ראשי » מעריב מגזינים » מעריב לילדים

הכו את המומחה!

האם פרפרים באמת חיים רק יום אחד? למה אנשים מסוימים צריכים להרכיב משקפיים? לכמה וולט יכול להגיע דג חשמל? ילדים שואלים, המומחה עונה

דודו בן שטרית | 15/7/2012 11:37 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
יפית מראשון לציון שואלת: האם פרפרים באמת חיים רק יום אחד?

שלום יפית. כדי לענות על השאלה ניסיתי בעצמי לתפוס פרפר ולשאול אותו, אבל הוא כנראה מיהר מאוד כי לא ממש הצלחתי להעביר איתו שיחה נורמלית. הוא פשוט עף לו לפרח אחר. אז החלטתי לפנות לספרים ולחקור אודות חייהם של הפרפרים. ראשית חשוב לדעת שישנם אלפי סוגים שונים של פרפרים. לכל זן של פרפר יש אורך חיים שונה, מחזור חיים שונה ואזור אחר בו הוא חי בעולם.

כמו כן, חשוב לזכור שהפרפר הוא רק שלב אחד במחזור חיים ארוך שעובר בעל החיים המופלא הזה. כל פרפר מתחיל את דרכו כביצה קטנטנה, ממנה בוקע זחל ורק לאחר שהזחל מספיק בוגר ובשל הוא עוטף את עצמו בגולם, שם הוא מתפתח להיות פרפר בעל כנפיים מרשימות. ישנם זנים שאחרי שהם הופכים לפרפרים הם זוכים לעופף רק ליום אחד ובסופו הם מתים.

למרבה המזל, רוב הזנים אינם כאלה; שאר הזנים מסוגלים לחיות תקופות ארוכות יותר, של עד שבעה חודשים! כן, אני יודע מה אתם חושבים, שבעה חודשים זה ממש מעט זמן. נכון, לפרפרים יש בדרך כלל אורך חיים קצר מאוד בהשוואה ליצורים אחרים, אבל הם מספיקים לעשות הרבה מאוד בזמן הקצר שהם חיים כאן. הם מספיקים, למשל, לגרום להאבקה של מיליוני פרחים וכך לעזור להם להתרבות. ישנם לא מעט חקלאים שמגדלים פרפרים במטרה לעזור לשדות שלהם לצמוח ולשגשג.

הרבה מאוד צמחים תלויים בקיומם של הפרפרים וכאשר הפרפרים נעלמים מהשטח, הצמחים נמצאים בסכנה של ממש. לצערנו יש לא מעט זנים של פרפרים שנמצאים בסכנת הכחדה. במקומות האלה מנסים החקלאים לשמור על האיזון הטבעי עד כמה שאפשר כדי למנוע מצב בו הפרפרים ייעלמו לחלוטין. הפרפרים האלה לא נמצאים בסכנת הכחדה בגלל אורך חייהם הקצר, אלא מכיוון שתנאי המחייה שלהם השתנו בשנים האחרונות. בואו נקווה שנצליח לשמור עליהם טוב. כי עולם בלי פרפרים הוא עולם קצת עצוב, לא?
צילום: SXC
פרפרים, אורך חיים קצר צילום: SXC

רותם ממודיעין שואלת: למה אנשים מסוימים צריכים להרכיב משקפיים?

היי רותם. אנשים מסוימים נזקקים למשקפיים כדי להראות לכל שאר העולם שהם חכמים יותר. זה ידוע, לא? טוב, האמת היא שאין באמת קשר בין משקפיים לחוכמה, אבל יש בהחלט קשר בין משקפיים לראייה. אנשים שנאלצים להרכיב משקפיים הם אנשים שיש להם ליקוי בראייה. אולי אתם לא יודעים זאת, אבל אפילו למומחה שלכם יש משקפיים (כבר שנים רבות) והם עוזרים לו מאוד להבחין בין החתולה שלו לבין נעלי הבית.

ישנן דרגות שונות של ליקויי ראייה, ולכל אחד מהליקויים האלה יש משקפיים שמתאימים לו במיוחד. איך בדיוק משפרים המשקפיים את הראייה? שאלה טובה. בחזית העין ישנה רקמה שקופה וקעורה שנקראת קרנית. הקרנית היא זו שאחראית למיקוד האור שנכנס אל תוך העין, ובכך היא מחדדת את התמונה שאנחנו רואים. כאשר הקרנית מעוותת מכל מיני סיבות (עייפות, בלאי, זקנה ואפילו מאמץ רב של העין) הראייה שלנו נהיית לא ממוקדת ואנחנו עלולים להתקשות בראייה למרחק.

תפקידם של המשקפיים הוא לשמש כמחיצה נוספת לאור.

המשקפיים גם הם קעורים ולכן עוזרים למיקוד קרני האור. ככל שהקרנית בלויה יותר, כך על מרכיב המשקפיים להרכיב עדשות עבות ועגולות יותר. ישנם סוגים רבים של משקפיים, כמו למשל משקפיים שעוזרים רק במיקוד הראייה כאשר אנו מתבוננים במשהו מקרוב - למשל ספר, טלוויזיה או מסך מחשב. אנשים שיש להם ליקוי המקשה עליהם לראות מקרוב, בדרך כלל לא צריכים להרכיב משקפיים כל הזמן אלא רק כאשר הם עסוקים בפעילויות שהזכרנו.

מי שקובע איזה סוג משקפיים כל אחד צריך הוא מומחה עיניים מיוחד שנקרא אופטומטריסט. תפקידו של האופטומטריסט הוא לבדוק את תפקוד העיניים. הוא בודק בעזרת כמה מכונות שונות לאיזה מרחק האדם מסוגל לראות. הוא יכול להחליט אם אותו אדם צריך משקפיים קבועים או שהוא יכול להסתפק במשקפיים לקריאה בלבד. הבדיקה שהאופטומטריסט עושה אינה מכאיבה כלל והיא מומלצת לכולם.

שאטרסטוק
הבדיקה אצל האופטומטריסט מומלצת שאטרסטוק

גיא גולדגרט שואל: לכמה וולט יכול להגיע דג חשמל?

ובכן גיא, זה ידוע שדג חשמל מייצר מספיק חשמל כדי להדליק את כל האורות בעיר הדגים שנמצאת בקרקעית האוקיינוס. נו, איפה שחיה בת הים הקטנה. אה, רגע, אין באמת עיר כזאת? טוב, אם כך עלינו לפנות למומחים כדי לחקור את הנושא. האמת היא שיש המון סוגים של דגי חשמל, חלק פורקים מתח חשמלי רב ואחרים פורקים מתח חשמלי נמוך.

דגי חשמל משתמשים באיברים מיוחדים כדי לייצר את החשמל והם עושים זאת לצרכים שונים. למשל, אלה שמשתמשים במתח גבוה נעזרים באיבר החשמל שלהם כדי להמם את הטרף או היריב שלהם. מכת חשמל מדג בעל איבר כזה יכולה להיות מאוד לא נעימה ואף להרוג ברגע. ישנם דגי חשמל שמסוגלים לייצר מכת חשמל במתח של 600 וולט! זה המון! (רק לשם ההשוואה - החשמל הזורם בקירות הבית שלנו הוא במתח של 220 וולט בערך).

עם הדגים האלה לא כדאי לך להתעסק. עם זאת, ישנם דגים דומים הפורקים מתח מאוד נמוך. עוצמת המתח שהם פורקים היא פחות מוואט אחד, והם משתמשים בחשמל לא כדי להרוג טרף או כדי להכאיב ליריב מפחיד, אלא כדי לנווט במים ולתקשר. ישנם דגים שמסוגלים להרגיש אותות חשמליים - כרישים, לדוגמה. כל יצור חי, בים, באוויר וביבשה מייצר שדה חשמלי. מערכת העצבים שלנו, למשל, מעבירה דרכה אותות חשמליים.

כאשר אנחנו שוחים במים בהם שוחים כרישים, יש סיכוי טוב שהם יזהו את המיקום שלנו בגלל האותות החשמליים שאנחנו מפיקים. אמנם לכרישים אין איבר חשמל שיכול לזפזפ אותנו, אבל יש להם שיניים חדות וגדולות מאוד וזה לא פחות נורא ממכת חשמל במתח של 600 וולט. רק כדי להרגיע אתכם, דגי חשמל וכרישים לא נוהגים לשחות בים התיכון. ישנם כמה מינים של דגי חשמל שחיים בים האדום ובים התיכון, אך הם נמצאים רחוק מהחוף; כך שהסיכוי שלכם להיתקל בדג מזמזם הוא קלוש ביותר. איזה מזל, נכון?

שאלות מרתקות נוספות של ילדים ותשובות של המומחה שלנו – מדי שבוע ב"מעריב לילדים". לפרטים נוספים: 03-7642122.

צילום: יגאל לוי
דג החשמל מייצר מתח גבוה מזה שיש לנו בבית צילום: יגאל לוי
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מגזין מעריב לילדים

מעריב לילדיםהמגזין מציג מדי שבוע כתבות ומדורים בגובה העיניים של הקטנים, בנושאי מדע וטבע, בידור ותרבות, בדיחות, קומיקס, מחשבים, ועוד. להזמנת גיליון היכרות מתנה ללא התחייבות, חייגו  03-7642122 .להזמנת מנוי למגזין מעריב לילדים, לחצו כאן

עוד ב''מעריב לילדים''

כותרות קודמות
כותרות נוספות