחות שכולות והנצחה. תקציבם של האגפים הללו עומד על כחמישה מיליארד שקל בשנה.
האגף לשיקום נכים, בראשות תת-אלוף (מיל') רוני מורנו, מטפל בכ-90 אלף נכי צה"ל וכוחות הביטחון האחרים (משטרה, שירות בתי הסוהר וקהילית המודיעין), מהם כ-60 אלף נכים בשיעור של יותר מ-20 אחוז המטופלים על ידי האגף באופן קבוע, וכ-30 אלף נכים בשיעור נמוך יותר, המקבלים מענק חד-פעמי.
האגף משלם בכל שנה כ-930 מיליון שקל לנכי צה"ל וכוחות הביטחון מתוקף החוק. תשלומים אלה מהווים כ-41 אחוז מתקציב האגף. עוד כ-1.33 מיליארד שקל משמשים להטבות שונות, כדוגמת רכב לנכים קשים, מטפלים צמודים, טיפולים רפואיים וכדומה. מקצת הסכום משמש לתשלום השכר לעובדי האגף.
עורך הדין אבינו ביבר, המתמחה בייצוג נכי צה"ל, מסביר כי נכי מערכת הביטחון מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: בעלי נכות בשיעור של עד 19 אחוז, המקבלים ממשרד הביטחון קצבה חד-פעמית, שגובהה נע בין 40 אלף שקל ל-140 אלף שקל, ונכים בשיעור של 20 אחוז ומעלה, הזכאים לקצבה חודשית ולסל הטבות.
באגף המשפחות וההנצחה, בראשות אריה מועלם, מטופלות כ-12 אלף משפחות שכולות. האגף מוציא כ-800 מיליון שקל על תשלום קצבאות למשפחות השכולות, ועוד כמה מאות מיליוני שקלים על הטבות עקיפות, הנצחה והפעלת האגף עצמו.
לפני כשבועים עלה הנושא לכותרות כאשר ראש אגף משאבי אנוש בצה"ל (אמ"ש), אלוף אלעזר שטרן, דיבר על האפשרות להפריד בין הטיפול בחיילים שנפלו בנסיבות צבאיות, במהלך פעילות הקשורה לשירותם, לבין חיילים שנהרגו בלי שום קשר לשירותם בצה"ל, אך מוכרים כחללי צה"ל משום שבאותה עת היו חיילים (למשל: חייל שנהרג בתאונת דרכים במהלך חופשה).
לדברי גורמים ביטחוניים, כעת מבקש האוצר לבחון מחדש את הקריטריונים ואת ההטבות הניתנות לנכים, בין השאר מתוך הערכה כי ישנם אנשים רבים מדי המנצלים בערמה את ההטבות ומרוויחים כספים שלא מגיעים להם.
במשרד הביטחון אומרים כי גם אם הדבר נכון, אין דרך לערוך רוויזיה אמיתית בזכויות נכי צה"ל, והמעשה אינו צודק. "אם נדרוש לפתוח מחדש את התיקים של כל נכי צה"ל, לא נוכל לעמוד בעומס העבודה, ומי מבטיח לנו שמצבם השתפר? ", אמר ל מעריב גורם במשרד הביטחון. "מצבם של נכים נוטה להידרדר עם השנים, ככל שהם מתבגרים ומזדקנים. אולי נצטרך בכלל להכפיל את התגמולים שהם מקבלים?".
במשרד הביטחון מציינים כי גם אנשי המשרד עצמו מכירים בקושי התקציבי ודנים לחומרה בתביעות המונחות לפניהם, אלא שנכים רבים פונים לבתי משפט, ומקבלים את המגיע להם באמצעות פסקי דין.
"ידיהם של בתי המשפט ושל עורכי הדין המתמחים בתביעות נכות מלאות עבודה", אמר הגורם במשרד הביטחון. "יש אפילו נטיה להרחיב את הזכאות לנכות גם למחלות ובעיות שבעבר לא היו מוכרות, כדוגמתתגובות פוסט טראומטיות". יו "ר ארגון נכי צה"ל, משה (מוץ) מטלון, מעריך כי כמה אלפים בודדים רשומים כנכי תופעות פוסט-טראומה. "מדובר בסעיף נכות רחב יותר, ופגועי התסמונת נכללים בו יחד עם נכים נוספים. אני מניח שפגועי'הלם קרב' במשמעותו המוכרת הם כמה מאות".
האוצר: "עדיין לא דנים בתקציב"
דובר משרד האוצר, אלי יוסף, מסר בתגובה: "אנחנו לא דנים עדיין בתקציב, מכיוון שהממשלה החדשה עדיין לא קמה, ואנשי המקצוע אינם מכירים את סדרי העדיפויות שיהיו לה. אם יוחלט על קיצוץ בתקציב הביטחון, משרד האוצר ידרוש ממשרד הביטחון לתת את חלקו".
יושב ראש ארגון נכי צה"ל מסר כי לא מוכרת לו תוכנית לקיצוץ בתקציבי אגף השיקום. "העניין לא הובא לידיעתי", אמר מטלון. "אני יכול להבטיח כי מי שמעלה תוכנית כזאת מצפה בוודאי לפתוח במלחמה עם נכי צה"ל, והוא אכן
יקבל מלחמה. תקציב השיקום לא יקטן, וגם לא ניתן להקטין אותו - להפך, יש לנו סיכום עם האוצר לגידול טבעי בתקציב השיקום ב-50 מיליון שקל בכל שנה, בגלל התווספות נכי צה"ל חדשים ".
נא להמתין לטעינת התגובות
