עד שהפעוט יפריד בינינו: גירושין אחרי לידה
אחוזי מקרי הגירושים המתרחשים בשנה הראשונה שאחרי לידת הילד הראשון נוסקים מעלה. איך תצילו את חיי הנישואים שלכם, גם כשאתם מחוסרי שעות שינה?
בפועל, כל מי שנהפך להורה יודע שתיאוריות לחוד ומציאות לחוד. עייפות כרונית, דאגות שלא נגמרות ולחצים שמביאים עמם לעתים מריבות והתחשבנויות גורמים לא אחת לכעסים עצומים במקרה הטוב, או לפירוק החבילה במקרה הרע.
מתברר שעל אף הכוונה להקים משפחה, ישנם לא מעט זוגות המתגרשים במרוצת השנה הראשונה שלאחר לידת ילדם הראשון. האם הלידה היא זרז למהלך שהיה קורה ממילא, או שהלחצים והשינויים הגדולים שבאים בעקבותיה גורמים לזוג להחליט לסיים את הקשר?
אמילי מואטי, בת 32, יועצת תקשורת מתל אביב, אמא לאדל, בת שש, ולאנה, בת חמש, הכירה את בעלה לשעבר במסגרת העבודה. לאחר כשנתיים התחתנו, בדיוק כשנולדה בתם הבכורה. כשהרהרו בני הזוג באפשרות להתגרש, גילתה מואטי שהיא שוב בהריון. בסופו של דבר הם התגרשו חודש אחד בלבד לאחר לידת בתם השנייה.
"על פי תפישת עולמי, אין להישאר במקום שלא טוב בו“, מספרת מואטי. "כשהפסיק להיות לשנינו טוב, החלטנו להתגרש. אני חושבת שבמקרים של גירושים צריך לספור עד מאה ולבחון מחדש את הקשר, אך במקרה שלי לא ראיתי לנכון לעכב את ההחלטה. מה גם שחשבתי שככל שהפרידה תהיה מוקדמת יותר, כך החוויה של הבנות תהיה טראומתית פחות, משום שאין להן בזיכרון מודלים של זוגיות בין ההורים שלהן.".
באותה תקופה התגוררה מואטי בפריז. היא עזבה את הבית יחד עם הבנות, ואחותה עזרה לה במשך תקופה מסוימת. הסביבה הגיבה לפרידה בתדהמה. אמירות כמו "תחשבי על זה טוב“, "את לא נורמלית“, ו“איך תשלמי שכירות?", היו עניין שבשגרה. למרות זאת החליטה מואטי להתגרש.
"אני מאוד מחוברת לאמת שלי, וחלק מזה הוא לעשות דברים שנראים לי שצריכים להיעשות ולא לשאול בדיעבד איך זה קרה לי שאני במקום הזה. חשוב לי מאוד להיות שלמה עם עצמי, גם אם בשלב ראשון הדברים לא פשוטים“, היא אומרת.
לדבריה, החודשים הראשונים לאחר הגירושים היו קשים מאוד. "לא היה לי רגע אחד לעצמי. כשאין בן זוג, אין רגע שאפשר למרוח לק או להרים רגליים ולנוח“, היא מספרת. כיום, כשהיא נמצאת בזוגיות ומתגוררת בישראל, מואטי ממליצה לנשים שרוצות להתגרש - אבל - חוששות לארגן סביבה תומכת, להרים טלפון לאמא או לחברה, ופשוט לעשות את הצעד, "משום שלא נועדנו לסבול. דברים קורים, כולם בני אדם שעושים מדי פעם טעויות, ולכן לא צריך לחשוש משינויים בחיים, גם אם המהלך כרוך בקשיים בהתחלה“, היא אומרת.
ד“ר סוזי קגן, פסיכולוגית, בעלת קליניקה לטיפול זוגי ומשפחתי, אומרת כי אם בעבר שלטה התפישה שזוגיות יכולה להתפרק לאחר הלידה בעיקר בקרב זוגות צעירים שמרימים ידיים מהר יותר, כיום מתברר שאף שגיל הנישואים עלה, זוגות עדיין חווים את אותן בעיות ללא קשר לגילם.
"בשנת החיים הראשונה לאחר הולדת הילד נכנס גורם תובעני לתוך הזוגיות הפנויה שהייתה בעבר. הפנאי הזוגי והפנאי האישי מתבטלים או מצטמצמים, ונוצר מצב של תחרות בין המבוגרים בבית על הזמן הפרטי, ולאו דווקא על זמן זוגי. כל אחד מושך לכיוון שלו - האחד מקדיש יותר שעות לפיתוח קריירה, האחר רוצה לישון לילה שלם, ללכת לעשות ספורט ועוד, וכך נוצרים תסכול וכעסים של בני הזוג אחד על השנייה ולהיפך“.
בכל הנוגע לקבלת עזרה מהמשפחה, ד“ר קגן מציינת כי למרות ההקלה הנוצרת בגלל איזון במשאבים, מצטרפות לזירה דמויות נוספות שהופכות להיות דומיננטיות ועלולות לפגוע בקשר. לדבריה, "יכולה להיות הערה פוגעת של החמות, גם אם היא לא התכוונה, שעלולה לגרום לאישה למצוקה גדולה יותר, או למשל שהיא תרצה להישאר בביתם של בני הזוג עד הערב, למרות שהאישה צריכה זמן לעצמה. אם מחליטים לקבל עזרה מבני משפחה, צריכה להיות פנייה מאורגנת של שני בני הזוג, ומראש להגדיר את הגבולות על מנת לשמור על הזוגיות ועל הפרטיות“.
ולא מדובר רק בקושי תפקודי. מנתוני משרד הבריאות עולה כי כעשרה אחוזים מהנשים חוות דיכאון אחרי לידה. סביר להניח שהתופעה רחבה יותר אך נשים לא מדווחות עליה.
"עקב הדיכאון, החשק המיני של נשים יורד וגם הרצון להיות עם בן הזוג", מסבירה ד“ר קגן. "בן הזוג חושב שהוא לא רצוי ומתרחק, במקום לנסות לדבר על הבעיות“.
"לידת תינוק ראשון מזעזעת את כל המערכת הזוגית“, סבורה מיכל דליות, אשת חינוך, יועצת משפחתית בכירה ומנכ“ל "מרכז מיכל דליות - מרכז ייעוץ, לימודים והכשרה“.
"מעמד הגבר משתנה מאוד והוא צריך לקחת זאת בחשבון ולהבין מה עשויות להיות תגובות בת זוגו. האישה גם עוברת תקופה של חוסר איזון הורמונלי, המשפיע מאוד על התנהגותה. וצריך לקחת בחשבון גם את נושא הדיכאון שלאחר הלידה. דיכאון יכול להיות הורמונלי או רגשי, אך מצריך את תשומת לב הסובבים את האישה כדי לדעת איך לעזור לה“.
מהם הקשיים בשנה הראשונה שלאחר הלידה?
"הקשיים העיקריים הם חוסר הביטחון של אחד מבני הזוג בגידול הרך הנולד. למשל, אמא שחוששת להרים, לרחוץ, לתת את התינוק למישהו אחר, שנזעקת מכל כחכוך של התינוק ושעלולה ליצור טריז בין האבא לתינוק. קושי אחר הוא תחושת הגבר, שלא תמיד מתרחשת אך עלולה לקרות - למשל שהוא נדחק הצדה, שהוא מרגיש שזוגתו לא אוהבת אותו כמו קודם, שלא נותנים לו לטפל בתינוק או שהצרכים שלו נדחקים“.
עד כמה עזרת המשפחה נחוצה?
"עזרה בכלל, ועזרה כספית בפרט, הן חלק מפרמטרים שעוזרים בשעת קושי. אם מדובר בעייפות של האישה, שגורמת לה לדיכאון או לכעס, אזי עזרה מכל סוג שהוא תקל עליה, וזה יקל גם על בני הזוג. אם מדובר במצב כלכלי קשה, שמצריך חזרה מיידית לעבודה אבל התנאים עם התינוק אינם מאפשרים זאת, גם כאן כסף יועיל מאוד. עזרה היא דבר חיובי וחיוני, רק תלוי אם היא באה מתוך רצון וכבוד לבני הזוג ולא כתלויה בסחטנות - אפילו רגשית - מצד הורי בני הזוג“.
גם השינויים הפיזיולוגיים משפיעים על הרגשת האישה. לחלק מהנשים נדרש זמן רב, אם בכלל, לחזור לעצמן, מצב המשפיע במקרים רבים על היחסים עם בן הזוג. מירב שרון, עובדת סוציאלית ומטפלת מינית מוסמכת מטעם איט“ם (האגודה הישראלית לטיפול מיני), אומרת שבאופן כללי, לאחר שישה שבועות מהלידה, ואם בדיקת הגיניקולוג תקינה, אפשר לחזור לקיים יחסי מין.
אבל מתברר שהדברים לא כל כך פשוטים: "נשים עוברות שינויים הורמונליים, מתעוררות בלילות להניק, הן עייפות, חלקן עברו ניתוח קיסרי או לידה קשה וזמן ההחלמה ארוך, כך שיחסי מין לא נמצאים בסדר העדיפויות שלהן. חשוב לשתף את בן הזוג ולאפשר לו להשתתף בטיפול בתינוק, כמו למשל לשאוב חלב ולתת לבן הזוג להאכיל את התינוק“.
ומה עושים אם אין חשק לסקס?
"אפשר שיהיה מגע ללא סקס. מומלץ לפנות זמן זוגי אחת לשבוע מחוץ לבית או כשהילד נרדם, ולהתחיל בליטופים ובנגיעות קלות, ועם הזמן, בצורה הדרגתית, יגיע גם המגע המיני. בנוסף, חשוב שהאישה לא תזניח את עצמה ולא תישאר כל היום בטרנינג. היא צריכה קודם כל להשקיע בעצמה ולהתחבר לגופה ולמיניותה. אם יש בעיה במיניות, הדבר משפיע על הקשר הזוגי, ולכן אם לאחר שנה עדיין יש בעיה בחשק המיני, מומלץ לפנות לטיפול זוגי מיני ולעבוד על הקשר“.
ישנם זוגות שמייחסים את הבעיות שיש ביניהם בשנה הראשונה שאחרי לידת הילד הראשון לקשר הלא בריא ממילא שלהם, וטוענים שהקשר היה שובק חיים מתישהו, בלי קשר לפעוט שצורח בעריסה.
"המצב האידיאלי הוא שאין הפתעות בזמן אמת, אך לצערנו זה לא מציאותי“, אומר רנדי טישלר, פסיכותרפיסט, מטפל זוגי מוסמך ומגשר משפחתי. "אנחנו בוחרים בבני זוג מתוך חישובים ודחפים מורכבים, שרק חלק קטן מהם לגמרי מודעים. בנוסף, אנחנו מפתחים ערכים וציפיות לגבי תפקודנו בעתיד, ואז מגלים שצרכינו אחרים. זה נכון גם אצל הגבר הסטריאוטיפי, המסור יותר לקידום הקריירה, כמו שזה נכון אצל האישה שלא מצליחה לוותר על השליטה סביב הילד“.
ואם מחליטים להתגרש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית?
"ההחלטה להתגרש היא קשה והרת גורל, ורצוי לקבלה עם מודעות מרבית. למטפל זוגי יש את הכישורים והניסיון לעזור לזוג לחשוב באופן מעמיק על מצבו וצרכיו. בנוסף, יש מטפלים זוגיים שהם גם מגשרים, אשר מתמחים בעזרה לזוג על מנת להגיע להסכמות סביב תנאי הפרידה, כולל משמורת והסדרי ראייה, וגם הסדרים כלכליים. מגשרים שהם גם מטפלים משפחתיים מביאים ערך מוסף בקבלת החלטות שייטיבו עם הילדים, והם יכולים אף להיפגש עם הילדים כדי לעזור בהסתגלותם למציאות החדשה“.
כיצד הדרך שבה מתגרשים משפיעה על בני המשפחה?
"מכלול הקשר בין הורים לילדיהם מהווה מערכת, אשר כל חלק ותהליך בתוכה משפיע על האחרים - בין אם ההורים גרים יחד או לא. כאשר מי מההורים יוצא מתהליך פרידה חלש או ממורמר, גם הילדים וגם ההורה השני סובלים מזה. לכן, בחירת הדרך שבה מתגרשים היא החלטה קריטית, ורצוי מאוד לערב בה גורמים טיפוליים אשר יכוונו לטובתם של בני המשפחה“.
גירושים משפיעים על ילדים בכל גיל, גם אם הם עדיין קטנטנים מכדי לבטא את תחושותיהם. לדברי מיכל דליות, "תינוק בן יומו - ועד גיל שנה עדיין ניתן לראותו ככזה - אשר חווה שינוי במסגרת חייו, לא יודע למה לשייך את זה. לדעתנו, הוא מקבל את נסיבות חייו כעובדה ולא תוהה על זה יותר מדי. אם הוא היה רואה את אבא בדרך כלל בערבים ומעט בבוקר - עזיבת האב את הבית תגרום לו געגוע, אך תוך כמה שבועות הוא יתרגל לפגישות המוסדרות. אם אמא היא זו שהיה קשור אליה והיא זו שתיעדר מחייו באופן קבוע, הוא בהחלט יכול לחוש תחושה של נטישה. גם תחושה זו תהיה זמנית, וההשפעה העיקרית על הילד תהיה מעצם החיים כילד גרוש ולאו דווקא מעצם הגירושים והפרידה“.
אולי הפתרון הוא לדחות את מועד הפרידה?
"אם קיימת החלטה להתגרש כי התנאים לא מאפשרים יותר חיים משותפים, אין טעם לדחות פרידה. בכל גיל יש לזה השפעה על הילד, ואין השפעה טובה יותר או טובה פחות. אם זה לא הולך, לא כדאי להשאיר את הילד לגדול בתוך מודל של זוגיות רעה - הרי גם לזה תהיה השפעה ארוכת טווח.
"חשוב לומר לילד משפטים פשוטים כמו ’זה הבית של אבא/אמא מעכשיו‘ או ’אתה הולך לאבא/אמא ושם תשחק איתו/ה‘. זה צריך להיות פשוט וברור לילד. אין טעם להיכנס לעומקי רגשות והסברים כי התינוק, בגלל גילו הצעיר, אינו מסוגל לתפוש רעיונות מופשטים. הסבר של ’אמא ואבא לא חברים יותר‘ אינו תקף בסיטואציה הזו“.
האם בגיל כה צעיר אפשר לקבוע משמורת משותפת?
"מעורבות שני ההורים בגידול הילד חשובה מאוד. הילד לומד מהוריו על מיגדר, על זוגיות, על הורות ועל סמכות. כאשר שני ההורים בתמונה, יש איזון ביצירת המודל. יש חשיבות רבה מאוד לכל אחד מההורים בחיי הילד. אולם, יש כבר מחקרים המוכיחים כי משמורת משותפת אינה מועילה לילדים.
"המחשבה היום היא שילד צריך עוגן, בית משלו, סביבה מוכרת וקבועה, שבתוכה יעביר את חייו. במקרה שההורים הגרושים גרים ממש באותו שכונה, אפשר להחליט על גידול משותף. אין היום הוכחה לכך שלילד טוב יותר להעביר חצי חיים במקום אחד וחצי חיים במקום אחר, להיפך“.
ד“ר קגן נפגשת מדי יום עם אנשים שהחליטו להתגרש, ומדגישה כי הדבר החשוב ביותר הוא להיפרד באופן שימזער פגיעה בילד. לדבריה, "פעם לא התגרשו בגלל הילדים, והיום מתגרשים בשביל הילדים. ישנם זוגות שנמצאים בתחרות ומנסים לפגוע אחד בשני דרך הילד, לדוגמה האבא מחליט לקחת את הילד מתי שהוא רוצה ומשבש לו את השגרה החשובה כל כך בגילאים אלו. מה גם שהילד לא מבין לאן אמו נעלמה פתאום. לפרידה יש השפעה מיידית על הילד בכך ששגרתו משתנה, אך עם הזמן הדברים נהיים קבועים וברורים יותר“.
החלטתם סופית להתגרש? הנה הסדרי הראייה המקובלים כיום:
גורם נוסף שצריך לקחת בחשבון לפני שמתחיל תהליך הגירושים הוא ההסכם שייחתם בין בני הזוג, במיוחד אם מדובר בפרידה שתיעשה במקרים שבהם, למשל, האם מחליטה להפסיק לעבוד או לצמצם את אחוזי המשרה שלה כדי להיות יותר זמן עם הילד, מה שישפיע על הכנסתה.
"אין צורך למהר לגשת להליך של גירושים, שהוא הליך כואב וקשה. כדאי להתייעץ קודם עם פסיכולוג או מטפל זוגי,“ אומרת עו“ד אירית רייכמן, בעלת משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה וירושות. "אולם לאחר שההחלטה הסופית התקבלה, מומלץ להיפגש עם עורך דין באופן מיידי, לפני שפניתם לבן הזוג ושיתפתם אותו ברצון להיפרד“.
מה מגמת בית המשפט כיום בנוגע להסדרי ראייה של האב?
"על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קטין עד גיל שש יימצא אצל אמו, ולכן בדרך כלל מקובל שכאשר הקטין הוא מתחת לגיל שנה - הוא יהיה במשמורת האם, ואילו האב יוכל לקחת את הקטין להסדרי שהייה אצלו - מקובל פעמיים בשבוע אחר הצהריים ובכל סוף שבוע שני.
"עם זאת, לאחרונה בתי המשפט החלו במגמה להכיר בזכותו של האב להיות הורה מעורב בחיי הקטין ופעיל, ולכן הרחיבו את הסדרי השהייה של האב עם הקטין אף מעבר לכך - שלוש פעמים בשבוע ולעתים אף לינה באמצע השבוע. זאת, למרות גילו של הקטין ובכפוף לכך שאיש מקצוע אכן בדק את הנושא לעומק. לעתים בית משפט מפנה את הצדדים לבדיקה מקיפה יותר שנקראת בדיקת מסוגלות הורית“.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם