משפחה בהפרעה, אבל עדיין משפחה: הטור של טל בשן
לכבוד יום המשפחה, טל בשן מהרהרת על התא המשפחתי שמשנה את פניו ועל אתגרי ההורות החדשים. האם מקומה של המשפחה בחיינו יישאר מרכזי כשהיה?
מתרחקים מהתדמית הסנטימנטלית. שאטרסטוק
עשרות אלפי משפחות שבהן מגדלים את הילדים שני אבות, או שתי אמהות, או גבר ואשה שחברו יחד בהסכם רק כדי להוליד ילד, ועשרות אלפי משפחות חד הוריות, מבחירה או כתוצאה מגירושין, מעידים על מה שכבר מוכר כתופעה עולמית: התא המשפחתי משנה את פניו, מאתגר אותנו להיפתח ולחשוב קצת אחרת ומתרחק מהתדמית הסנטימנטלית של אבא - אמא ושני ילדים (וכלב) שמפרסמים קוטג' או מכונית משפחתית (ובל נשכח, גם הקוטג' כבר עבר כמה טלטלות...).
מצד שני, ילדים נשארים ילדים, וצרכיהם הבסיסיים של גורי המין האנושי לא השתנו. מעניין, ואולי קצת מרגיע, להיווכח שרוב האתגרים והבעיות בגידול ילדים נותרו בעינם - בעיות של הצבת גבולות לצד אמפתיה, התמודדות עם גיל ההתבגרות הבעייתי תוך שמירה על יחסים טובים עם המתבגרים, והתמרון המתמיד בין משפחה לעבודה.
אליהם נוספו
עם הזמן אתגרי הורות חדשים, כפי שתוכלו לקרוא בכתבה על דור ה- Z (הדור שבא אחרי דור ה-X) המתפרסמת בגיליון פברואר של "להיות הורים" - על הילדים שנולדו עם מסך וטלפון נייד ביד, ולנו לא נותר אלא לדעת למנן ולתמרן בין המסכים הדיגיטליים, שהרי את הקדמה אי אפשר לעצור.
ואחרי כל זה - אפילו מבט חטוף בסרטים הבולטים של השנה, מאשר את מה שאנחנו חשים אינטואיטיבית: מג'ורג' קלוני, האב התלוש העובר טרנספורמציה בדרמה "היורשים" ועד לארבעת ההורים המתוחים ומשתדלים מדי ב"אלוהי הקטל"; מהיחסים הבעייתיים בין האב לבן ב"הערת שוליים" ועד למשפחה המנוכרת והאב המחפש קצת חום ב"נשים מהקומה השישית" - בסופו של דבר מקומה של המשפחה בחיינו - לא חשוב איזו, נותר מרכזי כשהיה וההורות מתבררת שוב ושוב כתפקיד המאתגר, הקשה והחשוב ביותר של חיינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם