להריח בסטריאו

החפרפרת האירופית היא כמעט עיוורת. אך לפי מחקר חדש, היא מפצה על ראייתה הגרועה באף שמסוגל להריח בסטריאו. רוב היונקים, בהם האדם, רואים ושומעים בסטריאו. ראיית סטריאו פירושה שאנחנו רואים עצם בשלושה ממדים. אבל מעטים היונקים שנמצא שחוש הריח שלהם הוא סטריאוסקופי. משמעות הדבר היא שכל נחיר פועל בנפרד מרעהו ומעביר למוח אותות שונים, המעובדים כדי לקבוע את כיוון הריח.

מחקר קודם הראה שאפשר לאלף חולדות לגלות אם ריח נודף משמאל או מימין. המחקר החדש על חפרפרות הוא הראשון שמציג יונק המשתמש ביכולת זו כחלק מהתנהגות הליקוט הטבעית שלו. הביולוג קנת קטניה מאוניברסיטת ונדרבילט בנשוויל, טנסי, הראה שהחפרפרת האירופית מבחינה באמצעות יכולת זו בהבדלים דקים בעוצמת הריחות בכל נחיר וכך מאתרת אוכל. "נכנסתי [למחקר] בספקנות גמורה. לא האמנתי שהדבר אפשרי, בין השאר מכיוון שהנחיריים די קרובים זה לזה," הוא אומר.

באחד הניסויים הכניס קטניה חפרפרת לזירה שהיו בה שקעים המכילים מזון וממוקמים במרווחים סביב מעגל של 180 מעלות. חתיכות שלשולים קצוצים פוזרו בסדר אקראי בכמה שקעים. אז קטניה אטם את התא באופן זמני כדי לזהות לפי השינוי בלחץ האוויר מתי החפרפרת מרחרחת. כשחפרפרת נכנסה לראשונה לתא, היא רחרחה את האוויר, ובתוך פרק זמן של עד חמש שניות התבייתה על חתיכות השלשולים. "היא הזיזה את האף מצד לצד... ואז התקדמה היישר אל האוכל, במסלול הנראה ישר," מסביר קטניה, שמחקרו מופיע בכתב העת Nature Communications.

בניסוי אחר אטם קטניה את אחד מנחיריהן של החפרפרות בצינורית פלסטיק קטנה. כשנחיר שמאל נאטם, החפרפרות סטו ימינה וכשהנחיר הימני שלהן נאטם, הן סטו שמאלה. לדבריו, התוצאות דומות להפליא למחקר מכונן מ-1979 על שמיעה של תנשמות, שבו התגלה שאטימת אוזן אחת של תנשמת גורמת לה לטעות בהערכת מיקומו של מקור קול. קטניה אף החדיר צינוריות פלסטיק לשני הנחיריים של החפרפרות לשם הצלבתם, כך שנחיר ימין רחרח אוויר בצדה השמאלי של החפרפרת ואילו נחיר שמאל הריח אוויר מימין. כשהנחיריים הוצלבו, החפרפרות המבולבלות חיפשו את מקור המזון הלוך ושוב.

אף שנדרש להן זמן רב מהרגיל לאתר את האוכל כשנחיריהן נאטמו או הוצלבו, רוב החפרפרות הצליחו למצוא אותו כעבור זמן מה. קטניה סבור שהסיבה לכך היא שהחפרפרות אינן מסתמכות רק על חוש הריח בסטריאו לשם מציאת המזון. במקביל הן דוגמות את עוצמת הריח בכמה מקומות, משוות עוצמות ומתקדמות לעבר הריח החזק ביותר, דרך פעולה שבה נוקטים רוב היונקים, בהם האדם.

אופינדר באלה, חוקר מוח במרכז הארצי למדעי הביולוגיה בבנגלור (Bangalore), הודו, אימת ב-2006 שחולדות יכולות להריח בסטריאו. לדבריו, היכולת להריח בסטריאו מועילה לחיות שצריכות לקבל החלטות במהירות. "מי שיכול לאתר את כיוונו של חתול במחי רחרוח אחד ולא בשניים, סביר יותר שישרוד," מוסר באלה, שלא השתתף במחקר על החפרפרות. "באותו אופן, מי שמאתר את מקורו של ריח ביתר דיוק, בעיקר בין תערובת הריחות העשירה שבטבע, משתפרים סיכוייו למצוא את הריח במהירות."

באלה חושד שהיכולת להריח בסטריאו שכיחה מאוד בקרב יונקים, בהם אנחנו. למשל, במחקר מ-2010 שערך נועם סובל, חוקר מאוניברסיטת קליפורניה שבברקלי וממכון ויצמן, עלתה האפשרות שגם אנשים משתמשים בשני הנחיריים לאיתור ריחות. "גם בני אדם יכולים לעשות זאת אם דוחקים בהם, אף שהמצב מתרחש רק לעתים נדירות," מוסר באלה. למשל, במסגרת המחקר מ-2010 התבקשו הנבדקים לזחול על הברכיים בכר דשא ולעקוב אחר ריחו של שוקולד. "לא אופתע לגלות שכל החיות שתלויות מאוד בחוש הריח, קבוצה גדולה מבעלי החיים, יכולות להריח בסטריאו." מחבר המחקר קטניה מסכים כי יונקים אחרים רבים אכן מרחרחים בסטריאו, אבל "בכל הקשור לבני אדם, אני עדיין ספקני מאוד ונוטה לשלול את האפשרות."

לקריאת כל התגובות ברצף