ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ: "באחד ממשרדי הפרסום איימו לחסל אותי"

ח"כ ברקוביץ אמרה את הדברים בדיון בוועדת הכלכלה בהצעת החוק שיזמה בנושא גובה העמלות שגובים משרדי הפרסום מגופי המדיה העומד על יותר מ-25% ממחיר הפרסומות

מיה מנע | 2/8/2012 15:46 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
נושא העמלות שגובים משרדי הפרסום מגופי המדיה על פרסומת - שגובהן מגיע ליותר מ-25% מהמחיר שמשלם הלקוח על הפרסומת, הגיע היום (ה) לוועדת הכלכלה. לטענת ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ',  יוזמת הדיון, איש לא היה מוכן לגעת בנושא, מחשש להתנכלות מצד משרדי הפרסום, והוסיפה כי מאותה הסיבה נעדרו מהדיון מנכ"לים של חברות תקשורת וגופי שידור. היא אף ציינה כי "באחד ממשרדי הפרסום איימו עלי שאזהר כי יחסלו אותי".
ח''כ יוליה שמאלוב ברקוביץ'. איומים
ח''כ יוליה שמאלוב ברקוביץ'. איומים צילום: ראובן קסטרו


ברקוביץ טענה כי למרות מצבם הכלכלי הקשה של גופי השידור בישראל, הם משלמים כ-300 מיליון שקלים בעבור עמלות לפרסומות:  "הלחץ והתלות של המדיה במפרסם או פרסומאי גדול מתבטא בסכומים לא מבוטלים ובהשפעה על התוכן עצמו – היו חברות שלא הוזכרו בסיקור המחאה החברתית וזה לא היה סתם, אמצעי התקשורת פחדו לדבר על חברות שמספקות להם פרנסה", הוסיפה.

יו"ר ועדת הכלכלה שאמה-הכהן הוסיף כי הוא נחשף לנושא במסגרת הטיפול בבעיות של ערוץ 10, כאשר לצד הבעיות הרגולטוריות עלה עניין החלוקה הבלתי יעילה של עוגת הפרסום. "האצבע הופנתה באופן ישיר לחברות הפרסום, שמנצלות כוח שוק עודף וחולשה פיננסית של אמצעי התקשורת", אמר וציין כי אמצעי התקשורת הודיעו מראש שאין להם אומץ להתמודד מול המפרסמים.

בפני חברי הוועדה הציג דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, את ממצאי הדוח שכתב בנושא עמלות הפרסום ב-2007, לבקשת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שביקשה באותה העת לטפל בנושא. לדבריו, בין השנים 1995 ל-2005 קפצו מחירי העמלות ב-100%, והסכום הכולל שלהן מהווה כ-35% משוק הפרסום הכללי
העומד על  כ-4 מיליארד שקל ושוק הפרסום הטלוויזיה המוערך בכ-1.6 מיליארד שקל. שטרום העריך כי הסכום הכולל המשולם בעבור עמלות עומד כיום  על כ-250 מיליון שקל.

שטרום גם התייחס למשבר הקשה בענף השידורים בישראל ובקרב זכייניות הטלוויזיה המסחרית הנושאות בעמלה וציין כי באף שוק לא נגבים דמי תיווך של יותר מ-15%.

מנכ"ל איגוד חברות הפרסום, יגאל בראון, שלקח חלק בישיבה, אמר כי משרדי הפרסום, החברות המפרסמות וגופי המדיה, הם חזקים כאשר חלק מהמפרסמים הם גם שותפים במדיה. לטענתו, התחרות הובילה את משרדי הפרסום להתחרות בינהם מי מחזיר יותר כסף למפרסמים ואם העמלות יעלו או שההחזרים למפרסמים יופחתו, הצרכנים ייאלצו לשלם על כך בעליית מחירי המוצרים.

יו"ר הרשות השנייה, אילן אבישר, טען כי העמלות פוגעות בהכנסות של גופי המדיה וכפועל יוצא גם במחויבות להפקות מקור ובהכנסות המדינה מתמלוגים. אבישר ציין כי ההמלצה בדוח שכתב שטרום הייתה לקבוע בתקנות עמלות מקסימום, אולם "שר התקשורת הקודם והשר הנוכחי לא פעלו ולא היו עקביים ולכן לא הרגשנו צורך לטפל בזה בצורה דרמטית".

מנכ"לית איגוד השיווק, תלמה בירו, אמרה כי בינואר האחרון הייתה כוונה של המפרסמים והפרסומאים לצאת בהצהרה משותפת לשקיפות, אולם ייעוץ משפטי שקיבלו מדוד תדמור, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, הבהיר להם כי אסור להם לעשות זאת. "אין צורך בהתערבות המחוקק מאחר שהשוק רוצה להסדיר את עצמו. אנחנו נמנעים משקיפות בגלל עצה משפטית, אם הממונה על ההגבלים העסקיים היה מאפשר זאת היינו עושים זאת", טענה בירו.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים