ההודעה אמנם הקפיצה את סוריאני בת ה29- לשמיים, אבל גם הדליקה נורה אדומה. בכל זאת יש אולימפיאדה בעוד חצי שנה, ואיך בדיוק מתחרים ברמות הגבוהות ביותר כשסוחבים בטן של חודש שמיני?
"הייתי בטוחה שהאולימפיאדה גמורה עבורי," הודתה לאחרונה סוריאני, שהשיגה בדוחא את הקריטריון ותתחרה הקיץ במקצה של רובה אוויר מ10- מטר, "אחרי שהעפלתי, המחשבה שאני בכל זאת צריכה לצאת למשחקים התחזקה. חלק אמרו שאסור לי, אבל הביקורות רק עודדו אותי. בהתחלה נבהלתי, עכשיו אני חושבת שהכל עבודה של אלוהים. הוא רצה שאתמודד עם שתי משימות."
עבור סוריאני, שמתחרה מאז גיל ,14 מדובר באולימפיאדה ראשונה. היא גם האישה הראשונה שמייצגת את מלזיה בענף. למרות הבאזז סביבה וסביב התינוקת שבדרך, מדובר בקלעית לא רעה. מדליסטית זהב ממשחקי חבר העמים בהודו ב2010- וממשחקי דרום מזרח אסיה השנה. לא פוטנציאל מדליה בלונדון, אבל עדיין מקום 47 בעולם.
"אני לא מרגישה לחץ או חרדה, אבל מצפה ורוצה להתמודד עם הדברים האלה. זה חלק מהעניין," מבהירה סוריאני, שתמריא בעוד שבוע מקואלה לאמפור, לטיסה בת 13 שעות, "התייעצתי עם רופא והבהרתי לו במה אולימפיאדה כרוכה - נסיעות, חוויות, שני אימונים ביום - והוא אמר לי שאני יכולה לטוס."
אמנם ענף הקליעה פחות פיזי מענפים אחרים, אבל להגיע בחודש שמיני, עם בטן מבקינגהאם עד וומבלי, זה רחוק מלהיות פשוט. כל מקצה דורש ריכוז מטורף, דיוק של מילימטרים, נשימות ואיזון - אתגרים ששום קורס הכנה ללידה לא הכין את סוריאני לקראתם.
ואם המכשולים הפיזיים לא מספיקים, החלק הקשה באמת היה לשכנע את רשויות הספורט במלזיה כי הספורטאית תגיע ללונדון כשהיא בשיאה ושלא צריך לחפש מחליפה. "אמרתי לעצמי 'ניצחתי במוקדמות, אז זה שלי,"' הסבירה מי שוויתרה על מקצה ה50- מטר בשלושה מצבים בגלל שירי ממצב שכיבה מסכן את העובר, "אם הייתי נוטשת את החלום האולימפי, מי יודע מה היה קורה אותי בעוד ארבע שנים. לספורטאים אין פריבילגיה לחכות."
סוריאני לקחה שנת שבתון מעבודתה כקצינת לוגיסטיקה בחיל הים המלזי, וסיפרה כי מה ששכנע את משרד הספורט בארצה היה השיפור המתמיד בביצועים ככל שההריון התקדם. בגביע העולם בלונדון באפריל האחרון היא השיגה תוצאה של 392 נקודות מתוך ;400 בתחרות במילאנו במאי היא שדרגה ל394- נקודות ובאותו חודש במינכן שיפרה
"היא הרוויחה את המקום שלה בזכות," הבהיר נשיא התאחדות הקליעה המלזית, מוזלי מוסטאקים, "נכון שהיינו מודאגים, אבל היא מסוגלת להתמודד עם השינויים הפיזיולוגיים. יש לנו במדינה המון קלעים צעירים והיא מהווה השראה לכולם." אפילו ראש הממשלה המלזי, נג'יב רזאק, התבטא בנושא של סוריאני, שהפכה לקונצנזוס במדינה, והתחייב לא רק להעמיד לרשותה כל צורך רפואי לו תזדקק, אלא גם לממן את הטסת בעלה ללונדון.
אז מה יקרה ב28- ביולי, כשהתינוקת תחליט לבעוט רגע לפני שלוחצים על ההדק? לסוריאני יש פתרון. "אדבר אליה ואסביר שאמא רק הולכת לכמה דקות ומיד חוזרת. אבקש ממנה יפה שתישאר רגועה. יש כל כך הרבה גורמים אחרים שיכולים להוציא מריכוז קלע, אפילו תקשורת או סתם להסתובב בכפר האולימפי. אני לא מגיעה עד ללונדון כדי להיתפס לא מוכנה. זה מצחיק שהבטן שלי יותר פופולארית ממני. היא תהיה ילדה ברת מזל, אפילו לא נולדה וכבר באולימפיאדה."
הוועד האולימפי הבינלאומי לא ממש מנהל רישום של האתלטיות שלקחו חלק באולימפיאדה בזמן שהן סופרות ימים ללידה, אבל מחיפושים עולה שהריון מתקדם כמו של סוריאני במהלך התחרויות מעולם לא נראה.
הספורטאית האחרונה היתה קריסטי מור, שהתחרתה באולימפיאדת החורף ב2010- בוונקובר עבור נבחרת הקרלינג של קנדה כשהיא באמצע החודש החמישי. ארבע שנים מוקדם יותר, בטורינו ,2006 היתה זו הגרמנייה דיאנה סארטור, שפספסה את מדליית הארד במגלשות שלג ב0.28- שניות, זאת כשהיא בשבוע התשיעי.
ההריונית המפורסמת מכולן היא המחליקה על הקרח השבדית מגדה ז'ולין, שזכתה במדליית זהב באנטוורפן 1920 כשהיא בחודש השלישי. לישראל אמנם אין מקרה דומה להתפאר בו, אבל זכור המחזה הלא נעים מאתונה .2004 אז, הסייפית הישראלית איילת אוחיון הודחה בסיבוב הראשון, הותקפה בשידור חי על ידי מאמנה חיים חטואל, בכתה לעיני המצלמות, ובארץ גילתה שבמהלך המשחקים היתה בשלבי הריון מוקדמים.
אלכס טריפולסקי, מאמן נבחרת האקדוחנים של ישראל, לא התלהב לשמוע על מתחרה בחודש השמיני להריונה. "זה קוריוז," טען אתמול, "לא הייתי ממליץ לה להתחרות במצבה, מדובר ביותר משעתיים של פעילות מאומצת. הדבר הכי קיצוני בו נתקלתי הוא אקדחונית קרואטית שהתחרתה בחודש שישי, ועכשיו חוזרת אחרי הלידה ברמה טובה. צריך לזכור שבאסיה קל יותר להשיג קווטה (כרטיס לאולימפיאדה.( רק שלא תלד באמצע התחרות.
(עידן סגל, ניר שועלי)
נא להמתין לטעינת התגובות