אורחת מיתולוגית

המדוזות שצובאות על החופים הן חלק בלתי נפרד מחוויית הקיץ הישראלי. החוטית הנודדת, מין פולש שהגיע אלינו כנראה מאזורים טרופיים, מופיעה אצלנו בנחילי ענק בין החודשים מאי ליולי בלוויית מינים אחרים כמו המדוזה המצויה, שהיא מין מקומי, הפילוריזה המנוקדת, הקוטילוריזה ועוד. החוטית מטרידה לא רק בשל צריבתה הכואבת אלא גם בגלל הפגיעה האקולוגית שהיא גורמת. ד"ר דרור אנג'ל, אקולוג ימי בחוג לציביליזציות ימיות בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, אומר כי נוצרת בעיה לדגיגים כאשר הם נאלצים להתחרות עם המדוזות על מקורות המזון. כל עוד דיג היתר בים התיכון נמשך, הוא עלול להטות את המשוואה לטובת המדוזות.

פתרון קסמים שימגר את נחילי החוטית עדיין לא נמצא, אך במעבדתו של אנג'ל עמלים במרץ כדי ללמוד את האקולוגיה שלה. "כרגע מדובר במחקרים שמטרתם היא הבנה בסיסית," מסביר אנג'ל, "אך לתוצאותיהם עשויות להיות השלכות יישומיות בעתיד, שאולי יסייעו לנו לצמצם את הנזקים." באחד המחקרים אנג'ל וצוותו מנסים לגלות באילו משטחים הפלנולה, או פגית, שהיא השלב הצעיר ביותר של המדוזה, מעדיפה להתיישב כדי להמשיך לשלב הפוליפ.

בשלב זה, המשימה שבה מתמקדים החוקרים היא הפקתן של הפלנולות לשם ניסויים במעבדה. בהמשך יהיה אפשר לבחון גם את השפעת האדם על המדוזות ולברר אם יש משטחים, דוגמת סלעים לבניית שובר גלים או מתקנים של אסדות קידוח בים, שאנו מכניסים לים ומעודדים באמצעותם את התפשטות המדוזות. לתוצאות מחקר מעין זה יכולות להיות השפעות על המדיניות של הקמת תשתיות ימיות.

מחקר נוסף בהנחייתו של אנג'ל מתמקד בהעדפותיה הגסטרונומיות של החוטית. "זאת תעלומה גדולה," אומר אנג'ל. "כיצד ייתכן שיש כל כך הרבה מדוזות בים התיכון, הנחשב כה עני במזון?" כדי לענות על השאלה, הדוקטורנט צפריר קופליק אוסף מדוזות מהים ובוחן את תכולת מערכת העיכול שלהן, ותלמיד המחקר אביחי בר לב מתחקה על תנועתן של המדוזות. המדוזות נחשבות אורגניזמים הנישאים עם הזרם, אך בר לב, המעוניין לגלות אם יש להן יכולת שחייה עצמאית, בודק את תנועת המדוזות בזמן מדידת הזרם. "יש עדויות, המסתמכות על תצפיות ועל ספרות מקצועית, המראות שקיימים ריכוזי מדוזות במקומות מסוימים," אומר אנג'ל. השאלה היא אם תנועתן של המדוזות עשויה להיות מכוונת, עם העדפה להגעה לאותם מקומות. "אנחנו רוצים להבין מה מושך אותן, לאן הן נעות," הוא מפרט, "האם הן מגיעות בכוונה לפתחים של כניסות המים של תחנות הכוח או שהזרמים נושאים אותן לשם?"

תחנות הכוח של חברת החשמל הן עוד גורם שממריץ את החוקרים למצוא פתרונות לבעיית המדוזות. למרות ניסיונות להרחיק את המדוזות ממערכות מי הקירור, כשהן מופיעות בנחילי ענק המדוזות סותמות את המסננים השונים ולעתים אף גורמות להשבתת יחידות ייצור. מחקר עתידי, שנולד בעקבות שיתוף פעולה בין חברת החשמל לחוקרים מבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, ינסה לבדוק במשך שני קיצים אם יש אפשרות למנוע מהמדוזות להגיע לתחנות הכוח באמצעים אקוסטיים.

אך לא רק מדענים יכולים לסייע למחקר המדוזות. אנג'ל וצוותו משתפים בו גם את הציבור הרחב. ימאים, מתרחצים ואפילו נופשים הנהנים ממשחק מטקות בחוף, מוזמנים להזין באתר האינטרנט meduzot.co.il דיווח על הימצאותן של מדוזות בחופי הים התיכון של ישראל. הדיווחים נאגרים בבסיס נתונים ומופיעים באתר על גבי מפה. מלבד העובדה שאפשר להתעדכן באמצעותו על מצב המדוזות בים עוד לפני שעוזבים את הבית, יוכל איסוף הנתונים לסייע לחוקרים לקשור את הופעת המדוזות למדדים סביבתיים שונים, כגון תנאי הים ועונות השנה.

ומה עומד לקרות השנה? מחקר שנערך על ידי ד"ר עמית לוטן בשנות התשעים גילה שבתנאי מעבדה מתרחש עיכוב בשחרור האפירות (מדוזות זעירות) של החוטית הנודדת בטמפרטורות הנמוכות מ-18 מעלות צלסיוס. לפיכך, אומר אנג'ל, ניתן לצפות שבחורף קר יתרחש גם עיכוב בהופעת הנחילים בטבע. "החורף של 2011-2012 היה קריר ולא נצפו הרבה מדוזות בקיץ שעבר. החורף האחרון היה קריר אף הוא, ולכן יכול להיות שישתחררו פחות אפירות למים וכי הנחיל יופיע לזמן קצר בלבד. אבל זאת רק השערה." לנו נותר רק לקוות שזה אכן מה שיקרה.   

לקריאת כל התגובות ברצף