הגנומים של האדם והכלב התפתחו יחדיו

בין כלבים לאנשים קיים קשר אמיץ ועתיק יומין. הכלבים מתכרבלים לצדנו בלילה, פוסעים לידנו בעת ההליכה ומנמנמים לרגלינו כשאנו צונחים על הספה בסופו של יום מעייף. מחקר חדש מראה כי הקשר חודר עמוק משחשבנו. הוא מוטמע בגנים שלנו.

חוקרים מאוניברסיטת שיקגו וממכונים בינלאומיים מצאו כי כמה קבוצות של גנים של בני אדם ושל כלבים, בהם כאלה הקשורים לתזונה ולעיכול, לתהליכים נוירולוגיים ולמחלות, התפתחו במקביל במשך אלפי שנים. האבולוציה המקבילה הזאת נוצרה בשל הסביבות המשותפות שחלקו האנשים והכלבים, קבעו מחברי המאמר שפורסם בכתב העת Nature Communications.

"מאחר שביות קשור לעתים תכופות בעליות גדולות בצפיפות האוכלוסין ובתנאי מחיה צפופים, הסביבות הללו, אשר אינן 'מועדפות', עשויות להיות הלחץ הבררני שגרם לעיצוב המחודש של שני המינים," החוקרים משערים. לדוגמה, ייתכן שתנאי מחיה צפופים לצד בני אדם נתנו יתרון לכלבים תוקפניים פחות, אשר הובילו לכלבים צייתניים יותר ובסופו של דבר לחיות המחמד המעניקות לנו אהבה ללא תנאי.

מחברי המחקר מציעים כי הכלבים בויתו לפני 32,000 שנים – מוקדם בהרבה מההערכות הנוכחיות, הטוענות כי הביות התרחש לפני כ-15,000-16,000 שנים. בניגוד לדעה הרווחת, שלפיה מקור ביות הכלבים במזרח התיכון, לדברי החוקרים הביות החל דווקא בדרום-מזרח אסיה.

המדענים ריצפו את הגנומים של ארבעה זאבים אפורים מרוסיה ומסין, שלושה כלבי רחוב סיניים ושלושה גזעים מבויתים, בהם כלב רועים גרמני, מלינואה בלגי ומסטיף טיבטי. בשלב הבא הם פענחו אילו גנים קשורים בביות ולפני כמה זמן התרחש השינוי. הצוות בחן גם גנים שנשמרו אבולוציונית במהלך ביות הכלב והשווה אותם לגנים אנושיים.

החוקרים מצאו שרצפים הקשורים למתווכים עצביים כימיקליים כגון סרוטונין, לעיבוד כולסטרול ולסרטן נשמרו בתהליך הברירה הן באנשים והן בכלבים. אף על פי שהימצאות אותו הגן בשני מינים שונים, הידוע כאבולוציה מתכנסת, הוא נדיר בטבע, לדברי וויי-ויי צאי, ממחברי המחקר וגנטיקאי באקדמיה הסינית למדעים בבייג'ינג, התוצאות לא היו כה מפתיעות. אחרי הכל, אנשים וכלבים חלקו את אותן סביבות מחיה במשך שנים.

נוסף על גנים הקשורים בתזונה ובהתנהגות, כלבים ובני אדם חולקים גם מחלות, בהן השמנה, הפרעה טורדנית-כפייתית, מחלת הנפילה ומחלות סרטן כגון סרטן השד, מוסר יא-פינג צנג, פרופסור באקדמיה הסינית למדעים בקונמינג (Kunming).

לדברי צאי, הסבר אפשרי לכך הוא העובדה שלעתים תכופות יש לגנים כמה השפעות. "חלק מההשפעות הן מועילות ואילו אחרות עלולות להזיק. כאשר היתרון הברירתי מנצח את העלות המזיקה, הגן עדיין יכול להשתמר אבולוציונית." הוא מציין כי הגנים הקשורים בסרטן שמצא הצוות הן בכלבים והן בבני אדם עשוי להיות התוצאה של תהליכים מעין אלה.

בוב וויין, ביולוג אבולוציוני מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, מזהיר כי השוואה בין גנומים של בני אדם לכאלה של כלבים עשויה להיות מורכבת. לדעתו, בחינה של רצפים מכלבים ממקומות אחרים בעולם יכלה לסייע בתיארוך ובמיקום הביות. הוא מוסיף כי יש להשוות את הגנום של האדם גם לגנומים של בעלי חיים מבויתים אחרים, כגון עזים או סוסים, כדי לדעת אם האבולוציה המקבילה בגנומים של כלבים ואנשים היא ייחודית. למרות הכל, הוא מסכם, המחקר מוסיף פרק לסיפור על ביות הכלב – סיפור שטרם נשלם.

לקריאת כל התגובות ברצף