לנצ'יה דלתא מציגה: היפה והחיה
לנצ'יה דלתא היא שילוב בלתי אפשרי של סופיה לורן וארנולד שוורצנגר - יפהפייה עטוית אביזרים (דש-בורד בגימור עור, תא קירור קטן לנהג, מחשב דרך ומצלמת רוורס) וחיית טרף אימתנית ומהירה 1,742 (סמ"ק, טורבו, 200 כ"ס, 7.4 שניות מ0- ל100- קמ"ש). החיים בסרט
מה לעשות, אני לפעמים זורק בקבוקי פלסטיק למושב האחורי ומפזר פירורי במבה ליד מוט ההילוכים, ופה מדובר ברכב שצריך להתנהג אליו בכבוד. לאהוב, לחבק, לרחוץ אותו עם מטלית רכה בשמפו נגד קשקשים. זו לנצ'יה, יפה כמו סופיה לורן ועדינה כמו ארנולד שוורצנגר.
הלנצ'יה הזאת מטעה. לא סתם עשיתי את החיבור הבלתי אפשרי בין הגברת לורן לגבר שוורצנגר. היא יפה מאוד, אבל לא יופי מנקר עיניים. היא יפה במובן הנעים של המילה. גב מעוקל, גג כהה, גוף בהיר, גריל מכובד, תא מטען לא גדול במיוחד. אבל כמו שתבינו בהמשך, זה לא אוטו לעשות איתו קניות בשוק ולפזר בטעות את הדג המלוח או לשפוך את השמן על ריפודי העור. זהו רכב שנולד לנסוע, והשאר מיותר בהחלט.
אז בואו נמשיך ברשותכם את הצגת הגברת, ולא נפסיק את התיאור כתוצאה מהתלהבות ילדותית.
נכנסתם לרכב והתחלתם למצוא ערימת צעצועים נפלאה. דש-בורד בגימור עור, תא קירור קטן לנהג, מחשב דרך ומערכת שמע. מצלמת רוורס, חיישני רוורס ומושבים אחוריים מתכווננים. השמשות מאחור כהות, וכאב לילדים אני אומר שמדובר בשיחוק רציני. אני לא יודע כמה פעמים יצא לכם לשמוע את המשפט 'אבא, השמש מפריעה.' אצלי זה בערך בכל נסיעה. במשך חצי שעה רק שיחקתי עם האביזרים הטקטיים ושאלתי את עצמי בשביל מה בכלל באתי - חתונה, לוויה, מילואים? אה, בשביל לנהוג. וואלה.
נכון שאפשר לחבר כיסא לילדים, אבל מיותר לקחת אותם לסיבוב. ברכב הזה כדאי לנסוע לבד, סוליקו, או בזוג אם אתם חברים בצוות שודדים סטייל בוני וקלייד, כי כשלוחצים על הגז כל היופי משנה פנים והופך לחיית טרף. ברצינות. נסענו ביום שישי לאירוע משפחתי. לבושים יפה, מצוחצחים ורחוצים. בעיר עוד לא הרגשנו כלום - הגה רך כמו שמערבלים קצפת במיקסר, התנהגות של כוכבנית הוליוודית.
ואז הגענו לכביש המהיר ונתתי לחיצה קטנה על הדוושה. הילדים מאחור נצמדו לשמשה האחורית כמו בסיבוב על האנקונדה בלונה פארק. הבן שלי צעק בהיסטריה 'אבא, לאט!'. עקפנו מכוניות כמו במשחק פלייסטיישן, ואם לא היה שם רמזור היינו עוברים את מהירות האור. את הקול בכלל לא ספרנו. זה לא צחוק. מנוע 1,742 סמ"ק, טורבו בנזין, 200 כוחות סוס, 6 הילוכים. היא מגיעה ל100- קמ"ש תוך 7.4 שניות. ניסיתי, ויש אמת בפרסום.

למחרת, אמרתי, ניסע לירושלים, נראה אותה בבוקר על כביש פתוח. הפעם שמתי על הילדים קסדות ואת אשתי ציידתי במיגון של שחקן פוטבול. בדקנו שכל 8 כריות האוויר נמצאות במקום - אולי אפילו,10 לפחות לפי ספירה שערכתי - ויצאנו לדרך. ברכב הזה, מלבד העובדה שהוא מאיץ כמו מטורף, יש לחצן ספורט שמושך את ההילוכים עד שהם מאדימים ממאמץ, ההגה הופך לקשה מעט יותר, המתלים משנים את קשיחותם הטבעית. המכונית הזאת, כפי שאמרנו, מפחידה בביצועיה.
אם עד עכשיו לא השתכנעתם, יש גם מעבר להילוך ידני לחובבי האקסטרים. דחיפה של המוט שמאלה ואפשר לשחק בכיף בהילוכים. אבל הצ'ופר הגדול הוא האפשרות להעביר הילוכים מההגה. שני פליפרים קטנים בצדדים - בימני מעלים, בשמאלי מורידים. תענוג.
את העליות לירושלים המכונית לא ספרה. היא לקחה אותן כמו שהיא לוקחת ירידות. יש לה אחיזת כביש כמו של מגנט למקרר. היא נוחה כל כך שאתה בכלל לא חושב שהיא יכולה להיות מסוכנת, וזה מה שמפחיד. הבת אלף הזאת היא שד. לכן עם המהירות והביצועים האלה לא בטוח שהיא מתאימה לנו בארץ שבה הכבישים צפופים והמהירות מוגבלת. אני יכול לראות אותה טסה בגרמניה ועפה באיטליה, 6 מסלולים ישרים בדרך להמראה, אבל לא בפקק בנתיבי איילון עם לחות וצפירות מאחור.
יפה, נוחה ומעוצבת כל כך, אבל לא תראו הרבה כמוה בכבישים. בסך הכל כמה מאות נמכרו עד עכשיו, כי היא די נופלת בין הכיסאות - לא בדיוק יוקרה וגם לא עממית.
לקחתי אותה לסמי שמש, הבעלים של מוסך אמיר בתל-אביב. במשך 15 שנה בשנות ה-80- וה-90 הוא נסע על לנצ'יה ועל אלפא, אמר עוד בהקדמה שהן מבחינתו עולם אחר בנהיגה - כיפיות וצעירות.
"מדהימה," הוא אמר כשסיים סיבוב קצר סביבה, "סקסית, כיף לשבת בה. רק מה, לתקן אותה לפעמים זו בעיה. החלקים יקרים. זה לא כמו במאזדה ובפורד הפופולריות יותר".
אמרתי שאני חייב למצוא ריג'קטים נוספים כי חלפים זה בקטנה. מה, רק ניתן שבחים, נספר שכולם במשפחה התחננו שנשאיר את הרכב אצלנו, שניסיתי לעבור את הגבול לירדן ולערוק לסוריה? אז קודם כל, במדד זיהום האוויר היא נוגעת במסגרות האדומות, דרגה ;11 על תא המטען כבר אמרנו שהוא לא גדול; והיא לא זולה, בטח לא לכל כיס ולא לכל אחד, ואם תחפשו טוב תמצאו דברים די אטרקטיביים בשוק הרחב. אבל עדיין, בלילה חלמתי על לנצ'יה דלתא. מת על לורן, מעריץ את שוורצנגר.
