ארץ זבת חלב ודבש
בקר הרועה בשטחים פתוחים משתף פעולה עם הדבורים
24/2/2014 16:19 | מאת: עדי ויינברגר
בשל מיעוט השטחים הפתוחים בארץ אפשר למצוא מקרים רבים של חפיפה בין שטחי מרעה של בקר ובין כוורות דבורי דבש ומקומות חיות של דבורי בר וחרקים אחרים. השילוב המורכב של שלוש המערכות הללו הוא נושא למחקר רב-שנתי בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית ובשיתוף מכון וולקני.
"התצפיות שערכתי ב-2012 וב-2013 הן עבודת המשך למחקר שבוצע על ידי אלברט קמינר בשנים 2008 ו-2009," מתארת טל שפירא, החוקרת את הנושא בהנחיית ד"ר יעל מנדליק, ד"ר ארנון דג וד"ר זלמן הנקין. "הקשר בין רעיית בקר לדבורי דבש כמעט אינו מוכר, והקשר בין רעייה לדבורי בר נחקר מעט מאוד על אף עושר המינים הגבוה בארץ, אשר מונה כאלף מינים." קיומו של ממשק משותף יכול לסייע רבות לענף דבורי הדבש ולשמירה על מגוון דבורי הבר.
שפירא עקבה במשך שנתיים אחר הצמחייה ופעילות הדבורים בחלקות שבהן מתקיימת רעיית בקר ובאחרות שבהן אין רעייה - בחוות כרי דשא שבגליל, בפארק רמת הנדיב ובחבל לכיש - מתחילת פריחת האביב עד תומה. כצפוי ממחקרים אקולוגיים קודמים, רעיית בקר מתונה הביאה למגוון ביולוגי גבוה של מיני צומח, ובכלל זאת מיני פרחים המושכים דבורים. בכרי דשא, למשל, נמצאה פעילות גדולה יותר של דבורי דבש בחלקות המרעה. היא מסבירה כי אזורים ללא רעייה מתאפיינים לרוב בצמחים דגניים גבוהים וצפופים. הבקר הניזון מהם מפנה מקום למינים עשבוניים רחבי עלים, בעלי פרחים המועדפים יותר על דבורים, כגון מינים ממשפחות המצליבים, הפרפרניים, המורכבים והשפתניים. לפיכך בשיא האביב חלקות המרעה בכרי דשא רוחשות דבורי דבש.
נמצאה שונות גדולה בנתונים בין השנים שבהן התבצע המחקר ובין אזורי המחקר השונים, שניתן להסבירה באמצעות הבדלים בתנאי האקלים, טופוגרפיה, הצמחייה האופיינית וכן לחץ הרעייה. כך, למשל, ברמת הנדיב ובלכיש נמשכו דבורי הדבש אל הפרסיון הגדול, מין הנפוץ יותר בשטחים ללא רעייה, אשר בהם הוא מטפס על גבי שיחים. ממצא מעניין נוסף מראה כי בשטחים שאין בהם רעייה בחוות כרי דשא הופיעה פריחה המושכת דבורים בשלב מאוחר בעונה, שבו פעילות הדבורים בחלקות הרעייה כבר שככה.
תמיכת התוצאות בתרומתה של רעיית בקר מתונה לאיכות השטח למטרות ייצור דבש, בהשוואה לרעייה חזקה מאוד או לחוסר רעייה, מצביעה על החשיבות של תיאום בין מגדלי הבקר לכוורנים. "תיאום זה אינו פשוט," מסבירה שפירא, "כי ברור שכל צד דואג לאינטרסים שלו, אבל הם לא בהכרח חייבים להתנגש."
לכל החדשות »
להצטרפות למינוי »"התצפיות שערכתי ב-2012 וב-2013 הן עבודת המשך למחקר שבוצע על ידי אלברט קמינר בשנים 2008 ו-2009," מתארת טל שפירא, החוקרת את הנושא בהנחיית ד"ר יעל מנדליק, ד"ר ארנון דג וד"ר זלמן הנקין. "הקשר בין רעיית בקר לדבורי דבש כמעט אינו מוכר, והקשר בין רעייה לדבורי בר נחקר מעט מאוד על אף עושר המינים הגבוה בארץ, אשר מונה כאלף מינים." קיומו של ממשק משותף יכול לסייע רבות לענף דבורי הדבש ולשמירה על מגוון דבורי הבר.
שפירא עקבה במשך שנתיים אחר הצמחייה ופעילות הדבורים בחלקות שבהן מתקיימת רעיית בקר ובאחרות שבהן אין רעייה - בחוות כרי דשא שבגליל, בפארק רמת הנדיב ובחבל לכיש - מתחילת פריחת האביב עד תומה. כצפוי ממחקרים אקולוגיים קודמים, רעיית בקר מתונה הביאה למגוון ביולוגי גבוה של מיני צומח, ובכלל זאת מיני פרחים המושכים דבורים. בכרי דשא, למשל, נמצאה פעילות גדולה יותר של דבורי דבש בחלקות המרעה. היא מסבירה כי אזורים ללא רעייה מתאפיינים לרוב בצמחים דגניים גבוהים וצפופים. הבקר הניזון מהם מפנה מקום למינים עשבוניים רחבי עלים, בעלי פרחים המועדפים יותר על דבורים, כגון מינים ממשפחות המצליבים, הפרפרניים, המורכבים והשפתניים. לפיכך בשיא האביב חלקות המרעה בכרי דשא רוחשות דבורי דבש.
נמצאה שונות גדולה בנתונים בין השנים שבהן התבצע המחקר ובין אזורי המחקר השונים, שניתן להסבירה באמצעות הבדלים בתנאי האקלים, טופוגרפיה, הצמחייה האופיינית וכן לחץ הרעייה. כך, למשל, ברמת הנדיב ובלכיש נמשכו דבורי הדבש אל הפרסיון הגדול, מין הנפוץ יותר בשטחים ללא רעייה, אשר בהם הוא מטפס על גבי שיחים. ממצא מעניין נוסף מראה כי בשטחים שאין בהם רעייה בחוות כרי דשא הופיעה פריחה המושכת דבורים בשלב מאוחר בעונה, שבו פעילות הדבורים בחלקות הרעייה כבר שככה.
תמיכת התוצאות בתרומתה של רעיית בקר מתונה לאיכות השטח למטרות ייצור דבש, בהשוואה לרעייה חזקה מאוד או לחוסר רעייה, מצביעה על החשיבות של תיאום בין מגדלי הבקר לכוורנים. "תיאום זה אינו פשוט," מסבירה שפירא, "כי ברור שכל צד דואג לאינטרסים שלו, אבל הם לא בהכרח חייבים להתנגש."
תגובות