תחי מדינת תל-אביב
משרדי הממשלה מפקירים אותה, התקציבים לא מגיעים אליה ואין מי שמשקיע בה; מישהו זוכר שירושלים היא עדיין הבירה?
החלטה שנייה, חשובה מאין כמוה לריכוז האליטות במדינתה ובעיקר לאחר ביטול סלילת הקטע הדרומי של כביש חוצה ישראל כדי לאפשר חינוך חינם לילדים בגנים, היא לפנות את שדה התעופה שדה דב כדי לייעד מקום לעוד יחידות דיור במדינתה ולשפר את איכות החיים של אלו מתושביה הדרים בסמוך לאותו שדה, שרעש ההמראות והנחיתות מפריע למנוחתם.
כך, לאחרונה סיימה אותה ממשלה לעזור בשיפוץ התאטרון הלאומי הבימה (למה לאומי? מי יודע). על השיפוץ יש להודות גם לשרה לימור לבנת, האחראית לתרבות, שהעבירה את משרדיה מירושלים לתל-אביב, כנראה על מנת להיות קרובה למרכז התרבות, כדי לפקח על השיפוצים בהיכל התרבות או סתם כדי להיות קרובה ללשכות של המשנה לראש הממשלה סילבן שלום ושל השר יוסי פלד.
לא הרחק משם, בקריה, בירת תל-אביב, שוכנים שרי הביטחון והעורף, שנאלצו לוותר על חלק משטחיה לטובת מתחם שעשועים ובנייני משרדים, והעבירו ויעבירו חלק מפעולותיהם לקנטונים הסמוכים על שולחנה של תל-אביב, בהם אם המושבות פתח תקווה.
הממשלה גם נחלצה לעזור להבימה, אולי בגלל קשיי הגיוס של הסכום הדמיוני 130 מיליון שקל, שהמדינה נתקלת בהם; סכום שהוקצב, על-פי פרסומים, לשיפוץ חזיתות בית המשרדים שלה. העיתוי, זמן קצר אחרי שהממשלה, בראשות נתניהו, הקפיאה את בניית משרד ובית ראש הממשלה בירושלים, אותה בירה שנשבעים לא לשכוח, אך לא נוקפים אצבע על מנת לרוממה. אותה בירה שאט-אט, חרש-חרש משרדי הממשלה זולגים ממנה, לפניהם החברות והרשויות הממשלתיות ואחרי כולם מבקר המדינה, כדי להיות קרוב למבוקרים.
יושבת היא בדד, כאלמנה, בוכה בלילות "אין לה מנחם מכל אוהביה, כל רעיה בגדו בה, היו לה לאויבים", איכה? המלך מת, יחי המלך החדש.
הכותב הוא יו"ר החברה לפיתוח מזרח ירושלים לשעבר ושותף במשרד עו"ד יגאל ארנון ושות' בירושלים
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
