סין: צמיחה חדה בקלקולי קיבה
עם מיליוני עסקים ובהיעדר מודעות צרכנית, אין פלא שהממשל הסיני מתקשה לשמור על בטיחות מזון
על-פי דיווח של האקונומיק אובזרבר הסיני, הכשלים בבטיחות המזון בסין נובעים מכמה סיבות. במפתיע, דווקא התפתחותה המהירה של תעשיית המזון והקדמה הטכנולוגית מעלות את רמת הסיכון: הקצב המסחרר של ההתפתחות החברתית מקשה את הרגולציה ומגדיל את הסיכונים.
עד היום נסמכה סין על אמצעים מנהלתיים כדי להבטיח את בטיחות המזון. רשויות השיווק והסניטריה עמלו על החלת סטנדרטים בתעשייה וערכו בדיקות ובחינות איכות לחברות. אך הסתמכות על אמצעים אלו בלבד מועדת לכישלון.
בסין יותר מחצי מיליון יצרני מזון, יותר מ-3 מיליון עסקי מזון ו-200 מיליון חקלאים, וזאת מבלי להביא בחשבון את המספר העצום של דוכני הרחוב ושל המוכרים העצמאיים. מיותר לציין כי פיקוח על כמות אסטרונומית כזו של ייצור ובחינתה אינם משימה פשוטה. מעבר לכך, לפי האקונומיק, תעשיית המזון הסינית נגועה בשחיתות וסובלת גם מנטיית הממשל להעדיף השגת מטרות כלכליות לטווח הקצר.
הבעיות שנחשפו בשנים האחרונות בנוגע לתעשיית המזון הסינית לא משאירות מקום לספק בנוגע לרצינות שבה יש להתמודד עם כשלי התעשייה. סין תעשה בחוכמה אם תלמד מניסיונן של המדינות
המפותחות. נוסף לפיקוח ממשלתי, מדינות מערביות נוטות לעודד את צרכניהן לשמור על זכויותיהם.
זהו אמצעי ישיר ויעיל יותר לצמצום הבעיות הקשורות לבטיחות מזון. לדוגמה, אף שרשות המזון והתרופות האמריקאית אוחזת בסמכויות נרחבות למניעה ולפיקוח, יש הסדרים מוסדיים שמעודדים צרכנים לפקח על יצרני ומשווקי מזון. הסכמה חברתית זו מגבירה את המחויבות והאחריות במערכת הייצור. במערכת כזאת ביכולתם של הצרכנים לדרוש פיצויים אם נמצא פגם במזון. הפיצויים עשויים להגיע לעתים לסכומים אסטרונומים.
אם תלונות של צרכנים נאספות והופכות לזמינות לציבור, גם התקשורת יכולה לשמש ככלי לפיקוח על פשעים בתעשייה. דיווחיה עשויים להשפיע על בחירותיהם של הצרכנים וליצור לחץ גדול על עסקים, שיכפה עליהם להקדיש תשומת לב לבטיחות המזון. לסין חסר מנגנון כזה, שייצור את הקשר בין בטיחות מזון ובין אינטרסים כלכליים.
כדי לעודד צרכנים לשמור על זכויותיהם על סין לשפר את המערכת המשפטית שלה ולחזק את מודעותם של אזרחיה. ה אובזרבר מדווח כי כיום קובע חוק בטיחות המזון הסיני שלקוחות יכולים לתבוע יצרן אשר מוכר ביודעין מזון שאיננו עומד בסנטדרטים החוקיים, ולקבל פיצוי הגדול פי 10 ממחיר המוצר. עם זאת, מחירן הנמוך של סחורות בסין הופך את הפיצוי ללא משמעותי דיו.
כל אלה דוחפים את עסקי המזון הסיניים לחוסר אחריות בפני הציבור. כמה מנגנונים, כגון בוררות ומערכות להערכת איכות, עשויים לפתור את בעיותיה של התעשייה.
סיני אוכל איטריות. המחסור בבטיחות מזון - העלה את סין לכותרות
AFP
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם