משפחה מודרנית
יונדאי מסתערת על פלח השוק של משפחתיות גדולות עם היורשת של סונטה, ומסתכלת לטויוטה ולהונדה בלבן של העיניים; i40 היא המשפחתית הגדולה הטובה ביותר של יונדאי מעולם, שמציעה הנדסת אנוש טובה, איכות חומרים גבוהה ותחושת פינוק
יונדאי נמצאת כבר לא מעט שנים בקטגוריית ה"משפחתיות הגדולות" או ה"סדאן בגודל בינוני" באמריקאית, ואפילו די מצליחה שם. יונדאי סונטה, שמיוצרת באלבמה, היא אחת מ-5 המכוניות הנמכרות ביותר בקטגוריה שלה באמריקה. לעומת זאת אצלנו ובאירופה סונטה לא הצליחה לשחזר את אותה הצלחה, ולא בכדי: בעוד שלאמריקאים אין דרישות מיוחדות מהמכוניות שלהם, מלבד אולי מחיר אטרקטיבי, האירופאים ידועים באהבה שלהם לנהיגה ובטעם המעודן בכל הקשור למכוניות, והדרישות שלהם הן מהמחמירות בעולם.
יבואני יונדאי ניסו בעבר כמה וכמה פעמים לשווק אצלנו את הסונטה, אבל מעולם לא זכו להצלחה מרשימה. אף שהמכוניות נחשבות אמינות יחסית, הדבר הכי פחות מעליב שאפשר לומר על הדורות השלישי והרביעי של המכונית (כולל מתיחות הפנים שלהם) הוא שהן היו מכוניות מכוערות להפליא. הדור החמישי של סונטה, שיובא ארצה מארה"ב עד לפני כמה שנים, כבר לא הציג מכונית כעורה. הדור הזה הציע מכונית גדולה, כמעט מודרנית, אלא שהיא לא צוידה במנוע בנפח הנכון ולא התקרבה ביכולות הדינמיות שלה למה שמציעות מתחרות אירופיות או יפניות.
כעת מוכיחה יונדאי פעם נוספת עד כמה היא רצינית במרוץ שלה לכיבוש שוק הרכב העולמי, ולא מרכינה ראש גם בפני מתחרותיה האירופיות. כדי להגיע לשם השקיעה יונדאי בהקמת מרכז מחקר ופיתוח ברוסלסהאיים, גרמניה, אותו מרכז שכבר הניב לנו את i30 ודגמים נוספים של יונדאי וקיה (חברה אחות של יונדאי). מהנדסי המרכז לקחו את הפלטפורמה העולמית של סונטה ויצרו לה גם גרסה אירופית שתתאים לטעמם המעודן יותר של מי שמורגלים במכוניות כמו פורד מונדיאו, פולקסוואגן פאסאט, אופל אינסיניה, רנו לגונה, פיג'ו 407 (וכעת 508) או סיטרואן C5.
המכונית , שנקראת באירופה i40, מיוצרת בקוריאה ומוצעת עם שני מנועי דיזל ושני מנועי בנזין. אצלנו היא מוצעת בינתיים רק עם מנוע בנזין בנפח שני ליטר, עם תיבת הילוכים אוטומטית בעלת 6 יחסי העברה ובשתי גרסאות מרכב: סדאן (4 דלתות) וסטיישן. בניגוד ל-i30, שאמנם מבוססת על פלטפורמה גלובלית אבל תוכננה עבור אירופה, i40 היא רק התאמה של מכונית אמריקאית/ קוריאנית לדרישות האירופיות.
יבואני יונדאי לישראל טוענים שגם אם יתחננו לא יוכלו לקבל יותר מכמה מאות מכוניות בשנה הראשונה, וזה אחד הגורמים שאין להם סיבה אמיתית להציע מחיר אטרקטיבי מדי למכונית הזאת. לכן, בניגוד למחירים התחרותיים שמוצעים ללקוחות במערב אירופה, אצלנו מוצעת i40 במחיר דומה ואף גבוה לאלה של חלק מן המתחרות, ועם שתי רמות גימור.
לטובת מבחן זה נהגתי בגרסה היקרה ביותר - גרסת הסטיישן המאובזרת ביותר שעולה, בלי להתבלבל, 200 אלף שקל (עוד 50 אלף יקנו לכם ב-מ-וו מסדרה 3 החדשה), ובגרסה הכי פחות יקרה - גרסת הסדאן הפחות מאובזרת שעולה 161 אלף שקל, פחות או יותר כמו גרסאות הבסיס של המתחרות העיקריות שלה.
אם נשים רגע בצד את המחיר ונתרכז במכונית, אין ספק שהגרסה המאובזרת מרשימה ביותר (ריפודי עור על מושבים מתכווננים חשמלית, התנעה באמצעות כפתור, מערכת למניעת סטייה מנתיב הנסיעה, סייען חניה, 9 כריות אוויר בטיחותיות, כל עזרי האלקטרוניקה למניעת החלקה ואובדן שליטה, מערכת שמע כולל דיבורית קלה לתפעול, מסך TFT קטן בלוח השעונים, מצלמת רוורס, מנופי תפעול להערת הילוכים ועוד ועוד), אבל הרושם הטוב מן המכונית מתחיל רגע לפני שנכנסים לתוכה ומגלים כמה שהיא מתאמצת לפנק. i40 נאה מאוד, בעלת עיצוב מושקע ונעים לעין שלוקח את אלה של i35 ו-i25 למקום טוב ויוקרתי יותר. התחושה שלי, שהתחזקה ככל שביליתי בתוכה, היא שיונדאי שמה על הכוונות שלה את טויוטה אוונסיס המחודשת ואת הונדה אקורד, מכונית שנראית כמו השראה לגרסת הסטיישן (CW ספורט-טורר). עם בסיס גלגלים של 277 ס"מ i40 מציעה מרחב פנימי נדיב מאוד ותא מטען גדול, ומבחינה זאת נראה שהיא מתמודדת עם הטובות בקבוצה.
עיצוב הפנים נעים ונאה, לא מתחכם מדי ושימושי מאוד. ההבדלים בין שתי רמות הגימור ניכרים לא רק ברמת האבזור, אלא גם בתחושה שמתקבלת בתא הנהג, אבל גם הרמה הבסיסית מציעה פלסטיקה באיכות טובה
9 כריות אוויר הן סטנדרט מבורך, בעיקר עבור מי שיכול להגן על הנוסעים מאחור עם כריות צד, וטוב לדעת שפריט האבזור היחיד שחסר לגרסה הבסיסית הוא המערכת לשמירת נתיב הנסיעה.
כיול המתלים ה"אירופי" מתבטא במכונית מעט קשיחה אבל לא קשיחה מדי, כזאת שמשדרת מסר של דיוק אבל עוטפת אותו ברמת שיכוך מרשימה מאוד של המתלים. בעיקר מרשימה העבודה של יונדאי בכל הקשור לבידוד ושיכוך רעשים, וזה משדרג גם את מי שרגיל לסטנדרטים הקודמים של מכוניות משפחתיות גדולות אל מה שמציעות כיום הטובות שבחבורה.
כל עוד מדובר בנהג שמרבה בנסיעות, אבל לא מתלהב מנהיגה אלא רוצה להגיע בנוחות ובבטחה מנקודה לנקודה, i40 מציעה פתרון מכובד, נעים ונוח, וניכר שמדגדג לה (ולנו) להיבחן במבחן השוואתי מול מאזדה 6, סובארו B4, טויוטה אוונסיס וגם מול פורד מונדיאו ואופל אינסיניה.
ליונדאי עדיין יש פער לסגור מול האירופיות המובילות בתחום ההנאה מנהיגה, ובהיגוי בפרט. נדמה שנקודת התורפה של יונדאי מאז ומעולם היא חוסר היכולת לייצר היגוי שמתקשר עם הנהג ומאפשר לו להרגיש את הנעשה תחת הגלגלים, וב-i40 הדבר הזה ניכר ומפריע. ההיגוי משדר מסר מלאכותי, עם נטייה מוגזמת להתמרכז ושינוי ניכר ומיותר בין משקל קל במהירויות נמוכות להתקשחות מלאכותית במהירויות גבוהות. גם יכולת השיכוך של המתלים, בעיקר שיכוך ההחזרה (פעולתם לאחר ספיגת המהמורה), פוגמת בהנאה הכללית ובתחושת הדיוק, ועדיין לא מגיעה לרמה שמציעות הטובות שבחבורה.
i40 אינה רק המשפחתית הגדולה הטובה ביותר של יונדאי מעולם, אלא גם מכונית טובה בפני עצמה כל עוד לא דוחקים בה יתר על המידה (בתנאי מזג האוויר הגשומים שבהם התנהלו חלק מן המבחנים נדמה שרמת האחיזה של הצמיגים בינונית בלבד). הנדסת האנוש שלה טובה (למרות תנוחת ישיבה מעט גבוהה מדי), איכות החומרים טובה, היא מעודנת ושקטה מאוד, מרווחת ומשדרת תחושת איכות גבוהה.
הנישה הטבעית שלה היא מול מכוניות יפניות, אשר בעבר (למעט האקורד ומאזדה 6 החדשה) לא הציעו עודף הנאה מנהיגה, אבל כיום כבר סגרו את רוב הפער בתחום. תמורת מחיר דומה למתחרותיה, אפילו עם יתרונות אבזור כאלה ואחרים, לא בטוח אם זאת הקנייה הטובה ביותר - ודאי לא עבור מי שבאמת אוהבים ונהנים לנהוג.
אלא שבשונה לחלוטין מכל קודמותיה, הפעם יש ליונדאי מכונית שלא מרכינה ראש ואיננה נחותה ממתחרותיה, ומרגע שהסכמנו על העיקרון כל שנותר להתווכח עליו הוא המחיר. יונדאי מציעה באירופה 5 שנות אחריות מלאה (גם ל-i30 אגב), שכוללת גם שירותי חילוץ, וזה מצביע על אמון רב במוצר. מכאן אפשר להניח שאם וכאשר יפתרו יבואני יונדאי את העניינים המסחריים בינם לבין היצרן יש להם ביד, לראשונה בתולדותיהם, מוצר עם פוטנציאל לעמוד בראש טבלת המכירות בקבוצתו.
אישית, המכונית המעניינת יותר עבורי היתה הסטיישן, אשר למעט מחירה האמור (200 אלף שקל) מציעה לא רק דגם יפה מאוד וייחודי, אלא רמת אבזור מפנקת במיוחד, שמוכיחה את יכולות הייצור המרשימות של אחד מיצרני הרכב הצעירים ביותר בתעשייה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם