צילום באדיבות רוקה ריס

ירבוז הוא צמח אכיל בעל עלים רחבים. יש האומרים שאפשר שהוא טומן בחובו את הפתרון לשיפור התזונה במדינה השמנה בעולם – מקסיקו | צילום באדיבות רוקה ריס

הקינואה החדשה

ירבוז, צמח מזין ועתיק יומין, עשוי לחזור לתפריטים במקסיקו

29/9/2013 14:40 | מאת: בריאן קלארק האוורד, נשיונל ג'יאוגרפיק
ירבוז, צמח עתיק יומין שגודל על ידי האצטקים, עשוי להיהפך לקינואה האופנתית החדשה. בינתיים, תומכים באכילתו מקווים שהוא יסייע למקסיקנים לאכול באופן בריא יותר, להתחבר לשורשים שלהם ולצמצם נזקים סביבתיים. אך האם אנשים אכן יאכלו אותו?

מדובר בצמח רחב עלים, המיתמר לגובה של 1.8 מטרים. הפרח הצבעוני שלו יכול להכיל עד 60,000 זרעים מזינים, שניתן לטחון לקמח. כמו הקינואה, הירבוז אינו דגן אמיתי. שני הצמחים שייכים למשפחה גדולה, הכוללת גם את הסלק, התרד ועשבים רבים. קיימים כ-60 מינים שונים של ירבוז, ואחדים מהם צומחים במרכז אמריקה. בעשור האחרון פעלה קבוצה הממוקמת בוואחקה (Oaxaca) שבמקסיקו לקידום סגולותיו של הצמח.

פיט נול, המנהל בפועל של הקבוצה, הקרויה "גשר לבריאות הקהילה" (Puente a la Salud Comunitaria), טוען שפעילותה חשובה מאוד כעת. ביולי הכריז האו"ם שמקסיקו עקפה את ארצות הברית כמדינה עם האחוזים הגבוהים ביותר של השמנת יתר. לפי הדוח, 32.9 אחוזים מהמבוגרים במקסיקו סובלים מהשמנת יתר, לעומת 31.8 אחוזים של מבוגרים בארצות הברית.

 "השמנת יתר היא בעיה הרסנית במקסיקו," אומר נול. "הירבוז עשוי להיות חלק מהפתרון. מדובר במזון בריא ומלא שאפשר לייצרו באופן מקומי." באותה שעה, אנשים רבים במקסיקו נאבקים ברעב. כ-10,000 ילדים מתים מתת-תזונה במדינה מדי שנה בשנה, מציין נול. "הבעיות הללו קשורות זו בזו: תת-תזונה בילדות מעלה את הסיכויים פי שבעה או שמונה להשמנת יתר בבגרות."

מזון בריאות בעל עבר אפל

הירבוז אינו מכיל גלוטן וזרעיו מכילים כ-30 אחוזים יותר חלבון לעומת אורז, דורה ושיפון. הוא גם יחסית עשיר בסידן, ברזל, אשלגן, מגנזיום וסיבים, טוען ארגון "גשר לבריאות הקהילה" . "אם מכינים טורטייה מירבוז ותירס, מספקים לאנשים מצרך מזון בריא, זול ומקובל מבחינה תרבותית," מוסיף נול.

הירבוז היה אחד היבולים המרכזיים של האצטקים, טוענת קייט סילי, אחת ממייסדי הארגון ונשיאת הוועד המנהל. המצב השתנה עם הגעתם של הכובשים הספרדים. לדבריה, הירבוז הוצא מהחוק מאחר שזרעיו עורבבו בדם של אנשים שהוקרבו, עוצבו בצורת פסלים ונאכלו בטקסים דתיים. אך הגידול נמשך בכמה מקומות מבודדים. הוא שרד כממתק מסורתי הקרוי אלגריה (שמחה), בו זרעים קלויים מעורבבים בדבש ובגרעיני חמניות ודלעת. לדברי סילי, לירבוז עשויים להיות גם יתרונות סביבתיים לעומת תירס. הצמח זקוק לפחות מים, הוא צומח מהר וקל לקצור אותו, וכך אפשר לצמצם את התלות במזון מיובא.

ייתכן שהשלב הקשה ביותר הוא שכנוע הצרכנים המקסיקנים לאכול את הירבוז בקנה מידה גדול. נוסף על אפייתו בטורטיות, הארגון מעודד את אכילת עליו, על ידי בישולם במרקים או ערבובם במיצים, והוא אף מחלק ספרי בישול המתארים כיצד להשתמש בצמח המזין.

לכל החדשות » להצטרפות למינוי »

תגובות