אל תיגע לי בזמיר: ספרי ילדים הופכים לאפליקציות
אנשי החינוך עדיין מתלבטים, אבל עם זאטוטים מאושרים לא מתווכחים: ספרי הילדים נעלמים מהמדפים ועוברים לאייפד
דור שלם יושב ומסתכל בהשתאות על הדור הדיגיטלי הנוכחי שעובר טרנספורמציה, מגדל אגודלי ענק ויודע מה זה "טאץ'". הכל כבר נאמר על האינטרנט: שהוא שואב, שהוא מציע המון מידע ומעט מאוד ידע, שהוא עלול לפגום ביכולות חברתיות. אבל מה קורה כשגם הספרים מאבדים את צורתם המקורית והופכים לאפליקציה?
בזמן שמדפי הספרים הולכים ומתכווצים, יותר ויותר זאטוטים אוחזים ביד סמארטפון או אייפד במטרה אחת - לקרוא ספרים. תחום אפליקציות ספרי הילדים הולך וגדל בעולם הודות למאות אלפי אפליקציות לילדים למכשירי המגע, וגם ישראל עושה צעדים קטנים ובטוחים בדרך להמרת הספרים לדיגיטליים. "ד"ר סוס", ספרי דיסני, "רחוב סומסום", אגדות ילדים אהובות וספרים נוספים, חדשים וישנים כאחד, כולם שם.
בספריית אצבעונית יצרו עבור מסכי מגע את הספרים "מעשה בחמישה בלונים", "ברכבת יושבת ארנבת", "הבית של יעל" ואחרים, ובין ספרי הספרייה הקטנה, שמיועדים למסכי מגע, נמצא "בוא אליי פרפר נחמד".
בספרים של מיזם "עברית לילדים" אפשר לקרוא את "סיר הסירים" מאת אלונה פרנקל, את "איה, אווץ, אווה" מאת רינת פרימו, את "תזמורת מפלצות הקצב" ואת "פילים בכל הצבעים" מאת אמי רובינגר, את "ציפור הנפש" מאת מיכל סנונית וספר פאזל של שירי חיים נחמן ביאליק.
הרעיון שעומד בבסיס האפליקציות הללו הוא לקחת ספרי ילדים אהובים ומוכרים ולהפוך אותם לספר דיגיטלי אינטראקטיבי המשלב אנימציה, הפעלות, צלילים, קריינות, משחקים ועוד. בכל ספר כזה, שמחירו בדרך כלל 7-4 דולר, משולבים גם משחקים, כמו משחק זיכרון עם איורים מתוך הספר ומשחק "סיימון אמר" שמבקש מהילדים לחזור על הצלילים שמושמעים להם.
עופרי אבגי, בת 12 מבית גמליאל, נוהגת להקריא לאחיה מיכאל, בן 7, ואורי, בן 3, ספרים באייפד. "זה בילוי משפחתי", היא אומרת. "אפשר ללמוד מזה הרבה וזה נוח מאוד. נגיד שאת יוצאת לטיול - הרי לא תיסחבי עם שלושה ספרים שאת רוצה לקרוא. את לוקחת אייפד דק, קטן וקומפקטי וקוראת באוטו. יש לנו גם ספרים באנגלית שקניתי באפסטור.
"יש אופציה של הקראה אוטומטית, יש מוזיקת רקע או שאתה יכול לקרוא לבד, ואם אתה לא מבין מילה אתה לוחץ עליה וזה משמיע לך אותה. אם יש סוג של פרח, אתה לוחץ על זה עם האצבע וזה משמיע לך את השם של הפרח. יש לזה עוד המון יתרונות, וזה הרבה יותר זול מלקנות ספר".
לא יותר כיף להחזיק ספר ולהריח את ריח הנייר?
"ספרים לא כל כך מדברים אל הילדים של היום. אני אישית בררנית מאוד בספרים, אבל אם הספר טוב אקרא אותו. יש ילדים שאומרים: ספר? לא, אין סיכוי שאני קורא".
ואת?
"תכלס זה ממש טוב. זה נותן לך מידע וממש מעשיר. במקום להגיד שספרים זה של חננות, תביאי להם את זה באייפד ואז זה נראה להם מגניב: זה טאץ,' זה אייפד, להם יש ולאחרים אין. זו דרך אחרת להציג את הספר: יותר מושכת ויותר מעניינת".
מאחורי התובנות של אבגי הצעירה מסתתרת תעשייה שלמה. ארבע שנים בלבד חלפו מאז הוצג הקינדל - קורא הספרים האלקטרוני של חנות הספרים המקוונת אמאזון - לשוק האמריקאי לראשונה ואזל מהמלאי בתוך שעות ספורות. היום כבר אפשר לקנות ספרים דרך אפליקציות רבות ושונות, ולקבל אותם היישר אל המכשיר בתוך שניות.
מיכל שומר, שותפה ב"עברית לילדים" מבית עברית - קורא אלקטרוני לספרים דיגיטליים בשפת הקודש - אחראית לעיבוד הספרים ולהפיכתם לאפליקציה האינטראקטיבית. "התהליך הראשוני אורך כמה ימים," היא אומרת. "אני מקבלת לידיי את הספר המקורי, מתעמקת בו ולומדת
"לאחר מכן מתחיל תהליך ממושך ודי מפרך של פגישות עם אנשי הפיתוח ועם בעלי הזכויות, ועיצוב התסריט בהתאם למגבלות כאלה ואחרות, רעיונות חדשים וכדומה. בדרך כלל הסופר והמאייר מלווים את התהליך, וגם בדעתם יש להתחשב. בהמשך, אנשי הפיתוח והאנימציה נכנסים לעבודה, ובתוך כמה שבועות משלימים את היישום. לאחר מכן מתבצע תהליך של בקרת איכות וקבוצות מיקוד של ילדים. כשהם אינם יכולים להניח את המכשיר, אנחנו מבינים שיש לנו ביד אפליקציה מנצחת".
מה הערך המוסף שבהפיכת ספר לדיגיטלי? הרי חלק מהעניין הוא בשמירה על המקור.
"רבים מבכים את מותו של הספר המודפס לטובת הגרסה הדיגיטלית. ובכן, אני רואה בכך כלי דווקא להעצים את הספר ולחבב אותו יותר על ילדי המאה ה.21- לשם כך אני מקפידה מאוד על איזון בין החלק הסיפורי והמשחקי.
"כדי ללכוד באמת את תשומת לבו של הקורא הצעיר בימינו, יש לספק לו סוג של משחק או אתגר. המשימה הלא פשוטה שלי היא לשמור על כבוד למילה הכתובה ולרוח הספר. פעמים רבות אני משתדלת שהאינטראקציה תפתח כיוון חדש, שהילד לא דמיין כשקרא את הטקסט - ובכך תורמת ליצירתיות שלו. ספר דיגיטלי יכול להיות גם כלי מצוין ללימוד קריאה, מספרים, צבעים וכדומה בדרך משעשעת וקלילה תוך כדי משחק".
גם רובינגר, שכתב ואייר את הספר "תזמורת מפלצות הקצב" (הוצאת כתר), מבסוט מהסידור. "אני מתרגש ושמח לקראת צאת האפליקציה החדשה. אני חושב שהספר מתאים מאוד לאפליקציה משום שהוא עוסק בכלי נגינה, ובספר רגיל אין אפשרות לשלב סאונד. כאן הילד שמשחק יכול לבנות לעצמו תזמורת לפי החלטתו".
אמנם הדור הצעיר מתלהב מהמשחקיות של הספרים החדשים, אך נראה שאנשי חינוך ופסיכולוגים עדיין מתחבטים בסוגיה. "במעבר גורף מספרים לאייפדים עלול להיווצר פספוס גדול מאוד", מציינת רונית שרף, פסיכולוגית התפתחותית בכירה במרכז לפיתוח מקצועי בבית הספר ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים.
"בקריאת ספר אמיתי קיים ממד של קשר בינאישי בין ההורה לילד שלא קיים באייפד. בהקראת הסיפור ישנו עולם שלם של מגע - הנגיעה בכריכה, ההתכרבלות הפיזית על ההורה. זו תחושה שעליה נבנית החוויה האמיתית שלנו כילדים. סיפור לפני השינה הוא לא רק אמצעי לרכישת ידע, אלא אמצעי לעצור את היום, להיות יחד, לדפדף קדימה ואחורה. קיים גם פער דורות טכנולוגי בין ההורים לילדים. חלק גדול מההורים אינם מצויים בפלאי הטכנולוגיה וישאירו את הילדים עם האייפד לבד, וזה לוקח משהו מחוויית הקשר והמעורבות. הרי היום גם ילדים בני 3 משחקים באייפון, אז מה, נוותר על הצעצועים ועל תחושת המגע? הרי זה כל כך חשוב. אין ספק שהמגע והתחושה הם אלמנטים שחסרים מאוד במרחב הווירטואלי".
ראש המרכז להורות ולמשפחה בבית הספר ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים, צאלה מיינרט, דווקא מזהה יתרונות שבאים לידי ביטוי בחשיפת הילדים לקדמה ולעולם המבוגרים, בעיקר בהכשרתם מגיל צעיר מאוד לשימוש במדיה ההולכת ומתפתחת. "מנגד," מסייגת מיינרט, "האייפדים שוחקים את סוגיית 'עם הספר' ועלולים לבטל תרבות שלמה שגדלנו והתחנכנו עליה. תרבות שכוללת את המגע הבלתי אמצעי עם הדף הכתוב, את ההתעסקות עם הספר עצמו, ההליכה לספרייה, תהליך החיפוש אחר הספר".
יש מחיר לשימוש באייפד במקום בספר?
"כן. השילובים בין חינוך לטכנולוגיה והתלות של האחד באחר יעמידו דור שיתכוונן לגמרי לעולם המחשבים ופחות לתחומים ההומניים, והם ייפגעו מכך בצורה משמעותית. יש כאן גם חשש למשהו שיעצים את הפערים בחברה כי עדיין מרבית הילדים אינם ילדים שגדלים על ערכי הגאדג'טים הדיגיטליים, ובדור הביניים זה עלול להעצים את הפערים בין בני הנוער".
כנסו לפייסבוק של להיות הורים והשארו מעודכנים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם