עובדים, לא עבדים
אישורו של חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד ישפר את מעמד המועסקים שעד כה נאלצו להתחתן עם מעסיקיהם כאילו היו קתולים
פרקטיקה זו פוגעת בזכות היסוד של העובד לחופש העיסוק ומנוגדת לעיקרון שאין אוכפים התחייבות לביצוע שירות אישי ועבודה בפרט. אמנם ניתן לדרוש מאדם להתחייב לתקופת העסקה מסוימת, אולם האיזון שנקבע בחוק זה הוא שהמעסיק אינו מנוע מלדרוש התחייבות, אך אינו יכול לעגן את ההתחייבות בבטוחה המאפשרת לו מימוש מיידי. למעשה, הסדר זה מחייב מעסיק שרוצה לדרוש מעובד פיצוי בגין הפרת ההתחייבות לעבור את "המשוכה" שהיא בית הדין לעבודה.
גם לפני אישורו של החוק לא אישר בית הדין לעבודה אוטומטית פיצוי מוסכם בעניינים מסוג זה ובחן את סבירותה של התחייבות העובד. יש לציין כי האיסור בחוק אינו חל במקרה שהבטוחה לא נועדה להבטיח את תקופת העבודה. כך למשל אין מניעה לקבל בטוחה להבטחת הלוואה שהעובד קיבל.
עובדה מעניינת היא כי החוק התקבל בסופו של יום בגרסה מרוככת יותר מזו שהציעו מלכתחילה חברי הכנסת, אשר עסקה גם בהגבלת האפשרות של המעביד לדרוש התחייבות גורפת לתקופת העסקה מינימלית, שאינה תוצאה של הכשרה או של השקעה מיוחדת אחרת בעובד. לאחר כמה שנים של התדיינויות על היקף ההגבלה הוחלט בוועדת העבודה להסתפק בשלב זה באיסור על קבלת ביטחונות ועניין ההתחייבויות הוסר מנוסח החוק, אך יש להניח שיעלה בעתיד.
יש לדעת כי החוק קובע סנקציה כבדה למעסיק שקיבל ביטחונות מעובד או מימשן בניגוד לחוק - 6 חודשי מאסר או קנס של 150,600 שקל . נוסף על כך, החוק מטיל גם חובה על נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה על החוק. נושא משרה המפר הוראה זו דינו מחצית מהקנס שנקבע למעסיק. זכותו של עובד לפי חוק זה אינה ניתנת להתניה או לוויתור.
הכותבת היא ראש מחלקת דיני עבודה ושותפה במשרד עורכי דין רחל בן ארי אדם פיש ושות'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם