ארמון לדוד המלך

בחורבת קיאפה בשפלת יהודה, מקום המשקיף על עמק האלה שבו משערים כי התרחש הקרב הנודע בין דוד לגוליית, נחשף מבנה אשר חוקרים טוענים כי הוא ארמונו של המלך דוד. לאחרונה תמו שבע שנים של חפירות ארכיאולוגיות במקום בראשות פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות. לדברי גנור, מתיארוך פחמן 14 של חרצני זיתים מפוחמים עולה כי העיר ששכנה כאן מתוארכת לשנים 1020-980 לפני הספירה, ומכאן שהיא התקיימה בימיו של המלך דוד.

התכנון העירוני של האתר מציג מאפיינים המופיעים בעיקר בממלכת יהודה. "העיר מוקפת בחומת סוגרים, חומה המורכבת מקיר חיצוני ומקיר פנימי, כאשר בתי המגורים הפרטיים צמודים לחומה," מתאר גנור. "כמו כן, זאת העיר היחידה מהתקופה עם שני שערים, ולכן היא מזוהה עם שעריים המקראית." פרט נוסף שמזהה את האתר כעיר יהודית הוא היעדר עצמות חזירים ושרידי צלמיות בבתי הפולחן, בהתאם לאיסור המקראי.

גנור מספר כי במרכז העיר ניצב מבנה גדול, ששטחו כדונם, אשר צופה על כל השטח. המבנה חולש על חוף הים במערב ועל ההרים במזרח, והוא מתנשא מעל עמק האלה והדרך העולה לירושלים. במאה העשירית לפני הספירה "לא היו פקסים וטלפונים ניידים," הוא מסביר. "אז כשהמלך דוד רצה לשלוט בשטח מסוים, הוא היה צריך להראות את עצמו ולהגיע לשטח. כאשר הגיע לשפלת יהודה, הוא ישן במבנה המרכזי הזה." חורבת קיאפה נמצאת בגבול בין ממלכת יהודה לפלשתים, ועל כן המיקום הוא בעל חשיבות אסטרטגית גבוהה. באתר נחשף גם מכלול אופייני של כלי חרס. במבנה מנהלי לאחסון התגלו מאות קנקנים ששימשו לאגירת המיסים, שעל ידיותיהם טביעות אצבע. "יש לנו את ההתחלה של סימון ממלכתי," אומר גנור. לאור חשיבות הממצאים, רשות העתיקות פועלת יחד עם רשות הטבע והגנים לקידום הכרזת האתר וסביבתו גן לאומי.   

לקריאת כל התגובות ברצף