לא קופאים

כיצד יצורים שחיים בתנאי קור קיצוניים אינם קופאים? התשובה לכך טמונה בחלבונים מיוחדים הנמצאים בגופם, הנקשרים אל גבישי קרח ומונעים את התפשטותם. כך היצורים אינם קופאים גם אם הם באים במגע עם הקרח. החלבונים האלה היו מושא מחקר חדש ומקיף, שנערך באוניברסיטה העברית בשיתוף פעולה עם חוקרים מקנדה וקליפורניה.

במהלך המחקר הונחו גבישי קרח זעירים בתמיסה המכילה חלבונים נוגדי קפיאה המסומנים פלואורסצנטית. "החלבונים נצמדו אל הקרח ו'שמרו' עליו מלגדול ולהתפשט," מסביר פרופ' עדו ברסלבסקי. בהמשך למדו החוקרים כי החלבונים משתחררים מהקרח רק כאשר הוא מפשיר.

המחקר של ברסלבסקי וצוותו בוצע על חלבונים נוגדי קפיאה שנלקחו מזחל חיפושית הקמח, אשר לו חלבון קושר קרח פעיל במיוחד. כמות מזערית של חלבון זה מורידה את טמפרטורת הקיפאון של הזחל בכמה מעלות. נוסף על כך, זחל חיפושית הקמח זמין וקל לגידול, ולכן השימוש בו עשוי להקל את יישום המחקר בתעשיות שונות.

עד היום כמעט שלא נרתמו חלבונים אלה לשירות האדם, והמחקר הנוכחי פורש מגוון של שימושים אפשריים. אחד מהם, כפי שמסביר ברסלבסקי, הוא הרפואה: "שימוש בחלבונים נצמדי קרח יכול להועיל רבות בשימור רקמות ואיברים בהקפאה. הוא ישפר את איכות התאים המוקפאים, כגון תאי זרע, ביציות ועוברים, ואף יאפשר הקפאה של איברים שלמים המיועדים להשתלה." גם הנדסת התעופה תוכל להיעזר בחלבונים כדי למנוע, למשל, הצטברות של קרח על כנפי מטוסים. תחום אחר שימצא עניין בממצאי המחקר הוא תעשיית המזון הקפוא, שבה החלבונים עשויים להועיל בשמירה על מרקם המזון. וישנם גם יישומים בחקלאות, הכוללים שיפור שרידותם של גידולים בתנאי קור קשים.   

לקריאת כל התגובות ברצף