המומחה ענה: לימודים עם הפרעת קשב וריכוז
איך יודעים אם הילד סתם מפונק? לאיזה גורם מקצועי אפשר לפנות? ומה ההורים ובני המשפחה יכולים לעשות?
איך להבדיל בין שעמום להפרעת קשב? צילום המחשה: SXC
ליאור יואל: הטיפול התרופתי בהפרעת קשב וריכוז נעשה על ידי רופא ולא פסיכולוג. להפרעת קשב בסיס ביולוגי וזו הפרעה נוירו-התפתחותית. רופא שמאבחן ומטפל בהפרעת קשב וריכוז בילדים יכול להיות רופא התפתחותי עם מומחיות בכך, נוירולוג ילדים, או פסיכיאטר ילדים ונוער.
איפה עובר הגבול בין הפרעת קשב וריכוז לבין שעמום?
ליאור יואל: על פי פרופ' ראסל בארקלי שנחשב למומחה הבכיר בתחום בעולם, וגם על סמך ניסיוני, הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה אמיתית. ADHD (המונח המקצועי להפרעת קשב וריכוז) היא ליקוי אמיתי ולעתים מכשול שעלול להיות שובר לב. לשעמום יכולות להיות סיבות רבות שעשויות לנבוע ממאפיינים שונים של הילד וסביבתו. לעומת זאת, להפרעת קשב וריכוז קריטריונים ברורים: לקות בקשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות. לא כל ילד משועמם יהיה אימפולסיבי.
אם ההערכה היא שבכל כיתה ארבעה עד שישה ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, מדוע המורים לא עוברים השתלמות וליווי מקצועי להתמודד עם הבעיה? האם ידוע לך אם משרד החינוך מתכוון לעשות משהו בנדון או שהלחץ לספק ריטלין אמור לפתור למורים את הכל?
ליאור יואל: למיטב ידיעתי, המורים עוברים השתלמויות בנושא. אני מודע לבעיה שאת מדברת עליה וזוהי נקודה מורכבת. בהיבט הזה ישנו חוק השילוב, שאמור לענות על חלק מהקשיים של התלמידים עם הפרעת קשב וריכוז. נוסף על כך, אפשר לבנות תוכנית טיפולית בביה"ס עם המחנכת ובליווי היועצת, מנהלת בית הספר, רכזת מתי"א (מרכז תמיכה יישובי אזורי) והפסיכולוג החינוכי של ביה"ס.
היום כמעט כל ילד שני טוען שיש לו בעיית קשב וריכוז. כיצד אפשר להבדיל בין ילד מפונק או כזה שחונך כחסר סבלנות לבין ילד עם קושי אמיתי? האם מספר הילדים עם בעיות קשב וריכוז גדל במאה ה-21?
ליאור יואל: ישנם מצבים רבים שאינם ADHD, אבל יכולים להראות כך. כדי להבחין האם מדובר בהפרעת קשב וריכוז או ויתור עצמי שאפשר להגדיר כקושי רגשי, חשוב לערוך מבחן פסיכולוגי מקיף המתמקד בין היתר בתחומים קוגניטיביים, לימודיים, רגשיים, התנהגותיים וסביבתיים. בעזרת אבחון והערכה יסודיים אפשר להגיע ולהבדיל בין השניים.
הבעיה היא שאין גורמים ברורים שמרכזים את הטיפול בילדים עם הפרעות קשב וריכוז. לא תמיד הגורמים בבית הספר יודעים איך לגשת או מודעים להבדל בין סוגי ההפרעות השונות. מהם הגורמים המקצועיים שאמורים לטפל בבית הספר או במקומות האחרים? למי פונים?
ליאור יואל: כפסיכולוג חינוכי אני נוטה לומר שאפשר להתייעץ עם פסיכולוג בית הספר או פסיכולוג חינוכי. פסיכולוג שכזה הוא גורם חיצוני לביה"ס שמכיר את המערכת וההפרעות השונות על סוגיהן. יחד עם זאת, ישנם כיום תחומי טיפול ומומחיות רבים, כמו גם מטפלים רבים שלמדו
את תחום הפרעות הקשב והריכוז ויכולים לעזור.
בכל הקשור להיבטים רפואיים ואבחנה רפואית, או קשיים תפקודיים ורגשיים נלווים, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל: נוירולוג ילדים, רופא התפתחותי או פסיכיאטר ילדים. הכול בהתאם למצבו ומורכבות הקשיים של הילד.
מהן האפשרויות להתמודדות פרט לגורמים מקצועיים? האם ישנם דברים שההורים או המשפחה יכולים לעשות אם הילד מאובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז? לא נראה לי נכון להטיל הכל על המערכת. איפה התפקיד שלנו?
ליאור יואל: ישנם דברים רבים שהורים ומשפחה יכולים לעשות. קודם כל, חשוב להכיר את הילד מצד אחד ואת הפרעת הקשב, ומצד שני להבין כיצד היא משפיעה עליו ועל המשפחה. אחרי שיודעים זאת, אפשר להתייחס ליכולות ולצרכים של הילד מחד, וליכולות ולצרכי המשפחה מאידך ולבנות תוכנית פעולה.
לגבי ספרים, ישנה רשימה ארוכה של ספרים בעברית ובאנגלית. "לשלוט ב-ADHD" של ברקלי הוא אחד מהם. ריפוי ADD של ד"ר דניאל אמן הוא ספר נוסף. בישראל גם נכתב ספר ששמו "לחיות עם הפרעת קשב וריכוז ADHD".
ליאור יואל הוא פסיכולוג חינוכי, מנהל פורום לקויות למידה בפורטל אביליקו (abiliko.co.il)
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם