שפעת הגירושים: מסתבר שזה מדבק
חברה טובה שלך התגרשה? יכול להיות שאת הבאה בתור. החלטת בעצמך לסגור את הבסטה? ייתכן שאת מתחילה גל של פרידות במשפחה. מה גורם לגירושים להיות תופעה כל כך מידבקת וכיצד נוצרת תגובת השרשרת?
לפני כשנה החליטה ש,' בת 35 מחיפה, אם לילד בן שלוש, להתגרש. היא ובן זוגה היו ביחד שבע שנים, מתוכן ארבע שנות נישואים. את הסיבה לפרידה היא מגדירה כ"פערים שלא ניתן לגשר עליהם." הפערים, מתברר, היו שם מאז ומתמיד, ובמהלך השנים ש' חשבה על האפשרות להתגרש, אבל לא היה לה האומץ להפוך את המחשבה הזו למציאות. את האומץ למעשה היא אזרה, כך היא מספרת, רק לאחר ששתיים מחברותיה הטובות החליטו להתגרש זו אחר זו בהפרש של שבועיים בלבד.
"היינו שלוש חברות באותו 'סרט,"' היא מספרת. "הרגשנו אותו הדבר - שאנחנו נמצאות בקשר שאנחנו לא רוצות להיות בו. לכולנו יש ילד או שניים, כולנו סובלות מקצרים בתקשורת עם בן הזוג ולכולנו נמאס. ברגע שאחת ביצעה את ההחלטה, זה השפיע עלינו בצורה מאוד חזקה, גם אם לא באופן מודע. הגירושים של החברות שלי אילצו אותי להתבונן עוד יותר פנימה אל תוך מערכת היחסים שלי, לבחון מחדש את כל האמיתות שלי, את כל הסיבות לשאלה למה לא קמתי עד עכשיו ועזבתי את הבית למרות שלא טוב לי. מצאתי את עצמי יושבת עם חברה שלי, ובמקום לנחם אותה על הגירושים, קינאתי בה. רציתי גם את האומץ הזה, את החופש הזה.
"באותה תקופה היה בכלל גל של גירושים במעגל החברתי היותר רחב שלנו. שני חברים נוספים החליטו להתגרש אחרי הרבה שנות זוגיות. בכל מקום שאליו הלכתי, שמעתי על עוד ועוד אנשים שמתגרשים, גם על כאלה שלא האמנתי שזה יקרה להם. כעבור חודש בלבד החלטתי שגם אני מתגרשת, שזה נגמר."
- האם היית מתגרשת בכל מקרה, גם בלי החברות שלך?
"הגירושים שלנו היו דבר בלתי נמנע, אבל שאלת העיתוי כאן היא משמעותית. חברות שלי נתנו לי את הכוח לעשות את מה שבלאו הכי רציתי לעשות. הן היו בשבילי ההוכחה שזה אפשרי, שיש חיים אחרי הגירושים, ואפילו טובים יותר. הייתי צריכה את החיזוק הזה."
כעבור שלושה חודשים בלבד החליטה גם אחותה של ש' להתגרש. "באיזשהו מקום, היא קיבלה ממני את הלגיטימציה לקום ולעשות את הצעד," מספרת ש.' "היא אמא לשני ילדים, אבל היא הרגישה שאם אני מסוגלת, גם היא מסוגלת. היא לא התגרשה בגללי כמובן, אלא בגלל שהיא לא הייתה מאושרת בתוך הנישואים שלה. יש המון פחדים לקום ולעשות צעד כל כך משמעותי כמו גירושים. אף אחד לא רוצה לפרק את הבית ולהתמודד עם כל מה שכרוך בזה, בעיקר כשיש ילדים. כשהיא ראתה שאני מבצעת את הבחירה שלי ושלמה איתה, היא הבינה שלפעמים שווה לשלם את המחיר. מהרגע שהתגרשתי התמלאתי בתחושה של תקווה, וזה גרם לי להיות הרבה יותר מאושרת. אני חושבת שגם אחותי, שהייתה מיואשת לחלוטין בתוך הקשר שלה, רצתה לראות שיש אור בקצה המנהרה."
- עודדת אותה באיזושהי דרך לקום ולהתגרש?
"ממש לא, חס ושלום. זאת אחריות גדולה מדי לעודד מישהו להתגרש. אני חושבת שאפילו ניסיתי באותה תקופה קצת להסתיר את ההתלהבות שלי מהגירושים כשהייתי בסביבה שלה, כי פחדתי להשפיע עליה. כל הזמן הזכרתי לה שאני לא היא, שהקשר שלי זה לא הקשר שלה, שבני הזוג שלנו שונים. ניסיתי ליצור הפרדה. לא רציתי שהיא תעשה השוואות ותקפוץ מהר לרבנות. אבל זה לא עזר. היא אמרה לי בפירוש שהיא מרגישה שהיא לא יכולה להישאר יותר בתוך הקשר הזה."
- איך ההורים הגיבו לגירושים של שתיכן?
"היה הרבה כעס כלפי על זה שהחלטתי בכלל להתגרש. אחר כך היה כעס כלפי על זה שהשפעתי על אחותי להתגרש. ההורים שלנו היו מאוד מבולבלים מזה ששתינו התגרשנו כמעט במקביל. הם לא הבינו מה קרה פתאום. הם הרגישו שאנחנו ממש רקמנו יחד מזימה לפרק את הכל ולאמלל אותם. אני חושבת שזה מאוד ערער אותם, אבל עכשיו הם כבר מקבלים והרבה יותר תומכים."
הסיפור של ש' אינו יוצא דופן. ממש כפי שחתונה היא דבר מידבק - כולם מכירים את התופעה של מעגל חברים שבו פתאום כולם מתחילים להתחתן - מתברר שלא פחות מכך, גם גירושים הם תופעה מידבקת. גברים או נשים שמחליטים להתגרש יוצרים סביבם מבלי משים מעגל שלם של גרושים וגרושות תוך זמן קצר. כך גם במעגל המשפחתי: הכרזה של בן משפחה על גירושיו מעוררת גל גירושים של בני משפחה נוספים. אפילו ההורים אוזרים אומץ ושמים לעיתים קץ לנישואיהם בהשראת הילדים.
"כשאדם מעז לבצע שינוי בחייו ולהתגרש, יש להחלטה הזו השפעה על הסביבה הקרובה, ובמיוחד על אנשים שלא מאושרים בזוגיות שלהם," מסבירה אריאל שער מנדל, מטפלת זוגית ומשפחתית ומגשרת לענייני גירושים. "לרוב מתגרשים טריים מהללים את ההחלטה שלהם ומספרים לכל הסביבה שהחיים נהדרים, שכיף בחוץ, שיש מבחר עצום של פנויים ופנויות שמחכה רק לנו. מין פנטזיה שגם אנחנו יכולים לחזור לשלב הנעורים, להתחיל מחדש ולשכוח מטעויות העבר, מהגיל, מהכרס. נוצרה בציבור מין תחושה שגרושים וגרושות מבוקשים בשוק הפנויים-פנויות לא פחות מאשר רווקים ורווקות, אולי אפילו יותר. כשמישהו בסביבה שלנו מתגרש ומספר לכולם שהוא לא מוכן להסתפק במועט בחייו, אנחנו מרגישים רע, קצת עלובים, ואומרים לעצמנו: רגע, גם לי מגיע משהו טוב יותר.
"כיום תכונות כמו איפוק, יכולת לוויתורים
רחל אורן, בת 50 מאשקלון, מנחת סדנאות הורים, אם לשתי בנות, התגרשה לפני עשר שנים לאחר 17 שנות נישואים. "התבשלתי עם עצמי במשך חמש שנים ולא שיתפתי אף אחד," היא מספרת. כאשר לאחת מחברותיה נודע שהיא נמצאת בהליכי גירושים, היא הגיעה לשוחח עם אורן באופן אישי וסיפרה לה שאף היא מעוניינת להתגרש, אבל אין לה אומץ.
"היא באה לדבר איתי ושאלה המון שאלות," נזכרת אורן. "הייתי בשוק שהיא שוקלת להתגרש, כי כלפי חוץ היא ובן זוגה נראו זוג מקסים. היא סיפרה לי שממש לא טוב לה, אבל היא מתקשה להתגרש בגלל שיש להם שני ילדים קטנים. לא שפטתי ולא ייעצתי, אלא שיתפתי אותה בתהליך שעברתי ובהחלטה שקיבלתי. באותה תקופה היו לנו המון שיחות. מסתבר שנתתי לה את הכוח לקום ולעשות משהו שהיא רצתה לעשות הרבה זמן. ליוויתי אותה גם לאורך כל תהליך הגירושים."
- מה גרם לה לדעתך לקבל ממך השראה?
"המסגרת המשפחתית הייתה חשובה לי מאוד, וזה לא היה לי פשוט לקום ולפרק אותה. היא ידעה את זה, ואמרה לי שברגע שאני התגרשתי היא הבינה שכל אחת יכולה. היא אמרה לי: 'אם את עשית את זה מהמקום שלך, גם אני יכולה."'
- ידעת שיש לך כזו השפעה עליה?
"לא. הבנתי את זה רק מאוחר יותר. אני לא חושבת שאם מישהו מתגרש צריך לצאת בריקודי סמבה בחוצות. זה מאוד עצוב לי שאנשים מתגרשים. אני יודעת שהיום יש השפעה מאוד חזקה ותגובת שרשרת של מתגרשים, כי כלפי חוץ זה נראה זוהר ומושך, אבל אחרי שאתה נכנס לעסק הזה וחווה את הגירושים ממש, אתה מבין שזה לא פשוט כמו שזה נראה כלפי חוץ."
- הרגשת אחראית להחלטה שלה?
"ממש לא. אני לא לוקחת אחריות על החלטות של אחרים. היום יש לה יחסים חדשים, נפלאים, והיא שלמה עם ההחלטה שהיא עשתה. יש לה בן זוג מכיל ותומך. היא השיגה את מה שהיא רצתה. לאחר שנים היא אמרה לי שחיזקתי אותה ברמה של העצמה אישית."
לימור גלרון, ,33 נישאה לפני כארבע וחצי שנים. מיד לאחר לידת בנה, היום בן שנתיים, היא החליטה לפרק את החבילה. "ככל שעבר הזמן הבנתי שזו לא האהבה שאני רוצה להמשיך לחיות איתה, זה לא בן הזוג שארצה להמשיך לחלוק איתו את חיי." מאז גירושיה היא כבר שמעה לא מעט ממכריה את המשפט "הגירושים עושים לך טוב." מבחינתה זה בהחלט נכון.
"מאז שהתגרשתי אני מרגישה שאני פורחת," אומרת גלרון. "הביטחון העצמי שלי גבוה יותר מתמיד, ואני מרגישה שהתפתחתי ברמה האישית. מהמקום הזה אני מקרינה המון עוצמה לסביבה. אני חווה מעין הילה סביבי, שמתבטאת גם במראה החיצוני וגם בתחושה כללית של שלמות. התגובות בסביבה שלי קצת הפתיעו אותי, כי קיבלתי טפיחות על השכם והערות כמו 'וואו, איזו אמיצה את' או 'כל הכבוד.' אולי אנשים מופתעים כי הם מצפים לראות אדם שמתגרש מתפרק לרסיסים או נראה ומרגיש רע. האמת היא שלהרבה אנשים וחברות שאני מכירה הגירושים עשו ממש טוב, פנימית וחיצונית, וברור שזה מעורר מחשבה ובמקרים מסוימים מעניק השראה."
- מה לדעתך גורם לגרושים ולגרושות להקרין תדמית זוהרת כל כך מידבקת?
"יש במישהו שהתגרש וכבר עבר את זה סוג של ביטחון, שלמות, חוסר היזדקקות, חוסר תלות ועצמאות מאוד גדולה. עצם ההחלטה להתגרש, אם היא מגיעה ממקום שלם, גורמת לך לחייך, להרגיש חופשייה ולהיות בטוחה בעצמך. את מגיעה אפילו לתחושת היי גדולה מאוד, בעיקר כשהגט מגיע."
וההשפעה של ההיי לא איחרה להגיע. "בזמן הליכי הגירושים שלי אחותי נכנסה גם היא להליכי גירושים," מספרת גלרון. "אני יכולה לומר בוודאות שהייתה להחלטה שלי השפעה על ההחלטה שלה להתגרש. היא קיבלה ממני השראה, למרות שהסיבות לגירושים אצלה היו שונות לחלוטין. אני הייתי הראשונה שהיא סיפרה לה על ההחלטה. אני הייתי שם בשבילה, הבנתי מה היא חווה ומרגישה, וראיתי את הריגוש בעיניים שלה כשהחליטה לקום ולעזוב. תמכתי בה לכל אורך הדרך וגם קצת הדרכתי אותה, נתתי לה אומץ וחיזוקים. הייתי הכתף שלה, כי היא הייתה מאוד מבולבלת ומפוחדת שאולי היא עושה טעות."
"בשלב הזה עדיין לא חשבתי על גירושים. בעקבות שיחות עם ידידה טובה, שנפרדה אחרי זוגיות ארוכה, הבנתי שאני לא היחיד שמרגיש בודד במערכת יחסים. פתאום הבנתי שלהיות גרוש זה לא כזה נורא. פחדתי מהמהלך, פחדתי מהמשפחה, פחדתי מאיך שאנשים יגיבו, אבל החלטתי להיות נאמן לעצמי. הבנתי שאני לא יכול לוותר על עצמי יותר. ידידה טובה אחרת שלי, שהתגרשה חודש לפני, הייתה גם חלק מההשראה בשבילי ומהתחושה הכללית שזה אפשרי. אני ואשתי ניסינו ללכת לייעוץ זוגי, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. אני הייתי עמוק בתוך החלטת הפרידה. היום כיף לי. אני מרגיש במקום שלם וטוב יותר עם עצמי."
שער מנדל מספרת כי לאחרונה היא עדה ל"תגובת שרשרת" דווקא אצל זוגות מבוגרים, המושפעים מילדיהם שהתגרשו. "אני נתקלת בבני זוג שהילדים שלהם מתגרשים, והם, שכל החיים נשארו יחד למען הילדים, מקבלים אומץ לעשות את אותו הדבר. כך מתרחשת תגובת היפוך למצב הרגיל, שבו ההורים משפיעים על הילדים."
- למה זה קורה פתאום, בגיל מאוחר?
"הרבה זוגות שקלו להתגרש, אבל נשארו ביחד על מנת לא לפגוע בילדים. כשאחד הילדים פתאום מודיע שהוא מתגרש, הרבה הורים, אחרי השוק הראשון, עוברים בעצמם טלטלה אישית, זוגית ומשפחתית. ההורה מרגיש לפעמים שההקרבה שלו בעבר הייתה לשווא, וכועס על הילד שמעז לצאת מן הנורמה ולבצע שינוי בחיים מבלי להתחשב באחרים. מאוחר יותר, הרבה זוגות הורים חוזרים לנקודת חשבון הנפש לגבי חייהם האישיים והזוגיים. הם שואלים את עצמם: 'למה הקרבתי למען הילדים,'? 'אולי גם אני יכול להעז ולקחת את גורלי לידיים.'? בשלב הזה להורים אין כבר שום הצדקה להסכים ולהישאר בזוגיות לא מספקת, ורבים מהם מחליטים גם הם להתגרש. במקרה כזה גם הבן או הבת עוברים טלטלה לא פשוטה. לפעמים הם מרגישים רגשות אשם וצורך לטפל בהורה 'הנעזב."'
ירון מאיר, מגשר, יועץ זוגי ומנכ"ל "יעד גישור," אומר כי תופעת "הגירושים המידבקים" מהווה חלק ממגיפת המתגרשים של השנים האחרונות. "כבני אדם אנחנו כל הזמן עורכים השוואות," מסביר מאיר. "מושא ההשוואה שלנו יכול להיות חבר או בן משפחה שאנחנו תופסים אותו כשווה לנו, והנטייה תהיה להגיב בדומה לו. יכול להיות מצב שבו ננתח את הסיבות לגירושים של חברים או בני משפחה, ונגיע למסקנה שמערכת היחסים שאנחנו נמצאים בה גרועה יותר ממערכת היחסים שלהם, שברוב המקרים אין לנו מספיק מידע עליה. אנחנו חושבים לעצמנו - אם הם התגרשו, אז למה אנחנו לא."?
לדברי מאיר, הסבר נוסף הוא נטייתם של מתגרשים טריים להצדיק את החלטתם - תופעה המכונה בפסיכולוגיה "דיסוננס קוגניטיבי." "ברוב המקרים, כשאנחנו מדברים עם מכרים שהתגרשו לאחרונה, נשמע כמה טוב להם ושחבל שלא עשו את זה לפני כן. האמירות האלו נובעות מהצדקת ההחלטה לאחר מעשה על מנת שהם ירגישו טוב עם עצמם. ההצדקה הזאת, שנובעת מהפעלת מנגנון הגנה פסיכולוגי, משפיעה עלינו וגוררת אותנו לקבל את אותה החלטה, שאחר כך אנחנו מצדיקים אותה וגוררים אחרינו חברים נוספים."
ובכל זאת, מסביר מאיר, לא כל זוג יתפרק לרסיסים כאשר מכר או חבר מתגרש. "ההשפעה הזו תיווצר רק כאשר לבני זוג מערכת יחסים מעורערת, שכוללת מריבות ולפעמים חוסר התאמה בסיסי. במצב כזה 'גירושים מידבקים' יכולים להניע את בני הזוג להתגרש, אבל זה לא עומד כגורם בפני עצמו."
- האם "גירושים מידבקים" יתרחשו יותר אצל זוגות חדשים או אצל ותיקים?
"לפי הניסיון שלי זה מתקיים יותר אצל זוגות שנשואים פרק זמן קצר. גירושים מהירים נובעים בעיקר מפער בין הציפיות למציאות, שנובע מחוסר בשלות של אחד או שני בני הזוג, או מחוסר רצון להתמודד עם סוגיות בחיי הנישואים. במצב זה הנטייה לגירושים שנובעים מסיבות אימפולסיביות יותר, תגדל. גירושים מאוחרים הם תוצאה של החלטה מושכלת יותר."
נא להמתין לטעינת התגובות
מגזין הלייף סטייל והאופנה, הסוקר טרנדים בינלאומיים מאופנה ועד עיצוב, מבריאות ועד חינוך, מזוגיות ועד סקס. להזמנת גיליון היכרות מתנה ללא התחייבות, חייגו 03-7642122 . 
