שינוי בהוראות ההחייאה
איגוד הלב האמריקני ואיגוד הלב האירופי פרסמו הוראות חדשות להחייאה: אם עד כה הומלץ לבצע סדרות של 15 עיסויים ושתי הנשמות, כעת מדברות ההמלצות על 30 עיסויים ושתי הנשמות. "הגיעו למסקנה שעיסוי הלב, שתפקידו לשפר את זרימת הדם ללב, הוא החשוב ביותר בעת ההחייאה," מסבירים במד"א
מה פשר השינוי בהמלצות? "במחקרים על החייאות הגיעו למסקנה שעיסוי הלב, שתפקידו לשפר את זרימת הדם ללב, הוא החשוב ביותר בעת ההחייאה," מסביר ד"ר צבי פייגנברג, ראש אגף רפואה במד"א. "במהלך העיסוי נלחץ בית החזה באופן שגורם להתכווצות הלב, והרפיית הלחץ מובילה להרחבה טבעית של שריר הלב ולשיפור בזרימת הדם בעורקים שמעבירים דם ללב".
לדבריו, "הנשמת הנפגע חשובה, כי היא מספקת לו חמצן, אבל במהלך ההנשמה מוגבר הלחץ בתוך בית החזה, וזרימת הדם ללב מוחלשת. לכן יש לצמצם את זמן ההנשמה למינימום". נתן קודינסקי, מנהל מחלקת הדרכה במד"א, אומר כי "יש אנשים שנמנעים מלהנשים מפה לפה, אבל ההמלצה היא לא להשאיר את הנפגע שוכב ולהמתין לאמבולנס, אלא לעשות לפחות עיסויים בחזה".
דום לב, אותו אירוע פתאומי שבו הלב חדל לפעום מסיבה כלשהי, דורש החייאה מיידית. "לפי ההגדרה, מדובר במצב של מוות קליני," מסביר ד"ר פייגנברג. "במצב זה הלב נדם, או שהלב נותן קצב, אבל אינו מצליח להזרים את הדם לגוף. מטרת ההחייאה היא להציל את הנפגע ולהחזירו לחיים".
אחד המכשירים שמסייעים להחייאה הוא מכשיר דפיברילטור חצי-אוטומטי שנותן מכות חשמל. המכשיר ניתן להפעלה גם על-ידי מי שאינו רופא, שעבר קורס הכשרה בן ארבע שעות. ההמלצות עד כה דיברו על שלוש מכות חשמל בתום כל סדרת עיסויים והנשמות, אלא שגם פה יש שינוי. "בפרוטוקול ההחייאות החדש הוחלט כי תינתן מכת חשמל אחת בלבד, ומיד אחריה ייעשו חמישה סבבים נוספים של עיסויים והנשמות למשך שתיים וחצי דקות, ורק לאחר
הסיבה לשינוי, על-פי ד"ר פייגנברג, היא שהתברר כי כל מתן שוק חשמלי פוגע ברצף העיסויים ומאט את פעולת הזרמת הדם ללב. "לכן הוחלט לצמצם את מספר השוקים החשמליים הניתנים ברצף. השוק החשמלי הראשון משמעותי לנפגע, אבל למכות החשמל בהמשך תרומה נמוכה יותר," הוא מבהיר.
אגב, מכשירי דפיברילטורים הוכנסו בשנים האחרונות לשימוש במקומות רבים בארץ. כ500- מכשירים פוזרו עד כה במתקנים קהילתיים, לרבות אוניברסיטאות, מפעלים גדולים, קיבוצים, שדות תעופה, מטוסי ארקיע ואל על, מרפאות בקהילה וחדרי כושר. צריך רק לדעת שהדפיברילטורים ניתנים לשימוש אך ורק בנפגעים מגיל שמונה ומעלה.
על-פי נתונים שמתפרסמים בכתב העת "סירקוליישן," רק שישה אחוזים מההחייאות בעולם מסתיימים בהצלחה, כשהנפגע חוזר לתפקד לאחר דום הלב. בישראל, לעומת זאת, שיעור ההחייאות המוצלחות גבוה כמעט פי שתיים מהממוצע העולמי, ועומד על 11.3 אחוז. על פי נתוני מד"א, כ40- אחוז מההחייאות בארץ מחזירות לנפגע את הדופק עד להגעתו לבית-החולים, אבל לפחות מחצית מאלה שבוצעה בהם החייאה והגיעו לחדרי המיון בחיים – נפטרים כעבור 24 שעות.
אירועי דום לב נחשבים היום לסיבת המוות השכיחה בעולם. בארצות-הברית מתים מדי שנה 250 אלף איש מדום לב – אחד לכל אלף תושבים. בישראל מוערך מספר הנפטרים מדום לב ב,6,000- ביחס דומה של אחד לאלף תושבים. "אנחנו מבצעים כ300- החייאות בחודש – כ3,600- החייאות בשנה – אך יש תמותה מדום לב במצבים רבים אחרים שבהם לא נעשות החייאות," מבהיר ד"ר פייגנברג. לדבריו, "ההחייאה מתבצעת רק כשיש עדות בשטח שהנפגע התמוטט. אם צוות מד"א מגיע לנפגע שעבר דום לב דקות ממושכות או שעות לפני כן – אין להחייאה כל השפעה".
ההחייאות הראשונות בעולם החלו עוד בשנות ה'60- בארצות-הברית, בתרגילי סימולציה בחוגי צוותים רפואיים. תחילה נלמדו שיטות לביצוע עיסויים והנשמות בלבד, ורק בהמשך הוספו טיפולים בתרופות בשלבי החייאה מתקדמים. בסוף שנות ה'80- חל שינוי חשוב עם הכנסת הדפיברילטור חצי-אוטומט לשימוש. "המכשיר מאפשר מתן שוק חשמלי, ולהפעלתו אין צורך ברופא. בחלק מהמקרים רואים שהלב חוזר לפעול לאחר מתן השוק," מסביר ד"ר פייגנברג.
בוועידה בתחילת שנות ה90- בסקנדינביה נורתה יריית הפתיחה להפיכת ההחייאות לעניין מדעי, כשנקבעו כללים אחידים לדיווח על החייאות בכל העולם. כללים אלה מאפשרים לערוך השוואה בין המדינות בעניין תוצאות פעולות ההחייאה.
"העדכון החדש של פעולות ההחייאה נדרש משום שנמצא שלמרות ההתקדמות לא השתנו שיעורי ההצלחות בהחייאה בשנים האחרונות בעולם," אומר ד"ר פייגנברג. "עד היום קשה לבצע מחקרים אמיתיים, כי קשה להשוות קבוצה שמקבלת החייאה לקבוצת ביקורת שלא מקבלת החייאה. לכן נעשית בחינה מתמדת של נתונים המתקבלים מהשטח".
אגב, קורסים לביצוע החייאות והפעלת דפיברילטורים חצי-אוטומטיים ניתנים במד"א בתשלום סמלי. קורס נאמני החייאה פתוח במד"א לבני 15 ומעלה בעלות של 10 שקלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
