ראשי > קהילות > כתבה
בארכיון האתר
שלום לתמימות
דני כהן קורע את המסיכה מעל תוכנית ההתנתקות
לכתבה הקודמת דפדף בקהילות לכתבה הבאה
NRG מעריב,
27/10/2004 15:38
הכתבה מאת: דני כהן, חבר לשכת
מפלגת העבודה ומנהל פורום "העבודה האמיתית"
 
 
מפלגת העבודה נשאה במשך שנים את הדגל של מחנה השלום מתוך פרגמטיזם מדיני בטחוני שאיפיין אותה ואת ראשיה לכל אורך השנים מאז ראשיתו שלמפעל הציונות בארץ ישראל ועד ימנו. היה זה יצחק רבין ז"ל שהגדיר את המעשים והאירועים למימושה של שאיפה זו כמלחמה על השלום. במעמד קבלת פרס נובל, הוא הגדיר את עצמו- חייל בצבא השלום, שעשה הכל, בזהירות ובאמונה, תוך הדברות עם אויבנו, כדי להשיג את היעד הנכסף. ולימים פקדה אותנו הטרגדיה והוא היה כמי שהתנבא מבלי דעת, כי ייפול קורבן על מזבח השלום באזורנו. מנהיגנו חייבים לנהוג בזהירות ובחרדת קודש בעודם עושים במלאכה להשיג שלום ובטחון ואנו, אזרחי המדינה, חייבים לפקח מקרוב אחר מעשיהם שמא נמצא עצמנו קורבנות של מקסמי שווא .
תוכנית ההתחברות והשקיעה הצבאית
בחינת תוכניתו של שרון מקרוב מגלה כי תוכניתו ראויה להיקרא: "תוכנית ההתחברות והשקיעה הצבאית".  כפי שסיבך אותנו במלחמה מיותרת תחת המותג " מבצע שלום הגליל", אנחנו שוב מוצאים עצמנו מתמודדים עם מהלך שיווקי של תוכנית מלחמה בתחפושת של  תחילת הסוף של הכיבוש, או כפי שהוא מכנה אותה - התנקות חד צדדית ללא הדברות. הרמטכ"ל וקציני צה"ל בכירים מזהירים מפניה של התנתקות כזאת, כמו שכל בר דעת מבין, שתוכנית שרון תביא לעיבוי הישיבה של כוחות צה"ל בעזה ולמעשה תהפוך לשטח הפקר הנשלט ע"י חלקיקי כנופיות ומליציות של בריונים וטרוריסטים, במילים אחרות התוכנית הגדולה של שרון תביא ללבנוניזציה של עזה . מה שלא רק יקפיא ב"פורמאלין" את מאמצי השלום, אלא גם יביא לשפיכת דמם של בנינו, חיילי צבא ההגנה לישראל .
 
 
אנו מתעמתים מול חברה נואשת שקידשה את המוות, "השוהדה" בלשונם, כערך עליון. חברה שבה הקיצוניות מתפשטת במהירות, מאחר שמקורות רבים מזינים אותה. על כן, מחובתנו, לצד מלחמה חסרת כל פשרה בטרור, לאתר את המתונים ולחזקם. כך היה נכון, לדוגמא, להגיע להסכם התנתקות עם אבו מאזן בליווי אמריקאי ובינלאומי, תוך קבלת ערבויות בינלאומית . בדרך זו היה מועבר המסר לפלשתינאים, כי בעוד דרך הטרור גובה מהם מחיר כבד של הרס, חורבן, ייסורים ומוות, דרך ההדברות והמו"מ נושאת פרי ותביא להקמת מדינה פלסטינאית ולתקווה לעתיד טוב יותר.
 

תוכנית התנתקות ללא הדברות מוכיחה את טענת החיזבאללה והחמאס שכאשר מכים בנו ואנו מדממים הם זוכים להשגים ואנו בורחים.  לטענתם, הם הם ניצחו את גנרל ששרון, שרק אתמול ביקש שניתן לצה"ל להכריע את הטרור. אולי זה לא נכון, אך פלשטינאים המוסתים מדי יום שומעים רק עמדה אחת.
 
 
עזה חסרת יכולת לקיום כלכלי, שלא לדבר על קיום שירותים אזרחיים או תחזוק וניהול תשתיות אזרחיות. האם מישהו באמת מאמין שניתן ע"י אקט חד צדדי, לסגור כ- 1.5 מיליון תושבים בעזה רבתית מאחורי גדר ולקיים בטחון רק מאחורי אותה גדר מבלי לאפשר להם לצאת לעבודה ומבלי לאפשר לסחורה ומזון להיכנס אליהם פנימה? מבלי שצה"ל יכנס לפרק את תשתיות הייאוש והטרור שנבנים כל רגע ושייבנו בעתיד? האם מישהו, באמת, מאמין לבלוף הזה?

מה מסתתר מאחורי ההארה של ראש הממשלה?
מה מסתתר מאחורי ההארה של ראש הממשלה, שלפתע פתאום ראה את הסכנה הדמוגראפית והחליט כי הגיע העת לסיים את הכיבוש? את חרך הצצה סיפק השבוע, עו"ד וייסגלס, ראש לשכתו, יועצו הקרוב ושליחו לממשל האמריקאי  של שרון בראיון לעיתון הארץ . וייסגלס לא הכחיש שההישג המרכזי של  תוכנית ההתנתקות של שרון הוא בהקפאת התהליך המדיני באופן לגיטימי:      "התוכנית מספקת את כמות הפורמלין הנדרשת כדי שלא יהיה תהליך מדיני עם הפלסטינים...  מה שאני בעצם סיכמתי עם האמריקאים הוא שעם חלק מההתנחלויות לא מתעסקים בכלל ועם חלק אחר של ההתנחלויות לא מתעסקים עד שהפלסטינים יהפכו לפינלנדים זו המשמעות של מה שעשינו"
 

תוכנית ההתנתקות היא הונאה וניצול לרעה של תמימותם של תומכי הפשרה הטריטוריאלית שתביא להתרסקות וללהבות עימות גבוהות יותר  .פרס אומר: "לא נהייה לנותני רשת הסוואה לשרון!" אבל את אותה רשת הוא פורש על עצמו, על דליה איציק ועל רמון. כנראה, ההנהגה הנוכחית הותיקה מדי של מפלגת העבודה, איבדה אמון בעצמה וביכולתה או שמתוך אינטרסנטים צרים היא מוכנה להקריב את התקווה לשינוי ואת האלטרנטיבה השלטונית לממשלה הרעה הזו.
 
 
על מפלגת העבודה להציג כנגדה את האלטרנטיבה של ההתנתקות בהידברות. אלטרנטיבה של שלום בליווי ערובויות בינלאומיות כהמשך דרכו של יצחק רבין ז"ל, שהאמין שהיציאה מעזה תהיה רק פרי של הדברות עם יישות מתונה כלשהי, שתקבל לאחריותה, בגיבוי בינלאומי, את האחריות הביטחונית והאזרחית בעזה.  היום עדיין אפשר וצריך לקרוא לאבו-עלא ולדחלאן, בליווי ארה"ב, רוסיה אירופה לוועידה. ושם  לשים את עזה וגורלה על שולחן המו"מ מתוך שאיפה להעבירה לשליטת יישות פוליטית מרכזית ואיתנה אחת, מתוך מטרה ליצור את התנאים להתפתחותה הכלכלית אזרחית שתאפשר ניתוקה מכלכלת ישראל. אך בו באותה עת, צריך להמשיך ולהכות בטרור בכל מקום וללא רחם. מי ממנהיגי הפלשטינאים יסרב? ואם כן, אז מה? איזה נזק מגרם לנו כתוצאה מאותו סירוב?
 

העבודה חייבת לפעול כאופוזיציה במלוא כוחה ועוצמתה כדי להפיל את שרון ולא להציל את שרון . על מפלגת העבודה מתוך אחריות לאומית, ובנוסף לאלטרנטיבה המדינית ביטחונית להציג גם אלטרנטיבה כלכלית, חברתית והומאנית, אבל זאת כבר רעה אחרת של הממשלה הזאת וקצרה היריעה מלהכיל את כולם בכתבה אחת.
חושבים אחרת?
בואו להגיב בפורום העבודה האמיתית
 
רוצים גם אתם לכתוב כתבה? כנסו לכאן.