אומני ההסוואה

כדי לבחון את יכולת ההסוואה של התמנונים, שני מיני תמנונים צולמו בסביבתם הטבעית: תמנון עינוני (Octopus cyanea), שחי בים סוף, ותמנון מצוי (Octopus vulgaris), הים תיכוני. "בחרנו בשני המינים הללו כי הם שייכים לשתי סביבות חיים שונות ואפשר להקיש מהם על מרבית מיני התמנונים," אומר הדוקטורנט נועם יוסף מהתוכנית לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון, שערך את המחקר בהנחיית ד"ר נדב ששר. "מצאנו שבשונה מהסוואה רגילה, שהיא היטמעות ברקע, התמנון בוחר מקטע או עצם מסוים בסביבה שנמצא במרחק של עד חצי מטר ממנו, ומחקה את מאפייניו. אפשר לראות אותו מחליף דגם בעשירית השנייה, גם בזמן תנועה." מרבית התמנונים חיקו עצמים כמו אלמוגים או סלעים, ולאו דווקא את דגם הקרקעית שבסמוך אליהם.

"התמנון שולט על כל תא פיגמנט בעורו בנפרד בכל רגע נתון, ולכן יכול לחקות דפוסים שהוא רואה לראשונה בחייו ובמהירות גבוהה," מסביר יוסף. לדבריו, בניסוי במעבדה, כשהוכנס תמנון לבריכת מים היה הצבע שלו אחיד, מעין ורדרד. "כשהוספנו לבריכה עצם שהיה גדול מספיק, היה אפשר לראות כיצד התמנון מגיב מיד ומחליף את הדגם שלו לזה שמופיע על גבי העצם."

השאלה שנשארה עדיין פתוחה היא כיצד התמנונים, שהם עיוורי צבעים, מבחינים בצבעים השונים שהם מחקים? "יש השערה שאומרת שהם 'יודעים' אבולוציונית שאלמוג חלק הוא צהוב ואלמוג עם שפיצים הוא אדום," אומר יוסף. "אבל עד שלא יפענחו את הרצף הגנטי של התמנון, לא נדע בוודאות."  

לקריאת כל התגובות ברצף