לדולפינים יש "שמות"

כבר ידענו שדולפיננים יודעים להכין רכיכות לפי "מתכונים", לעזור למינים אחרים במצוקה ואולי אפילו לחשב. לכן אין זה מפתיע לגלות שהיונקים הימיים האלה קוראים זה לזה בשריקות, בדומה לכינויי שם. מחקרים בעבר הראו שלכל דולפין ודולפין יש שריקה ייחודית משלו, וכי נעשה בה שימוש תכוף בעיקר כשהדולפינים נמצאים בקבוצות גדולות, למשל כשכמה להקות נפגשות באוקיינוס. האפשרות שלדולפינים יש שם שמבוטא בשריקה הועלתה כבר בשנות השישים של המאה הקודמת, ומחקרים על דולפינים בשביה הראו שהם מגיבים לשריקות של דולפינים שהם מכירים.

אבל מחקר חדש משכלל את התאוריה האמורה וטוען שדולפינים מגיבים כשהם שומעים את השריקה הייחודית להם, וחוזרים על השריקה באופן שכנראה מרמז, "כן, אני פה - קראת בשמי?" מסבירה וויטני פרידמן, מומחית להתנהגות דולפינים באוניברסיטת קליפורניה ומלגאית של נשיונל ג'יאוגרפיק, אשר לא השתתפה במחקר. לפי המחקר החדש, שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, זאת "ראיה משכנעת" לכך שהדולפינים אכן משתמשים בצליל בתור שם.

את המחקר ביצעה קבוצת מדענים, ששהתה על סירה מול חופי מזרח סקוטלנד וחברה ללהקה של דולפינים בבר. כשאחד הדולפינים הכריז על נוכחותו בשריקה הייחודית לו - המקבילה של "דני!", למשל - הקליטו החוקרים את הצליל. בהמשך השמיע הצוות את אותה קריאת "דני!" לדולפינים, ובמקרים רבים הגיב הדולפין שכונה "דני" באותה קריאה - כאילו השיב "כן, אני פה."

הדולפינים הגיבו קלות כשהמדענים השמיעו שריקות מוקלטות של דולפינים מוכרים מאותה אוכלוסייה, אבל לא הגיבו כלל לדולפינים זרים מאוכלוסייה אחרת. הממצאים מראים שהשריקות הייחודיות אינן סתם רעשים שהדולפינים מפיקים אלא אותות שהם מגיבים להם - "תרומה נפלאה" להבנת אופן התקשורת של הדולפינים, קובעת פרידמן.

הממצא הוא ראיה נוספת לכך שהזהות חשובה לדולפינים, אשר יוצרים מערכות יחסים מורכבות בקהילות בעלות מארג חברתי הדוק. למשל, אפשר שהיכולת לקרוא לדולפין מסוים היא בעלת חשיבות מכרעת כאשר פורצת תחרות בין שתי להקות של דולפינים זכרים בעת שחבר באחת הקבוצות נעדר. אז אחת מלהקות הדולפינים יכולה להשמיע את השריקה הייחודית של הדולפין הנעדר וכך לקרוא לו לבוא לעזרה, מציינת פרידמן.

יתר על כן, האוקיינוס הוא מקום רועש והראות בו גרועה, ולכן קיים צורך רב בקולות המעידים על זהות בעלי החיים, מסביר ג'רמי קרנוסקי, גם הוא מומחה לתקשורת דולפינים מאוניברסיטת קליפורניה, שלא היה מעורב במחקר החדש. "אולי באמצעות קולות שמביעים זהות הלהקה יודעת איפה נמצא כל אחד מחבריה בזמן נתון ואת זהותו המדויקת של אותו דולפין," הוא משער ומוסיף שבהסתמך על מחקר זה יוכלו מדענים לבחון שני סוגים של הפקת צלילים בקרב הדולפינים. ראשית, ה"נקישות" שדולפינים מפיקים בזמן איתור בהד - השימוש בסונר מובנה שעוזר לדולפינים למצוא טרף - ושנית, קריאות בפעימות מתפרצות שנשמעות כמו זמזומים וחריקות. "יכול להיות שלצורות אחרות אלה של הפקת צליל יש משמעות," הוא מסביר. לדבריו, המחקר מעלה שאלות נוספות, כגון מתי בדיוק ובאיזו תדירות הדולפינים פונים זה אל זה, ותהייה מסקרנת במיוחד: האם דולפינים משתמשים בשמות אלה כדי לדבר זה על זה מאחורי הגב?

לקריאת כל התגובות ברצף