הזקנה לא נמצאת על סדר היום העולמי
בוועידת ה-G8 ידונו בנושאים קרדינליים, אבל לאחד הדברים החשובים ביותר לא יתייחסו: הזדקנות האוכלוסייה
באמצע המאה הנוכחית פלח אוכלוסייה זה יהיה גדול ממספר הילדים שגילם מתחת ל-14, ויותר משני מיליארד אנשים בעולם יהיו בני 60 ויתר. עד שנת 2050, על-פי הנתונים, ב-33 מדינות יהיו יותר מ-10 מיליון אזרחים בני 60 ומעלה. כמו כן, בברזיל יהיו 58 מיליון, בסין 437 מיליון, בהודו 324 מיליון, באינדונזיה 70 מיליון ובארה"ב 107 מיליון מגמות דמוגרפיות אלה, המשתנות במהירות, הן ברורות מאוד, ועל כן ההשפעה של האוכלוסייה המזדקנת על היציבות החברתית העולמית ועל הצמיחה הכלכלית צריכה להיות נושא לדיון בסדר היום של ועידת ה-G8 בחודש הבא.
הסיבה הפשוטה היא שאנשים חיים זמן רב יותר, 30 שנה יותר מאשר בראשית המאה העשרים. העולם מתמודד גם עם שיעורי ילודה נמוכים באופן מדהים. שתי סוגיות אלה יחד יוצרות יחס מספרי חדש בין "צעירים" ל"זקנים". בשנת 2050 בערך 40% מהאוכלוסייה יהיו בני יותר מ-60 במדינות בריטניה, גרמניה, איטליה ויפן. ועידת ה-G8 בקמפ דיוויד היא מקום אידאלי מבחינת ארה"ב ליטול את ההובלה בנושא זה.

האם זה צירוף מקרים שתחת הלחץ של השינוי הדמוגרפי הזה החוזה החברתי של המאה ה-20 קורס ? בעת שיוון, אירלנד, פורטוגל, ספרד ומדינות בארה"ב מתמודדות עם קשיי תקציב עצומים, ההשלכות של יישום מדיניות כלכלית וחברתית מהמאה הקודמת על המציאות הדמוגרפית של היום הן חמורות. החשבון פשוט לא עובד. יפן, המדינה ה"זקנה" ביותר בעולם, עשתה את החשבון, ובכינוס הבריאות העולמי השנתי בחודש הבא היא תציג החלטה פרוגרסיבית המכוונת לרפורמה בריאותית בתחום המחלות הבלתי מדבקות הקשורות לזקנה, כמו אלצהיימר, סרטן, סוכרת ומחלות לב.
ואולם, סדר היום של ועידת ה-G8 נראה כלוקה בחסר בכל הקשור ביכולתן של מדינות לעבוד יחד כדי לפתח רפורמות שיסללו את הדרך להזדקנות בריאה, פעילה ופרודוקטיבית. מה שמוטל על כף המאזניים הוא רב משקל. אנחנו לא יכולים להמשיך להתקוטט בשאלה איך להציל את אירופה. בלא רפורמות רציניות במדיניות בעת שהעולם מוסיף להזדקן - לא יישאר את מי להציל.
נחוצים שינויים עמוקים במדיניות בתחום הבריאות, החינוך
אם הנשיא ברק אובמה יכול להיות גמיש כדי להעביר את פגישת ה-G8 משיקגו לקמפ דיוויד, הוא יכול להורות לאנשי הממשל האחראים לסדר היום להוסיף נושא, שהוא בעל השפעות כה עמוקות ומרחיקות לכת על עולמנו. כיצד אנחנו מתארגנים, אילו מוסדות רלוונטיים והיכן אנו משקיעים את המימון שלנו - את כל אלה תקבע האוכלוסייה המזדקנת.