כלבים באמריקה

סבך השאלות בנוגע למוצא גזעי הכלבים הילידיים של יבשת אמריקה נפתר לאיטו. שלא ככלבי הפודל שמאכלסים משקי בית רבים, מקורן של שושלות גזעי הכלבים האמריקניים בכלביים מזרח אסייתיים, בתוספת השפעה גנטית מועטה של גזעים אירופיים, כך טוען מחקר חדש. עם גזעי הכלבים הילידיים נמנים כלב האסקימו הקנדי, הצ'יוואווה, כלב מקסיקני קירח וכלב פרואני קירח.

כבר היה ידוע שגזעי כלבים רבים הם צאצאיהם של כלביים שחיו ביבשת אמריקה בתקופה הקדם-קולומביאנית - התקופה שלפני ההתיישבות וההשפעה האירופיות. כשהאדם חצה את הגשר היבשתי ברינג (Bering), רצועת היבשה המחברת את אלסקה ורוסיה, לפני 15,000-10,000 שנים לערך, הוא הביא איתו את כלביו. "אפשר להגיד שיש [ביבשת אמריקה] כלבים מאז הגעתם של בני האדם," אומר אדם בויקו, גנטיקאי אבולוציוני באוניברסיטת קורנל ומלגאי של נשיונל ג'יאוגרפיק, אשר לא השתתף במחקר. אבל השאלה כמה מהשורשים הגנטיים הקדם-קולומביאניים המקוריים נשארו באוכלוסיות ילידיות אלה נותרה בגדר תעלומה, מציין פיטר סבוליינן, גנטיקאי אבולוציוני במכון המלכותי לטכנולוגיה KTH בשוודיה ואחד ממחברי המחקר.

"גזעי הכלבים שאנחנו בודקים טהורים כמעט לגמרי," אומר סבוליינן ומוסיף שהתוצאה המפליאה ביותר היא הקשר הגנטי בין הרצף של הצ'יוואווה בן ימינו לרצף של צ'יוואווה קדום: "יש לנו שושלת שמובילה היישר אל העבר." הצ'יוואווה בן ימינו הוא ללא ספק צאצא של כלביים קדם-קולומביאניים שחיו במקסיקו.

סבוליינן ועמיתיו בדקו גם אוכלוסיות של כלבים משוטטים, בהם להקת כלבים בדרום-מזרח ארצות הברית הקרויים כלבי קרוליינה. כשסבוליינן ועמיתיו פתחו במחקר, הם ציפו לגלות שסמני הדי-אן-איי הילידיים באוכלוסיות הכלבים המשוטטים הוחלפו כליל ברצפים מכלבים אירופיים, כמו כלבי הרועים הגרמניים והפודל. אך מתברר שבאוכלוסיות כפריות מסוימות של כלבים משוטטים אלה במקסיקו, בבוליביה ובארצות הברית, נותרה חותמת קטנה משורשיהם הקדומים, כך מדווחים החוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Proceedings of the Royal Society B.

החוקרים הצליחו לבצע השוואה זאת בין כלבים אמריקניים, אירופיים ומזרח אסייתיים בזכות מערך נתונים גדול של די-אן-איי מיטוכונדרי שרוצף מאלפי כלבים. הם הצליחו גם להשוות את הרצפים בני ימינו שבידיהם ל-19 גנומים של כלבים שנלקחו משרידים שנמצאו בבוליביה, בפרו, במקסיקו ובאלסקה.

מקור הדי-אן-איי המיטוכונדרי במבנים בתאים הנקראים מיטוכונדריה, וכמו סוללות, הם מספקים אנרגיה לפעילויות התא. הם עוברים ליצור החי מאמו בלבד. קל יותר להשוות גנומים של פרטים שונים באמצעות די-אן-איי מיטוכונדרי מאשר להשתמש בדי-אן-איי מגרעין התא, מסביר בויקו. מקורו של די-אן-איי גרעיני באם ובאב כאחד, ועותקיו יכולים להחליף חלקים זה עם זה בתהליך שנקרא שחלוף. משמעות הדבר שמראה הצאצאים מגוון להדהים, אבל גורם לבלבול רב בקרב מדענים שמנסים להתחקות על מקורות האוכלוסייה.

לקריאת כל התגובות ברצף