"מה שקורה בענף דומה לברית מילה: הגדולים שמחים ולקטנים מקצצים"
המלחמה של הרשתות בבעלי הקניונים זוכה לרוח גבית משותף מפתיע: אליעזר רם, מנכ"ל קניוני קבוצת אשטרום. רם מעלה הצעה תקדימית להגבלת דמי השכירות תוך התאמתם לפדיון החנות, חושף את ההתנכלויות לבעלי רשתות שלא מיישרים קו עם הקניונים ומודה בטעויות באפיזודה הקצרה עם קיקה
במשך שנים הם הוציאו קיטור דרך כלי התקשורת, ללא עשייה ממשית נגד מה שהם מכנים התעמרות, אבל לאחרונה התאגדו בעלי הרשתות השוכרות חנויות בקניונים כדי לפעול נגד הכוחניות אשר לטענתם מופעלת עליהם בכל הנוגע לתנאי השכירות.
המהלך מגיע על רקע קריסתן של רשתות אופנה בולטות ומצבן הכלכלי הרעוע של רבות אחרות, והוא זכה לגיבוי מכיוון מפתיע: אליעזר רם, מנכ"ל קניוני קבוצת אשטרום ומנכ"ל הקניונים הוותיק ביותר בישראל, העומד בראש קניון בת ים זה 20 שנה.
"שכר הדירה ודמי האחזקה והניהול בקניונים חייבים לעבור רביזיה משמעותית", הוא אומר, "השיטה הנוכחית מבוססת על הנחתות, על קפריזות ועל ניצול הזדמנויות מצד מנהלי הקניונים. יש להמירה בתגמול על-פי ביצועי הקניונים, על בסיס נוסחה קבועה והגיונית, שלפיה סך כל התשלומים של רשת לקניון לא יעלה על 18% מהפדיון השנתי הקלנדרי של כל חנות וחנות".
איך הגעת למצב שבו אתה יוצא נגד עמיתיך מנהלי הקניונים?
"אני שומע את הזעקה של בעלי הרשתות וחרד ממה שעלול לקרות כאן אם המצב לא ישתנה. הבעיה היא לא של הרשתות הבינלאומיות או של הקבוצות הגדולות כמו פוקס וקסטרו. אלה רשתות בעלות יכולת ספיגה, וגם אם המחזור שלהן יירד ב-10% לא יקרה להן אסון. הקושי הממשי הוא של רשתות הביניים שאו-טו-טו ייעלמו מכל המכות שהן חוטפות. לאחרונה קרסו רשתות רבות כמו גריפ, בוניטה ומיש מיש, ואני יודע על 12 רשתות נוספות על המדף שאין איש שיקנה אותן".
אולי צריך שיישארו רק קבוצות קמעונאות גדולות?
"בשום אופן לא. מי שישלם את המחיר על כך הוא הצרכן הישראלי. ככל שיהיו יותר רשתות הצרכן ייהנה יותר מתחרות. זה אינטרס של הרשתות הגדולות, אבל מי שצריכה לזהות את הבעיה ולמנוע אותה היא המדינה, והיא צריכה לעודד את הרשתות הקטנות והבינוניות".
האם יש לרשתות האלו זכות קיום כלכלית?
"במקרים רבים הרשת הבינונית או הקטנה לא מקבלת תמורה נאותה לסכומים שהיא משלמת לקניון. שכר הדירה של הרשתות האלו הוא לא פועל יוצא של התמורה שהקניון נותן להן, והוא מגיע ליותר מ-20% ואף ל-40% מהפדיון. במצב כזה הן לא יכולות להתקיים ומנהלי הקניונים צריכים להבין את זה".
האם הפתרון הוא לא סגירת חנויות בקניון שגובה שכ"ד לא סביר?
"אתמול דיברתי עם בעל רשת שביקש שאפעל למענו מול אחת משתי קבוצות הקניונים הגדולות. לוקחים ממנו שכ"ד של 25% מהפדיון, ויש לו חנות שבה הוא מפסיד כל חודש. הבעיה היא שהוא שוכר באותה קבוצה שתי חנויות במיקומים טובים, והיא מאלצת אותו לשכור שטחים בעוד 4 מיקומים לא טובים ולשלם עבורם מחירי שיא. כשהוא מעלה את האפשרות לצאת מהחנות ההפסדית, רומזים לו שאם יעשה זאת הוא יעוף מהמיקומים הטובים שיש לו באותה קבוצה".
איך זה שאף אחד לא אומר את הדברים בגלוי?
"מה שקורה בענף דומה לברית מילה: הגדולים אוכלים ושמחים ולקטנים מקצצים. הקמעונאים הגדולים מקטרים על עזריאלי ועל מליסרון מאחורי הגב, אבל בכנס השנתי של הענף מחייכים אל הקבוצות ואומרים להן שהכל בסדר, במקום להיות הראשונים שדורשים מהן שקיפות ושייפסק המצב הנוכחי שבו דברים נעשים במחשכים ועל בסיס קשרים אישיים".
מה נעשה במחשכים?
"יש מקומות שבהם מנהלי הקניונים או הקבוצות מקבלים משכורות עתק ובונוסים שמגיעים מדמי הניהול שהרשתות משלמות, ללא שקיפות. ברגע שמאחדים את השכירות ודמי הניהול וקובעים רף עליון, נשאר רק לקבוע מה בעל הקניון חייב להפריש לטובת אחזקה ומה סכום המינימום שיוציא על קידום מכירות, כי שם אפשר לעשות הרבה מונקי ביזנס".
למה הכוונה?
"ייתכן שבתקציב הניהול קובעים ש-15% יוקדשו לקידום מכירות, אבל בפועל מוציאים רק 7% ואת היתר לוקחים כבונוס, ואף אחד לא יודע על זה".
האם הקניון לא מחויב לפרסם לשוכרים דוח הוצאות שנתי?
"יש כאן חטא על פשע. החובה הזאת מופיעה אצל כולם בחוזי הניהול, אבל 3-4 מתוך 80-100 עושים זאת כל שנה. כל האחרים יודעים שהשוכרים מפחדים כי מנהל קניון יכול להתנכל להם אם יבקשו ממנו דוח כזה או ינדנדו לו יותר מדי".
איך מנהל קניון יכול להתנכל לשוכר שמחזיק בחוזה?
"יש סנקציות נוראיות שמנהל קניון יכול להפעיל. אפשר למצוא הפרת חוזה אצל כל שוכר 4 פעמים ביום. הוויטרינה לא נקייה מספיק - הפרת חוזה; המוכר הזיז קולב מחוץ לדלת כדי לנקות - הפרת חוזה. אין סוף. אם שוכר מבלבל את המוח למנהל קניון - הוא ימצא את עצמו בחוץ".
התחלת ליישם את המהלך שאתה מציע בקניונים של אשטרום?
"אין יישום בשטח, אבל זה תהליך שהוא תולדה של היחס של אשטרום לשוכרים לאורך שנים. אם אני רואה ששוכר מתקרב ל-20% מיוזמתי אני עושה הכל כדי להקל עליו. לא התחלתי באשטרום, הייתי בעזריאלי בעבר ולימדו אותי שצריך לסחוט את הלימון עד הסוף ולזרוק אותו. כך השוכר גם ישאיר אחריו חנות עם ויטרינה ומזגן, ואפשר יהיה למכור אותם לפראייר שיכנס אחריו. אז היו תקופות שהרווחיות של הרשתות היתה גבוהה יותר וליזמים הגיע לקבל יותר, אבל אם המצב קשה כמו היום - גם על היזם לרדת קצת".
יגידו שאתה מדבר ממקום של חולשה. שקניוני אשטרום לא ברשימת הקניונים המובילים בישראל ולכן אתה רוצה לקרוץ לרשתות.
"זה בדיוק הפוך. אין קניון מבין 5 הקניונים המובילים שחולם לגבות את המספרים שאני מציע. ההצעה שלי מאפשרת
"עם כל הדאגה לרשתות, מנהלי הקניונים מחויבים לבעלי המניות שקנו קניונים בסכומי עתק, במינוף ועל בסיס תחזית החזר השקעה תוך עשור. בשום מקום לא כתוב שצריך להחזיר השקעה תוך 10-12 שנים. מה יקרה אם היא תוחזר תוך 15 שנים ואז יוכלו להוריד לשוכרים את העלויות ב-15%-20%? מה יקרה אם ירוויחו 800 מיליון שקל בשנה ולא מיליארד שקל?
"צריך להיות גבול לעושר. אף אחד מבעלי הקניונים - אשטרום, עזריאלי, מליסרון, גזית גלוב ואמות - לא עומד בפני פירוק, לעומת רשתות קמעונאיות רבות".
קניוני קבוצת אשטרום הם חברה-בת של אשטרום נכסים בניהולו של מוטי סלע, אשר עלתה בחודשים האחרונים לכותרות על רקע סגירת חנות הריהוט האוסטרית קיקה. הקשר הראשוני בין הצדדים נוצר כשאשטרום נכסים הקימה חנות בהשקעה של 150 מיליון שקל על-פי הזמנתה של קיקה העולמית. בהמשך החליטו באשטרום לנסות את מזלם בעולם הקמעונאות ונכנסו כשותפים ב-15% לפי שווי של 73 מיליון שקל.
אלא שתוך חודשים ספורים היה ברור לכל כי לסלומון בטיטו, הזכיין שהביא את המותג לישראל, אין הגב הכלכלי הנדרש לכלכל את העסק, ואשטרום נאלצה לקחת ממנו את ההובלה תוך פרסום הערכת שווי מחודשת, שלפיה שווייה הכלכלי של קיקה עומד על אפס. כעת רם חושף כי העברת האחריות לידי אשטרום נועדה לצמצם את הנזק הכלכלי שנגרם לה באמצעות סגירת החנות.
האם לאשטרום לא היתה כוונה לשקם את קיקה?
"כשאשטרום לקחה את המושכות זה היה כדי לפרק את החברה ולמזער את הנזק. לרשת האוסטרית לא היה אכפת ממה שקרה לקיקה בישראל, ואי אפשר היה להגיע איתם להסדר טוב יותר מפירוק".
מה גרם לכישלון קיקה בישראל?
"ההחדרה של המותג לא היתה נכונה וקיקה הוגדרה כמתחרה ישירה לאיקאה בלי לחשוב על שהמחיר שונה ושיטת המכירה שונה. נוסף על כך, הרשת לא התארגנה מבחינת שירות ללקוח וכל זה גרם לאכזבה נוראית. בגלל זה קיקה שילמה בצדק את המחיר וקנתה ביושר את הפירוק שלה".
למה מלכתחילה חברת נדל"ן נכנסת כשותפה בעסקי קמעונאות?
"אשטרום נכנסה כמשכירה כיוון שהיו לה הקרקע והיכולת לבנות את החנות, והיא תפרה חליפה לחתן. אחרי כן - בפעם הראשונה ולבטח אחרונה - אשטרום חשבה שהיא יכולה להתעסק במשהו שהיא לא מבינה בו ונכנסה כשותף זוטר. אשטרום לא היתה צריכה להיכנס לזה והיתה צריכה לחשוב מראש מה יקרה למבנה, שתפור למידות ספציפיות, אם קיקה תקרוס. עובדה שהיום משקיעים יותר מ-10 מיליון שקל בהתאמת הבניין לשוכרים אחרים. למזלנו המיקום מצוין, הבניין ניתן להסבה ואנחנו יוצאים בסוף השנה לדרך חדשה. ההפסד הזה, של כ-80 מיליון שקל, יימחק בשנים הקרובות, אבל זה לקח שטוב שלמדנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם