FDA כחול-לבן: הצעה להקים בישראל יחידת פיקוח על מזון
לאחר שנים של אוזלת יד ופיקוח רופף, הקמת הגרסה הישראלית ל-FDA קרובה מתמיד; המטרה: לרכז את כל פעילות האכיפה והבקרה על המזון בגוף עצמאי אחד; גלית אבישי, מנכ"לית ארגון אמון הציבור, שהכין את הדוח שבבסיס ההצעה: "ההחלטה להקים את הרשות יכולה להתקבל תוך חודשים ספורים"
רמת הפיקוח בתחום המזון בישראל עדיין לוקה בחסר בהשוואה לנעשה בעולם המערבי. בשל הרמה הנמוכה אירעו מחדלים רבים, שחלקם אף הובילו לפגיעות בנפש. עם זאת, עד היום טרם הוסדרה סוגיית הקמת רשות מזון מרכזית בדומה ל-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) או לרשות מזון מרכזית במדינות האיחוד האירופי.
חלוקת האחריות בתחום המזון בישראל בין משרד הבריאות, משרד החקלאות ומשרד התמ"ת הוכיחה את עצמה כבלתי יעילה במניעת משברי מזון - ועל-פי רוב גם בזיהוים לאחר שהתרחשו; מלאכה זו נותרה בידי היצרנים עצמם או כלי התקשורת המבצעים תחקירים שחושפים כשלים, בדומה לתחקיר מעריב שחשף את פרשת הסיליקון בחלב תנובה.
לפיכך אחת הבעיות המרכזיות בתחום המזון נעוצה בכך שאין ניהול משותף של כלל המידע הקיים אצל גורמי הפיקוח על מזון. מהמחקר שארגון אמון הציבור ערך עולה עוד כי אין חלוקה מסודרת ומתוכננת של כלל משאבי הפיקוח לפי הערכת הסיכונים, וממצאי בדיקות ופעולות אכיפה ופיקוח אינן שקופות לציבור.
נוסף לכך, בישראל מסתמכים בקיצוניות על "אחריות יצרן", כמעט ללא בדיקות יזומות, ללא אכיפה מרתיעה וללא פרסום יצרנים שגרמו עוול לציבור.
נחיתותו של הצרכן הישראלי ביחס לצרכנים בעולם באה לידי
כל אלו מאפשרים פריחה של תעשיית מזון על בסיס "שחיטה שחורה", תופעות של "הארכת חיי מדף" לבשר, שימוש בשיטות ארכאיות לקביעת רכיבי מזון וחוסר אמון של הציבור בכלל תעשיית המזון.
כעת מסתמן שינוי במצב. הבסיס לחקיקת החוק להקמת רשות מזון מרכזית ישראלית הוא עבודת מחקר מקיפה שערך ארגון אמון הציבור בראשות גלית אבישי בשיתוף אנשי מקצוע, כחלק מפעילות הארגון להסדרת כשלים בענפי פעילות שונים במשק.
הרשות תנהל את כל פעולות הפיקוח שיבצעו גורמי אכיפה אחרים בתחום המזון. היא תהיה עצמאית ותחויב בשקיפות מלאה של תוכניות העבודה, יעדי הפיקוח, ממצאי הבדיקות, פעולות האכיפה והחלטות המדיניות בתחום המזון.
הנחת העבודה המרכזית של הארגון היא כי לא ניתן לפקח בכל רגע ובכל מקום על כל פעולה ומוצר, ולכן יש לגבש כלי אכיפה הכוללים אחריות של היצרנים לעמידה בדרישות החוק ולפיקוח עצמי, לצד אמצעים להבטחת עמידתם של היצרנים בדרישות - וזאת גם באמצעות עריכת בדיקות מדגמיות. הארגון מבקש ליצור מודל מעורב הכולל לצד אכיפה מנהלית מרתיעה לצד כלים פליליים.
לרשות תהיה מועצה בת 12 חברים שהשר ימנה, ובהם נציגי משרדי האוצר, המשפטים, הבריאות, החקלאות, הפנים, הגנת הסביבה והתמ"ת וכן נציגי המועצה להשכלה גבוהה, הרשות לסחר הוגן, יצרני המזון, יבואני המזון ונציג ציבור, והיא תיהנה מעצמאות מנהלית ומקצועית בדומה לרשות ההגבלים העסקיים ולרשות ניירות ערך. על הצעת החוק להקמתה חתומים כיוזמים כל חברי הוועדה מכל סיעות הבית ובהם שלי יחימוביץ', רחל אדטו, אריה אלדד ועוד.
בעלי התפקידים בישראל נושאים את עיניהם לארה"ב, שם הפיקוח מבוסס על רשויות רבות-עוצמה ובראשן ה-FDA. רשויות אלו אחראיות לביצוע בקרה מדגמית בשילוב הליכי אכיפה מהירים ומרתיעים נגד מי שגורם למחדל. יתר על כן, הרשויות אחראיות לריכוז מידע עבור הציבור מכל גורמי הפיקוח על המזון.
האיחוד האירופי יצר הפרדה מבנית בין רשות אירופית עצמאית לניהול סיכוני מזון לבין רשויות המזון במדינות השונות. זאת לצד חובת ניהול מרוכז של כל מערך הפיקוח על מזון וחובת שקיפות מלאה של כל פעילויות רשות המזון, לרבות המדיניות שלה.
רוב המדינות המערביות ביצעו את הרפורמות בפיקוח על מזון בעקבות אירועים חמורים כמו התפרצות מחלת פרה המשוגעת ופרשות הדיאוקסין והסלמונלה בביצים. בישראל משבר רמדיה הביא להקמה של מועצת המזון העליונה ושל ועדת פיינרו. אלא שמועצת המזון העליונה לא הובילה לשינוי במערך הפיקוח וראשיה התפטרו; ואילו המלצות ועדת פיינרו לא אומצו ומשרד הבריאות אינו עומד מאחוריהן.
עוד הרבה קודם לכן, בשנת 1966, התקבלו בממשלה החלטות ליצירת מערך פיקוח ריכוזי ויעיל על מזון. ניסיונות חקיקה שצצו לאורך השנים ליצירת רשות מזון טורפדו - ולא נרשם שינוי מהותי במערך הפיקוח עד עתה. ב-2003 חשף דוח מבקר המדינה כשל חמור בפעילות משרד הבריאות: הוא לא הקים מאגר נתונים ממוחשב שיאפשר לנצל מידע הנאסף בתחום הפיקוח על עסקי מזון לצורך מילוי מחויבותיו. אך גם גילוי זה לא הביא עד היום להקמת מאגר זה.
אף שניסיונות עבר להקים רשות מזון לא צלחו, אבישי אופטימית בנוגע לסיכויי ההצלחה של המהלך הנוכחי: "ניתן להגדיר את הפיקוח על המזון בישראל כמחדל מתמשך שהדיבורים על תיקונו נמשכים משנת 1966 עד היום". לדברי אבישי, הסיבה היחידה שהנושא לא טופל, אף שהפתרון ברור וידוע לכל, היא שולית ותמוהה: "הפקידים במשרדי הממשלה השונים, שיש להם כוח לשבש פעולות הגיוניות, סירבו לשחרר את הנושא מידיהם. כל הניסיונות לתיקון כשלו לאורך השנים בגלל התנגדות עזה של משרדי החקלאות, הבריאות והתמ"ת ושל הרשויות המקומות".
אבישי ממשיכה: "השוני היום הוא שכל חברי ועדת הבריאות, שבראשה ח"כ כץ, אמרו 'עד כאן'. הם הבינו שזו הדרך היחידה למנוע טרגדיות נוספות ולתת לציבור את מה שמגיע לו - מזון בטוח - גם אם הדבר כרוך במאבק חד-משמעי נגד פקידים במשרדים שונים. חידוש נוסף הוא שלראשונה גם משרד הבריאות אמר כן. נדיר מאוד שכל חברי ועדה מתגייסים ולכן ההחלטה להקים את הרשות יכולה להתקבל תוך חודשים ספורים".
להערכת אבישי, פרשת רמדיה גרמה לכל העוסקים בתחום להבין כי מי שלא יירתם לשינוי יהיה אחראי לטרגדיה הבאה. עם זאת, היא ערה לאפשרות שלהקמת הרשות יקומו התנגדויות רבות למרות התגייסות הוועדה: "אני מעריכה שהתנגדות צפויה בעיקר ממשרד החקלאות. גם בפקידות משרד הבריאות יש פער גדול בין הצהרות לבין היישום במציאות. הלוואי ואתבדה, אבל אני לא מאמינה שהעניין יעבור חלק. אני מקווה שחברי הכנסת יבינו שהצבעה נגד ההצעה תחזור אליהם כמו בומרנג, כי האסון הבא כבר בדלת. אני יכולה להבטיח שאנחנו נעקוב אחר רשימת השרים שיצביעו בעד ונפרסם אותה, כמו את אלו שיצביעו נגד".
אבישי אף מדגישה כי הקמת רשות המזון תביא לחיסכון תקציבי מובהק: "המצב כיום לא יעיל כלכלית. אנחנו משלמים יותר כי הנושא נמצא בתחום אחריות של גופים רבים, מה שיוצר כפל עלויות ובירוקרטיה יקרה ומיותרת. היום לכל נושא יש תקצוב נפרד לכל משרד והפקידות שאמונה על הנושא בכל המשרדים עולה יותר מרשות אחת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם