"חומת האש" הלאומית
המתקפה רק בראשיתה: יש לחלק ערכות מגן וירטואליות לתושבי המדינה - להסביר להם כיצד להתגונן מפני מתקפת סייבר וגם לחלק תוכנות חומת אש ואנטי-וירוס ייעודיות וחינמיות
מערכות ורשתות מחשבים הן קריטיות בחברה המודרנית. האתגרים העומדים בפני המטה ללוחמת סייבר והרשות הממלכתית לאבטחת מידע (רא"מ) גדולים ביותר, ומתקפת הטרור באינטרנט ממחישה את עוצמתם; בעתיד ישראל עלולה למצוא עצמה נתונה במתקפות חזקות בהרבה, בפרט כחלק מעימות אלים. לפיכך ההגנה על זירת הסייבר צריכה לשלב אמצעים טכנולוגיים ופעולות ברמת המדיניות והחקיקה.
השאלה הראשונה שיש להידרש אליה היא מי האחראים להגנה. קל לבוא בטענות אל אתרים, שרבים מהם של יזמים קטנים, ולא לדרוש פעולה רצינית מחברות האשראי, אך רצוי, לדעתנו, לדרוש מחברות האשראי ליישם סטנדרטים זהים לאלה של חברות האשראי העולמיות ולכפות אותם על הגופים המבקשים להשתמש בכרטיסי אשראי ברשת.
ואולם, הבעיה העיקרית היא התקפות על מערכות המחשבים של גופים קריטיים למשק ולחברה. הרשות לאבטחת מידע מפקחת על אבטחת מערכות המחשב של כמה גופים קריטיים, ואף יש ניסיון להעלות את רף המגננה ולאכוף את התקנות. עם זאת, מגננה טכנולוגית צריכה לכלול את אבטחת הזמינות והתקינות של מערכות שליטה ובקרה של גופים קריטיים למשק, ולא רק לאבטח מאגרי מידע ממוחשבים כפי שהוגדר עד כה בחוק. לפיכך יש צורך בחקיקה, בהנחיה ובאכיפה שיבטיחו שגופים אלו ישתמשו במנגנוני הגנה טכנולוגיים מתאימים.
המצב מורכב במיוחד בנוגע ליכולת להתמודד עם התקפות מני עת-שימוש מבוזרות- DDoS. התקפות כאלו מתבססות, במידה רבה, על יצירת עומס באתר המותקף והבאתו לידי קריסה. איך זה מתאפשר? ההאקרים חודרים למחשבים שאינם מוגנים (זומבים) ומשם תוקפים את אתר המטרה. פעמים רבות ספקי הגישה לרשת, דוגמת בזק בינלאומי, מסוגלים לזהות מתקפת DDoS, לנקוט אמצעים סבירים כדי לחסום מחשבים תוקפים וכך למנוע את קריסת האתר המותקף. כבר כיום יש ספקי שירות שמציעים שירות סינון שכזה, ובזכות זאת, למשל, האתר של אחד הבנקים שהותקף לאחרונה ניצל מפגיעה. כמו כן, יש לתת למטה ללוחמת סייבר את היכולת המשפטית והתפעולית ולהנחות את ספקי התקשורת.
החוליה החלשה, כאמור, במערך המחשבים הישראלי היא מחשבים ביתיים שחשופים להשתלטות עוינת (זומבים). מכאן עולה שההגנה עליהם היא קריטית. לפיכך יש לחלק ערכות מגן וירטואליות לתושבי המדינה - להסביר להם כיצד להתגונן מפני מתקפת סייבר ולחלק תוכנות חומת אש ואנטי-וירוס ייעודיות וחינמיות.
לסיום, יש לקוות שנדע להוציא מתוק מעז, ולהפוך את מתקפת הסייבר לקריאת השכמה שאחריה תיערך המדינה כראוי להגנה בפני התקפות דרך הרשת.
אהרוני היא עורכת דין ומרצה למשפטים בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה. הרצברג הוא מרצה למדעי המחשב במחלקה למדעי המחשב ומומחה לאבטחת תקשורת ומסחר באוניברסיטת בר-אילן
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם