הבוקרים הראשונים בגולן

עד לאחרונה התפישה המקובלת בקרב זואולוגים וארכיאולוגים גרסה כי ביותן של חיות משק התרחש כאירוע חד-פעמי בצפון הסהר הפורה לפני כ-10,000 שנים, ומשם הובאו חיות המשק לכל רחבי המזרח התיכון. ניתוח עצמות בעלי חיים שנמצאו באתר הארכיאולוגי שער הגולן מעלה כי ייתכן שתהליך ביות התקיים באופן עצמאי גם בארץ ישראל. המחקר, שבוצע על ידי ד"ר נמרוד מרום ופרופ' גיא בר-עוז מאוניברסיטת חיפה, מצביע על כך שהביות באזורנו התרחש על ידי בני התרבות הירמוכית בתקופה הניאוליתית.

החוקרים השוו עצמות של בקר וחזיר מהאלף התשיעי לפני הספירה לעצמות מהאלף השמיני לפני הספירה. נמצא כי מקור העצמות הקדומות יותר הוא מבעלי חיים שניצודו ואילו המאוחרות יותר הגיעו מבעלי חיים מבויתים. "בתהליכי הביות החיות עוברות שינויים מורפולוגיים בצורת השלד," מסביר בר-עוז. "החיות המבויתות קטנות יותר, ייתכן כי בשל שינוי בתזונה. כמו כן, חלה התנוונות חושים. למשל, נראית ירידה בגודל הגולגולת."

לפי העצמות שנחשפו בשכבות העתיקות, ניצודו בעלי חיים צעירים שממדי גופם קטנים. ממצאים אלה מדגישים את לחץ הציד שהופעל על אוכלוסיית הבר. "אנו מציעים שהיה ציד יתר בתקופות הקדומות עד להידלדלות האוכלוסייה המקומית כולה, שייתכן שהוליד את המעבר לגידול החיות בשביה."

בר-עוז מתאר את תושביו הקדומים של שער הגולן כראשוני החקלאים הים תיכוניים הקלאסיים באזורנו. "הראינו שכבר בשער הגולן, בתקופה הניאוליתית, התושבים גידלו צאן ובקר, לצד קטניות וחיטה. התפריט אינו כה שונה מזה שקיים היום."   

לקריאת כל התגובות ברצף